כלכלן או לא – יאיר לפיד חייב לדרוש את תיק האוצר

543,280 המצביעים ששמו "פה" בקלפי לא חיפשו שר חוץ ייצוגי עם אנגלית צברית כמעט-מושלמת שיסתובב במסיבות קוקטייל בעולם. לחץ כלכלי גדול המאיס עליהם את ראש הממשלה הנוכחי ושריו, בעוד שלפיד הבטיח להם שינוי. לא בקה ד'אורסיי ובווייטהול, אלא בגבעת רם בירושלים.

מי שרוצה לחולל שינוי כלכלי חברתי בישראל חייב להתחיל ממשרד האוצר, השולט בכלכלה ובכל המשרדים הכלכליים האחרים. מי שנטל משימה כזו על כתפיו אינו יכול לחמוק מאחריות בנימוק שאינו מבין בכלכלה, גם אם זה נשמע מצויין.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

שר האוצר אינו חייב להיות כלכלן. שני כלכלנים שמונו בעבר לתפקיד, יורם ארידור ויגאל כהן-אורגד, דירדרו את המשק לעברי פי פחת. שרי האוצר המוצלחים בהיסטוריה שלנו לא היו כלכלנים מלומדים, אם כי הם הגיעו לתפקיד עם ניסיון גזברי מסויים. הם היו בעיקר פוליטקאים חזקים, בעלי עוצמה אישית ופוליטית, שהשליטו משמעת תקציבית וידעו לרתום את המשק לחזונם. כאלה היו פנחס ספיר, יהושע רבינוביץ , שמעון פרס, יצחק מודעי ואברהם שוחט. שרי האוצר הכושלים היו בעיקר נמושות פוליטיות שניסו לקנות לעצמם מעמד על ידי פיזור כספים לכל רוח: כאלה היו שמחה ארליך, יורם ארידור ויובל שטייניץ.

לפיד | צילום: רויטרס

לפיד אינו יכול ואינו צריך למנות במקומו "מקצוען" כמו למשל פרופ' טרכטנברג. טרכטנברג הוא איש נחמד וחכם, אבל חסר את הכישור ההכרחי להיות שר אוצר טוב: מעמד פוליטי חזק ועצמאי. ללפיד יש כל הנדרש כדי להיות שר אוצר חזק: מפלגתו חיונית לקואליציה, ראש הממשלה חלש ותלוי בו, ולעת עתה לפחות הוא נהנה מפופולריות גדולה, גם בקרב מי שלא הצביעו עבורו.

זה לא הולך להיות פשוט. כמעט תמיד היה שר האוצר מינוי מטעם מפלגת השלטון ושואב את כוחו מהגיבוי המלא של ראש הממשלה (למעט שמעון פרס ויצחק שמיר שהתחלפו ביניהם בממשלת הרוטציה). לפיד חייב להיות תקיף אך גם ללמוד לעבוד בהרמוניה עם ראש הממשלה ולשתף פעולה בהעברת ההכרעות הקשות.

לפיד יודע היטב לאן הוא צריך להוביל – למקור העיקרי ללחץ על מעמד הביניים והמעמדות שמתחתיו: מחירי הדיור. עם כל הכבוד למחירי הקוטג' ומחיר הפסק זמן בלונדון לעומת מחירו בלונדון מיניסטור, המשכנתא ושכר הדירה הם סעיף ההוצאה המכביד ביותר על המשפחה הישראלית, והכפלת מחירי הדירות בעשור האחרון היא המפתח להבנת המחאה שעל גליה נישא לפיד לממשלה הבאה. הורדת מחירי הדיור היא המבחן העיקרי להצלחת הקואליציה החדשה.

שטייניץ. לא נכשל בגלל היעדר השכלה, אלא בגלל היעדר חוט שדרה | צילום: רויטרס

התייקרות המגורים לא היתה תופעת טבע, אלא כוונה על ידי פקידי האוצר שהפכו את קרקעות המדינה למקור הכנסות של כ-10 מיליארד שקל בשנה. אפשר וצריך לפתור את הבעיה על ידי הגדלת היצע הקרקעות, אבל איש אינו מוכן לקחת על עצמו את האחריות למהלך שיביא לירידה של עשרות אחוזים במחירי הדירות ועלול לעורר מהומה במערכת הבנקאית שפיזרה הלוואות דיור בעשרות מליארדי שקלים. רק שר אוצר חזק וראש ממשלה תומך יכולים לעשות זאת.

השינויים התקציביים ידרשו הכרעות כבדות: גם אם יוחלט לדחות את הטיפול בגירעון הגדול יידרשו קיצוצים תקציביים. רוב הסעיפים אינם ניתנים לקיצוץ, המקור היחיד לשינוי של ממש יכול להיות רק קיצוץ בתקציב הביטחון. ההכרעה תהיה כבדה אבל אין זו החלטה כלכלית: יצחק רבין היה ראש הממשלה השני בתולדות המדינה שקיבל החלטה על קיצוץ גדול בתקציב הביטחון לטובת צרכים אזרחיים. נתניהו ולפיד יכולים גם הם לקבל את ההכרעה הנדרשת. הם לא צריכים להיות כלכלנים לשם כך.