Forbes Israel Logo

כל הסימנים מעידים: לא רק שאנחנו בבועה, היא ממש לקראת פיצוץ

אם אתם קשורים באיזו שהיא צורה לעולם הסטארטאפים, היה קשה לכם לעבור שיחה שלמה בחודשים האחרונים מבלי לגעת בצורה כזו או אחרת בעוד סטארטאפ שגייס מיליארד דולר או בווליואציות (הערכות השווי) המטורפות שסטארטאפים, נדמה שבעיקר בוואלי, מגיעים אליהם.

אז יש בועה? אין בועה? אובר שווה 50 מיליארד דולר או שלא?

אז לפני שנתחיל להסביר מה בדיוק קורה עכשיו בעולם הסטארטאפים, בואו נתעכב לרגע על מה היא בכלל ״בועה״ בהקשר הפיננסי.

ה״בועה״, כפי שנקראת על-ידי כלכלנים היא מצב שבו הערך של נכס מסוים (נניח חברת סטארטאפ) או קבוצת נכסים (נניח חברות בתחום הטכנולוגיה או האינטרנט) עולה בצורה שאינה מוצדקת על-ידי כוחות ההיצע והביקוש הקיימים בשוק עבור אותו הנכס באופן משמעותי. כל עוד אותה ״בועה״ קיימת, המחירים של אותם נכסים נשארים שונים (גבוהים או נמוכים) משמעותית משאר השוק.

כיצד נוצרת בועה?

הכלכלן היימן מינסקי פרסם ב-1996 את תיאורית אי היציבות בשווקים המגדירה את 5 השלבים במחזור החיים של הבועה:

1. העברה (Displacement)
מצב שבו המשקיעים ״מוקסמים״ משינוי בתפיסת המחשבה כגון טכנולוגיה חדשה, שינוי משמעותי בשיעור הריבית במשק או שינוי יחסי בין סוגי הנכסים הקיימים בשוק. הדוגמה הקלאסית לשלב ההעברה היה ההתפתחות של האינטרנט לקראת שנות ה-2000 או עליית ערכו.

2. הבום (Boom)
לאחר שלב ההעברה, מחירי הנכסים עולים לאט לאט, אך צוברים מומנטום שגורם לעוד ועוד משתתפים להיכנס לשוק. במהלך השלב הנוכחי, סוגי הנכס המדוברים מקבלים חשיפה משמעותית באמצעי התקשורת השונים והפחד לפספס את הרכבת גורם לעוד ספקולציות המושכות מספר גדול יותר של משקיעים להיכנס לשוק.

3. האופוריה (Euphoria)
זהו השלב שבו הווליואציות של הנכסים המדוברים מגיעות לשיא ומתחילות להיזרק לאוויר האזהרות הראשונות על-כך שמדובר בבועה וכי המחירים של השוק אינם מוצדקים. לדוגמה, אי שם בשיא בועת הדוט-קום של שנות ה-2000, הערך הכולל של כל מניות הטכנולוגיה בנאסדק היה גבוה יותר מהתל״ג של רוב מדינות העולם. שלב האופוריה הוא גם השלב שבו מתחילות להופיע תיאוריות שונות ואמצעי מדידה המנסים להצדיק את השווי המנופח של הנכסים.

תיאוריית אי היציבות בשווקים מגדירה 5 שלבים של יצירת הבועה | צילום: fotolia

4. גריפת הרווחים (Profit Taking)
עד השלב הזה הכסף החכם שכבר ראה מזמן את סימני האזהרה כבר מוכר את הנכסים ומממש את הרווחים. זהו עדיין לא השלב שבו הבועה מתפוצצת והפרש הזמנים בין השלב הזה לשלב הבא יכול להמשך ימים אך גם מספר שנים. אף על פי כן, דרוש בסך הכל אירוע קטן יחסית על-מנת לנפץ את הבועה, אך ברגע שזאת התפוצצה, היא כבר לא תחזור להתנפח.

בבועת הדוטקום, היה זה מאמר שפורסם תחת הכותרת Burning Up שפורסם בשבועון הכלכלי Barron's וחשף את הבועה בדמותן של 207 חברות אינטרנט הזקוקות באופן נואש למזומנים.

5. פאניקה (Panic)
בשלב הפאניקה מחירי הנכסים נופלים באותה המהירות שבה הם עלו מלכתחילה ולעיתים אף בקצב גבוה יותר. זהו השלב שבו כל ציבור הספקולנטים רוצה לממש את אחזקותיו בכל מחיר, מה שגורם להיצעים בהפרש עצום מהביקושים ולירידה חדה עוד יותר במחירי הנכסים.

בשנת 2000, איבד מדד הנאסדק (שהיה מורכב באותו זמן בעיקר ממניות חברות אינטרנט וטכנולוגיה) קרוב ל-40%, ב-2001 עוד כ-21% נוספים ועוד כ-31.5% ב-2002.

בועת הסטארטאפים של 2015

אחרי שהבנו מהי בועה וכיצד היא נוצרת, בואו ננסה להשליך את המודל של מינסקי על המצב בשוק של היום:

1. ההעברה 2015
האמת שקרו בשנים האחרונות מספר גדול של שינויים בשוק, אז יהיה קשה להצביע על האחד הספציפי, אבל במבט לאחור היו אלו שני שינויים משמעותיים בתפיסת העולם של המשקיעים:

המעבר לענן – ההתפתחות הטכנולוגית של האינטרנט הולידה את הענן כפתרון זול לפיתוח, אחסון ותפעול שירותי טכנולוגיה שונים ובכך איפשרה להרבה פתרונות שבעבר היו דורשים הון גדול להקמה, לקום ולהתחיל לפעול באופן מהיר יחסית.

עליית השווקים הפרטיים – ביוני 2011 עשתה פידליטי (Fidelity) את ההשקעה הראשונה שלה בפייסבוק. זאת הייתה ההשקעה המשמעותית הראשונה של אחת מהקרנות הגדולות בעולם כחלק מתפיסה חדשה שאומרת שהשוק הציבורי (הבורסות) לא יכול להניב תשואות גבוהות כבעבר ולכן חיפשו המשקיעים אפיקי השקעה בעלי תשואה גבוהה יותר, מה שהוביל אותם להשקעות בחברות טכנולוגיה פרטיות בשלבים המאוחרים. ראוי לציין כי השקעה בחברות פרטיות אינה דבר חדש עבור קרנות גידור כמו פידליטי, אך ההשקעה בפייסבוק הייתה סמן ימני עבור השוק ששינה את התפיסה של רבים מהמשקיעים שלא היו מעורבים בשווקים הפרטיים בעבר וגרם להם להתחיל להשקיע גם בחברות פרטיות.

ביולי השנה הגיע מדד הנאסד"ק בארה"ב לשיא. האופוריה מאחוריו מרמזת על כך שאנחנו עמוק בתוך הבועה | צילום: fotolia

2. הבום 2015
מאז 2011 אנחנו רואים עלייה משמעותית בשווי חברות הטכנולוגיה והאינטרנט. בשנת 2013 הייתה זאת איילין לי, שותפה בקרן הון סיכון שהטביעה את המושג חד-קרן (Unicorn) במאמר המפורסם בטקראנץ׳ (מונח המתאר חברות טכנולוגיה פרטיות השוות מעל למיליארד דולרים). בעת כתיבת המאמר, מנתה לי 39 חברות העונות לקריטריון של חברה בעלת שווי של מעל למיליארד דולר. נכון לכתיבת שורות אלה, CBInsights עוקבים אחרי 143 חברות המוגדרות כ״חדי-קרן״, בעלי שווי של למעלה ממיליארד דולרים.

3. האופוריה 2015
באפריל 2015 עבר הנאסדק את נקודת השיא הקודמת שנקבעה בשיא של בועת הדוטקום בשנת 2000. ב-20 ביולי 2015 הגיע שוב הנאסד״ק לשיא חדש של 5218.85. בשנה האחרונה כבר מתחילים לשמוע שוב את המילה ״בועה״ שנזרקת יותר ויותר לחלל האוויר, בעיקר בהקשר של מה שקורה בשווקים הפרטיים, שם היכולת להעריך את השווי האמיתי של החברות הוא קשה יותר משמעותית. ביוני 2015 מפרסם בנדיקט אוונס, שותף בקרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ (Andreesen-Horowitz), מצגת המנתחת את ״המצב הנוכחי בשוק״ לעומת המצב בשוק בזמן בועת הדוטקום ומסביר מדוע אין בועה. מיגל הלפט, הכתב הטכנולוגיה הבכיר של פורבס בסן-פרנסיסקו מפרט מספר סיבות לכך שהבועה לא באמת קיימת וזהו רק תחילת ״עידן חדי-הקרן״.

4. גריפת הרווחים
הסימנים הראשונים לשברירות של המצב מופיעים בדמות הדו״חות הרבעוניים של פידליטי (אותה קרן שסימנה את תחילת המגמה) ובלאקסטון (Blackstone), עוד אחת מהקרנות הגדולות בעולם, אשר השקיעו בשנים האחרונות בחברות פרטיות. לפי הדוחות הללו, חלק גדול מהערכות המעודכנות, המבוצעות על-ידי הקרנות פעם ברבעון, הציגו ירידה של 20% עד 60% בשווי של חברות פרטיות גדולות ומוכרות כגון דרופבוקס (Dropbox), סנאפצ׳ט (Snapchat) ועוד רבות אחרות. חשוב לציין שזוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה הציבור באמת מקבל שיקוף אמיתי של ״ירידת ערך״ של חברות פרטיות. במקביל, סימנים ראשונים של מימוש רווחים מתחילים להופיע כשמשקיעים דוגמת מארק אנדריסן (השותף המייסד של אנדריסן הורוביץ, אותה הקרן שטענה ש״אין בועה״) ממהרים להיפטר ממניות של חברות טכנולוגיה.

5. הפאניקה
לפי המודל של מינסקי, בועת הסטארטאפים של 2015 עדיין לא הגיעה לשלב הפאניקה וההיסטריה. כפי שנכתב במודל המקורי, הזמן בין שלב גריפת הרווחים לבין שלב הפאניקה אינו מוגדר ויכול להיות שיהיו אלה אותם הדו״חות הרבעוניים שיגרמו לנפילה ויכול להיות שיהיה זה דווקא אירוע אחר.

לשלב הזה עדיין לא הגענו, אך אם אנחנו מצליחים לקרוא את הסימנים נכון, אנחנו לא רחוקים משם. איך זה בדיוק יראה ומתי זה יקרה, אף אחד לא באמת יודע, אבל אם אתם רוצים וגם אם לא, כנראה שהפאניקה ממש לא רחוקה.

לכתבה בגיקטיים

עוד בגיקטיים: בשל הביקורת, פייסבוק תפעיל את Safety Check לעיתים תכופות יותר

עוד בגיקטיים: בתאבון – 4 אפליקציות מומלצות לארוחה הבאה שלכם

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.