חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

כך תבנו תיק השקעות לימי המשבר

ב-15 בספטמבר ימלאו ארבע שנים לפרוץ המשבר העולמי בעקבות קריסת ליהמן ברדרס. בארבע השנים האלו חוו השווקים ירידות חדות, עליות חדות, שוב עליות וירידות, רכבת הרים שהפכה למחול שדים, שמפחיד גם את השועלים הוותיקים בקרב המשקיעים. נאפיין את המתרחש כרגע בעולם, כדי לראות איפה כדאי לשים את הכסף.

1. הריבית
בתור התחלה, מתקיימת "יפניזציה״ של הריבית. כלומר, לא רק ירידה בריביות לרמה של כמעט אפס אחוז בארה״ב, יפן, בריטניה (בעתיד גם בגוש היורו), אלא גם הכרזה שהריבית תישאר נמוכה בשנתיים הקרובות. הריבית יורדת גם בשווקים המתעוררים: בזמן כתיבת שורות אלו הופחתה הריבית בברזיל ב־400 נ״ב ונרשמה ירידה גם בסין.

2. המיתון
הפעילות הכלכלית בירידה, מדינות רבות באירופה במיתון ולא רק בפריפריה. אפילו הולנד, שנחשבת למעצמה כלכלית, נכנסה למיתון. ירידה בקצב הצמיחה בארה״ב לכיוון של 2%־2.5% וקצב הצמיחה בסין ירד לכיוון 7%־7.5%. בניגוד לתחילת משבר משכנתאות המשנה בארה״ב, כשסין המשיכה לצמוח בשיעור חד והיוותה כרית ספיגה לירידה בפעילות מדינות המערב, עכשיו גם סין, הודו וברזיל נכנסו להאטה בקצב הצמיחה, כאשר ברזיל נכנסת לקצב צמיחה של 2%־3% בלבד.
3. הפוליטיקה
כוחן של מדינות המערב והמדינות המתעוררות להשקיע בחילוץ נמוג. הבנק המרכזי של ארה״ב עבר לתוכנית TWIST2 (מכירת אג״ח קצרות ורכישת ארוכות), בניגוד לתקוות המשקיעים כי יפעיל QE3 (תוכנית הרחבה כמותית). בפועל, פירוש הדבר שאין הזרמות נוספות של הון למשקיע האמריקאי. בבריטניה תתבצע הרחבה מוניטרית אך ורק בשיעור שלא ישפיע מהותית על המתרחש, אלא ימנע את קריסת הכלכלה הבריטית. באירופה מתווכחים הנצים: גרמניה דורשת ריסון תקציבי וצניעות ברמת החיים ומתנגדת לחילוץ כלל אירופי, למשל באמצעות הנפקת אג״ח של גוש היורו, בידיעה כי העלויות יגיעו בסופו של דבר לפתחה. מנגד דורשים מנהיגי איטליה, צרפת וספרד עזרה מיידית ומאמינים שהזרמת הון תביא לחידוש הביקושים ולצמיחה שאירופה כה זקוקה לה. בינתיים, כולם ממתינים לפשרה.

4. השווקים המתעוררים
המצב, כאמור, אינו טוב יותר בשווקים המתעוררים. סין אמנם הפחיתה את הריבית במקביל להפחתה בחובת הנזילות, אך פעולות אלה אינן מספיק חדות כדי לעודד את קצב הצמיחה. בזמן משבר משכנתאות המשנה, הזרימה סין 600 מיליארד דולר והגדילה את האשראי בעוד 150% – פעולות שטרם נקטה במצב הנוכחי.

ברזיל הפעילה תוכנית הרחבה שמיועדת לשוק המקומי וכוללת הפחתת מסים על מוצרי צריכה כדי לעודד את הפעילות המקומית. במקביל פיחתה את המטבע שלה כדי לזכות ביתרון תחרותי. אלא שעל רקע הירידה בביקושים העולמיים, הצעדים האלה טובים לשמירה על הקיים ואין להם השפעה גלובלית.

5. הפרות השמנות
עלינו לזכור שהעולם פועל במחזוריות. מחזור העסקים נשאר דומה לזה שאליו התוודענו עת היינו זאטוטים של בית רבן: שבע הפרות השמנות ושבע הפרות הרזות בחלום של משה רבנו. מחזורי עסקים הולכים ובאים, לעתים מבלי שנדע מה גרם להם לרדת או לעלות. למרות הצמיחה האיטית יחסית בארה״ב, הביקוש לדירות חדשות גדל והביקוש לכלי רכב בעלייה. זה טבעם של החיים והעסקים.

באסיה מתפתחת לראשונה תעשיית הזיקנה | צילום: רויטרס
בדרום מזרח אסיה, על פי הערכותינו, נוצר ב־20 השנה האחרונות מעמד בינוני חדש, בהיקף של כחצי מיליארד איש – כגודלה של אירופה. המעמד החדש הזה דומה בהרגלי הצריכה שלו לתושבי מדינות המערב, מבחינת מזון, בריאות, השכלה, בילוי וכעת גם ההתכוננות לצורכי הזיקנה. הביקושים מהמעמד הבינוני הזה ימשיכו לזרום, אפילו אם יש האטה בקצב הפעילות במדינות דרום מזרח אסיה. גם באירופה יימשכו הביקושים, בעיקר במדינות הצפוניות, שם חסך הציבור במשך עשרות שנים. על פי ההערכות, הציבור החסכן יספק די ביקוש כדי להאפיל על הירידה בביקוש שתיווצר בעקבות צעדי מנע במדינות הפריפריה באירופה, שם חושש הציבור מאי־ודאות (ולכן טבעי שיפחית את הביקוש).

6. המזון
מחירי הסחורות צנחו בכ־20% בשנה האחרונה. הביקוש העולמי למזון ולנפט לא ירד בשנה האחרונה כדי להצדיק ירידה כזו במחירים, ולכן כל הודעה על בצורת בארה״ב או במזרח אירופה תוביל לקפיצה במחירים. לא רק הריבית האפסית בעולם גוררת עלייה בכדאיות ההשקעה בסחורות, בזכות עלות ההשקעה הנמוכה, אלא גם העובדה שאין בנמצא חלופות השקעה ראויות.

7. הנפט
גם מחיר הנפט זול עכשיו, לדעתנו, ונובע בעיקר מהגדלת ההיצע מצד ערב הסעודית, כמחווה של רצון טוב כלפי ארצות הברית, בניסיון להרגיע את העולם על רקע האיום לתקוף את איראן.

8. הטכנולוגיות
בחינה של מניות ה־S&P500 מגלה חברות שידעו להתייעל בשנים האחרונות, העדיפו להשקיע בציוד ובתעשיית המידע – כלומר, יותר מחשוב ופחות עובדים. ההתייעלות הזו הגדילה מחדש את רווחיהן, ולכן רבות מהנציגות ברשימה נמצאות עם עודפי מזומנים של עשרות ומאות מיליארדי דולרים. העודפים האלו מיועדים לרכישת מניות של עצמן או מניות של מתחרות אירופיות – או לתשלום דיבידנד.


גם הולנד, שנחשבת למעצמה כלכלית איתנה, נכנסת למיתון. הפגנה באמסטרדם נגד עליית מחירי הנפט | צילום: רויטרס

לכן, מניות הטכנולוגיה יתנו תשואה עודפת, על רקע רצון החברות להחליף את האדם במכונה. המכפיל אינו גבוה: 11־12 בלבד לעומת 16־17 מאז אמצע שנות ה־50; גם המניות בגרמניה, דאקס, או יורוסטוקס 50, זולות בעקבות הירידה במחירים. אחרי הכל, בסופו של דבר אירופה לא עצרה מלכת והחלופה להשקעה היא ריבית אפסית בבנק.

9. הבנקים
מניות הבנקים בתחתית ונסחרות בבורסות העולם בשליש עד חצי מההון העצמי שלהם. קיימת סכנה מסוימת של מחיקת חובות, או קשיים בגיוס ההון, כדי להגדיל את הלימות ההון הנדרשת לפי רפורמות באזל 3 והדרישות שהציבו רגולטורים בעולם למקרי קיצון. אך ברגע שהכלכלה העולמית תתאושש, יהיו המניות הבנקאיות הראשונות להתאושש, מכיוון שהן ראי הפעילות הכלכלית. משקיע לטווח קצר ידיר רגליו ממניות הבנקים.

אז איפה שמים את הכסף?
בעולם, אך בעיקר בארה״ב, יש חברות שמחלקות דיבידנדים לאורך שנים, לעתים אף עשרות שנים, ללא הפסקה. לכן, עדיף בימים כאלה לבחון חברות עם תשואת דיבידנד נאה, כך שנוכל להתייחס למניות אלה כאילו היו אג״ח. מניות אלו טובות מאיגרות חוב, שמציעות תשואות נמוכות. ברור לכל בר־דעת שהאג״ח הממשלתי והגרמני הוא בבחינת שורט. אז מה עדיף? מניה של חברה שמחלקת דיבידנדים, או אג״ח שמוצה עד תום?

הרבה מדינות מתעוררות נמצאות בדירוג נמוך ממה שהיו אמורות לקבל. חברות הדירוג נזכרו באיחור להפחית את דירוג האשראי של מדינות המערב. בשוליים העלו את הדירוג למדינות בודדות, כמו טורקיה, אינדונזיה וישראל. פער התשואות בין איגרות החוב האמריקאיות לאלו של המדינות המתעוררות אינו מוצדק להערכתנו: במדינות המתעוררות הרווחיות של החברות נאה על רקע עלייה בצריכה המקומית, שאינה קשורה לצריכה של המערב המזדקן. לכן, כדאי לנו לשים כסף באג״ח של מדינות מתעוררות, גם אם הדירוג שלהן, לכאורה, נמוך.

זה הזמן לבנות תיק חזק שיחזיק מעמד גם בימי השפל וייתן הזדמנות לזינוק. המניות זולות בכל העולם; החברות עברו התייעלות; ואחרי ארבע־חמש שנים נוצר בלאי ויש ירידה במלאים, שמחייבת חידוש, שיפוץ והחלפה.

ועם האופטימיות נזכור שהשווקים עדיין עצבניים וקיימת אי־ודאות גדולה בקשר לגוש היורו במתכונת הנוכחית שלו. יכול מאוד להיות שעד שהמצב לא יהפוך גרוע יותר, המנהיגים ימשיכו להתקוטט.

למשקיע שאוהב סיכון ארוך טווח מומלץ להגדיל בהדרגה את מרכיב הסיכון, תוך התמקדות במנהיגת העולם שכבר יצאה מהמיתון לפני שנתיים וחצי, בגרמניה היעילה, בבריטניה בגיבוי מניות עולמיות ובשווקים המתעוררים שממשיכים לצרוך, כולל מזון, שהביקוש אליו עולה בקביעות לאורך שנים.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן