|
מגיעים לפנייה. גז מתון. סאונד משכר שהולך ומתגבר ככל שיוצאים מהפנייה לכיוון הישורת הארוכה במסלול. צבירת מהירות היסטרית. אטרף. מגיעים לפנייה הבאה ב־220 קמ"ש. הורדת שלושה הילוכים בזה אחר זה, פעולה המלווה בגז ביניים רועם, אדרנלין ושאגות שמחה רמות, שאלמלא עוצמת הרעש בתוך הרכב, ניתן היה לשמוע עד לפיטס (כביש הגישה והתפעול). ככה מרגישים 520 סוסים, עשרה צילינדרים ושור זועם אחד, המצויר על ההגה של הלמבורגיני גלרדו. ככה מרגיש רכב שמגיע בארבע שניות קצרצרות למאה קמ"ש.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין חודש אוגוסט של פורבס ישראל
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
הכל התחיל בזנדוורט (Zandvoort), עיירת חוף קטנה ופסטורלית השוכנת על חופה המערבי של הולנד. בדומה לרוב העיירות ההולנדיות, גם בעיירה קסומה זאת תמצאו תחנות רוח, את קבקבי העץ המפורסמים (קלומפן, בשפה המקומית) וגבינה. הרבה גבינה. אבל שלא בדומה לעיירות אחרות, זנדוורט ניחנה בשני מוקדי משיכה נוספים: רצועת חוף ים ארוכה, שבה נוהגים המקומיים והתיירים להשתזף כשמעט שמש צצה מבעד לעננים, ומסלול מרוצים. ועוד איזה מסלול מרוצים.
צילום: יח"צ
המסלול, Bleekemolens Race Planet שמו, משתרע על פני יותר מארבעה קילומטרים ומארח מרוצי מכוניות ספורטיביות כמו פרארי, פורשה ופורמולה רנו. הוא הוקם על ידי מייקל בליקמולן, נהג מרוצי פורמולה בעברו, המנהל את המסלול עם שני בניו – נהגי מרוצים בעצמם.
מלבד מרוצי המכוניות, מארח המסלול גם קבוצות של משתתפים שבאים ללמוד נהיגה מתקדמת ולהגשים פנטזיות מוטוריות. על המסלול הזה יכול אחד האדם לנהוג במכוניות־על ולחוות חוויית נהיגה חד־פעמית: בין אם זה לזנק ולהתחרות ברכב השרירים האמריקאי דודג' צ'רג'ר בעל מנוע 5.7 HEMI, ובין אם זה במסגרת סיבוב דריפט פראי ("זריקת ישבן" בהיגוי יתר חריף, המעלה עשן מהצמיגים) בפורד מוסטנג V8 עם הנהגים המקומיים. סוגי החוויות המוצעים מגוונים מאוד וטווח המחירים רחב: 50 יורו עבור מסלול קארטינג, 250 יורו עבור קורס נהיגה בפורשה 911, ו־400 עד 700 יורו עבור הקורסים המעניינים באמת, הכוללים נהיגה במרבית כלי הרכב במסלול – מהסוג שהתמזל מזלי לחוות.
חממו מנועים
סיבוב ראשון: אני מפקיד את חיי בידי נהג־מדריך מקומי ומצטרף אליו כנוסע מלווה במוסטנג V8 ידנית. יוצאים לדרך. אנחנו מתחרים בכלי רכב נוסף, המרחק בינו לבינינו לא עולה על שלושה־ארבעה מטרים. שני הרכבים מרקדים על המסלול בדריפט פראי. החוויה חושית ממש: ריח הצמיגים החרוכים, סאונד המנועים הנפלא, לראות את הרכב השני קרוב כל כך ותחושת ה"כמעט נגיעה", האדרנלין זורם בכל הגוף. רק החוש החמישי נעדר. כנראה הפה יבש מהלחץ.
בתום שתי הקפות חוזרים לפיטס. עכשיו תור המתלמדים לנהוג. הרכב הראשון הוא לא פחות מפורמולה רנו. רכב חד־מושבי, שהכניסה והיציאה ממנו דורשות הסבר ותרגול. החזקת הגוף, הושטת רגליים ישרות לפנים אל עבר הדוושות, ישיבה. היציאה דומה, רק בסדר ההפוך.
לכל העדכונים, הדירוגים והכתבות: עשו לנו לייק בפייסבוק
ידית ההילוכים נופלת ליד ימין, כשהמוט שלה מתחכך ברגל הימנית. ישיבה כה לחוצה ונמוכה דורשת הסתגלות. רק שאין פה זמן להסתגלות. "התמקמת? שחרר קלאץ'" (המדריך בתכליתיות סופר רגישה), "ותן גז". הבעיטה בגב היא מיידית. לחצת חזק מדי על הגז? שני פסים שחורים באורך עשרות מטרים יקשטו את כביש הגישה. זה לא לבעלי לב חלש.
נסיעה מהירה בפורמולה על המסלול לא דומה לשום דבר אחר שבו נהגתם. הישיבה במושב שמרחקו מהאספלט סנטימטרים בודדים, חוסר היכולת לזוז, סאונד המנוע ואחיזת הכביש המשולה לקטר על פסים, כל אלה ממחישים מהו כיף מוטורי אמיתי.
השור הרושף
אחרי שסיימנו עם הכיף, הגיע החלק ה"לימודי" של היום: שלוש הקפות וחצי בב.מ.וו סדרה 1 ידנית. המטרה היא בעיקר לימוד המסלול באופן רגוע יותר והתחקות אחר קווי הפנייה של המדריך מלפנים. כללי המשחק ברורים: אסור לעקוף במסלול וחובה לשמור על מרחק מינימלי של 15־20 מטר מהרכב שלפניך; בשל כך, הנה טיפ חשוב למי שעתיד לנסוע לשם: נסו תמיד לתפוס את מושב הרכב שנמצא אחרי רכב המדריך. סביר להניח שהרכבים שאחריו, נהוגים על ידי המשתתפים האחרים, יעכבו אתכם בשלב זה או אחר.
אחרי הב.מ.וו הקטנה, הגיע הזמן לקפוץ למגרש של הגדולים: ראשונה – פורשה 911, שעל הכנף האחורית הגדולה שלה מתנוסס GT3. סקסי. לרכב מנוע בן 3.6 ליטרים, המפיק 345 כ"ס. יכולת השיגור של הטיל משטוטגרט: מאפס ל־100 קמ"ש בחמש שניות.
צילום: יח"צ
בתום הסשן הזה אנחנו יוצאים לתחרות רחוב: "דראג רייסינג". שני רכבי דודג' צ'רג'ר HEMI, מצוידים במנוע בנפח 5.7 ליטרים, המפיק 376 כ"ס, מחכים לנו כאן. כל אחד מהמשתתפים זוכה לסיבוב בכל אחד מהרכבים, כשהוא מנסה לחצות את קו הסיום לפני חברו.
ממשיכים הלאה: שתי כוכבות ממתינות לנו – אסטון מרטין Vantage ולמבורגיני Gallardo. ההסבר כאן מתמקד בגיר. בשני הרכבים אין ידית הילוכים. כפתור של ההילוך האחורי משמאל, על לוח השעונים, שני המנופים על ההגה מעלים ומורידים הילוך, ומשיכתם בו־זמנית משלבת להילוך סרק. בפועל זה עובד נפלא.
הלמבורגיני מתנהגת כטיל קרקע קרקע. "נהג אותה מהר כרצונך, אני לפניך", מכריז המדריך – ובינתיים, השור הזועם שעל ההגה רושף לעברי בזעף. הסאונד בזמן הנהיגה הוא אלוהי, חודר לעצמות. צריך להיזהר עם הלמבורגיני, ללמוד אותה. היא לא מתייפייפת ולא סלחנית בתגובותיה. איטלקייה חמת מזג. האסטון מרטין הבריטית מעט פחות עצבנית וקפריזית בתגובותיה, אך עדיין יודעת לצאת לפעולה ולחזור עם איקס על החגורה, ולבקש, לאחר מכן, את המרטיני שלה מנוער אך לא מעורבב.
טעם של עוד
2,400. זה מספר הסוסים שמפיקים המנועים במכוניות שבהן נהגנו. חוויה בת חמש שעות וחצי הגיעה לקיצה ורצינו עוד. שלוש פרארי F430 מביטות לעברנו מהפיטס. לא נהגנו בהן, ואין איש בקבוצה, עייף כשיהיה, שלא היה שמח למעוך את הדוושה הימנית ולזנק איתן למסלול. יש בשביל מה לחזור.
הכותב ניהל בעבר את מותגי היוקרה אלפא רומיאו ויגואר, וכיום הוא הבעלים של Even Better, ייעוץ וקניינות רכבי יוקרה
|
