כל המספרים מעידים: זהו רגע מכונן בהיסטוריה של תעשיית הפינטק

שיעור האימוץ הגלובלי של פינטק, כלומר "מספר המשתמשים כאחוז מהאוכלוסייה הפעילה דיגיטלית", נע כעת סביב 15.5%, ושלוש הערים המובילות בליגה הזו הן ניו יורק (33.1%), הונג קונג (29.1%) ולונדון (25.1%), לפי מחקר שביצעה חברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג.
גולדמן זאקס מעריך כי שווי התעשייה עומד על 4.7 טריליון דולר. בהתחשב בעלייה בהערכות השווי של סטארט-אפים בתחום הפינטק, כמו 13.8 מיליארד דולר שזרמו למאגר בכספי הון סיכון ב-2015, בהשוואה ל-4.05 מיליארד דולר בלבד ב-2013 – אנחנו יכולים להסיק שמדובר ברגע היסטורי עבור תעשיית השירותים הפיננסיים.

מימון המונים, מסחר רובוטי, העברות בין גבולות, הלוואות בין עמיתים (P2P), ביטקוין, תשלומים אלקטרוניים ותשלומים במובייל הם רק חלק מהסטארט-אפים שהגדילו במידה רבה את הנוכחות של פעולות פיננסיות ברחבי תחומי צרכנות שונים.

הסיבה העיקרית לאי שימוש בפינטק היא חוסר מודעות | צילום: fotolia

עד כה, אסיה היא המובילה הגלובלית במימון סטארט-אפים בתחום הפינטק. המימון הממוצע שמקבלת כל חברה הוא הגבוה ביותר ביבשת הזו, עם סך של 4.5 מיליארד דולר שזרמו ל-130 עסקאות או 34.6 מיליון דולר לעסקה. אחריה נמצאות אמריקה (20.4 מיליון דולר לעסקה) ואירופה (12 מיליון דולר לעסקה). היקף העסקה ראה צמיחה קבועה של 11.4% בכל שנה. מעבר לכך, יותר ויותר חברות פינטק מקבלות גיבוי מהון סיכון – בשיעור צמיחה שנתי שעומד על 33%.

לפי מחקר של ארנסט אנד יאנג, הסיבות העיקריות לשימוש בשירותי פינטק בקרב צרכנים הן נוחות פרוצדורות התקנת החשבון, שיעורי ריבית ועמלות אטרקטיביים יותר ואיכות טובה יותר במונחים של שירות ומוצרים.

הסיבה מספר אחת לאי שימוש בפינטק בקרב משתתפי המחקר, או יותר נכון בקרב מעל למחצית מהם, הייתה חוסר במודעות. ולא מדובר בחוסר באמון או חוסר הבנה טכנית של המנגנון.

מוסדות פיננסיים בעולם ערים לגל הזה, והם מכינים את עצמם לחשיבה משותפת עם סטארט-אפים בפינטק. לפי חברת הייעוץ Celent, סך כל ההוצאות על פינטק שנעשו על ידי מוסדות בנקאיים הוערכו ב-196.7 מיליארד דולר בשנה שעברה, יותר מ-4% מהשנה הקודמת. באופן מעניין, המחקר גם מאשר כי מעל ל-75% מההשקעות בוצעו למטרת שימור – כלומר הכסף הופנה בעיקר כדי להתאים את תהליך הניטור לרגולציות המשתנות תדיר, ולא בהכרח לטכנולוגיות חדשות.