כמעט הגעת ליעד: האם אנו קרבים לקץ עידן פקקי התנועה, וכמה כסף נחסוך מכך?

כעת, נראה כי האנושות נמצאת בנקודת זמן קרובה מתמיד להשגת פתרון לאחת הבעיות החברתיות המעצבנות – והיקרות – ביותר, היא פקקי התנועה. פקקי הענק אשר סותמים את מרכזי הערים הגדולות ברחבי העולם אמנם מרגיזים ומתסכלים מאוד את האזרחים אשר "תקועים" בהם, אך מעבר לעצבים אלו מדובר בסוגיה סביבתית משמעותית, שכן פליטת גזי החממה על ידי מיליוני הרכבים אשר עומדים יחדיו מסבה נזק עצום לסביבה כולה – ובמיוחד לאיכות האוויר אשר נושמים אזרחי הערים.

פקקי התנועה מביאים גם להפסדים כלכליים אדירים. הכספים אשר מושקעים בדלק אשר נשרף לשווא, העלויות העקיפות לטיפול בסוגיות זיהום האוויר והפגיעה באוזון אשר הוזכרו, וכמובן איבוד שעות העבודה היקרות מדי יום, כאשר מיליוני עובדים נמצאים בדרכם אל/ממקום העבודה לאורך שעות ארוכות, מצטבר לכדי סכומי עתק אשר סופגים השווקים ללא כל בררה.

אז כמה עולים פקקי התנועה למשק? על פי מחקר אשר ערך המרכז למחקר כלכלי בארה"ב, עלותם העקיפה של הפקקים במרכזי הערים הגדולות במדינה הגיעה לכדי 124 מיליארד דולר בשנת 2013 לבדה. על פי המחקר, לאורך השנים לא נעשה כל שימוש בטכנולוגיה בכדי להביא לצמצום התופעה, להפך: בשנים האחרונות הלך וגדל מספר כלי הרכב בבעלות פרטית בהתמדה, וברבות ממדינות העולם השימוש בתחבורה ציבורית דווקא הלך והצטמצם. אם תימשך המגמה, מזהירים עורכי המחקר, עד שנת 2030 העלויות אשר הוזכרו צפויות כמעט להכפיל את עצמן – ולהגיע לכדי 293 מיליארד דולר בכל שנה.

הפקק האחרון בדרך? | צילום: thinkstockphotos

חברת ניתור ומחקר התנועה Inrix בחנה גם היא את הנושא, והתמקדה בסכומים אשר תדרש הכלכלה האמריקאית להשקיע בכדי לטפל בכמויות הפחמן הדו חמצני אשר פולטים הרכבים הפרטיים כשהם עומדים בפקקים במרכזי הערים. על פי המחקר שערכו, הסכום הסתכם בשנת 2013 בכ-300 מיליון דולר, ואם לא יהיה כל שינוי במגמה – יאמיר עד לכדי 538 מיליון דולר בשנת 2030 לבדה. בסך הכל לאורך 17 השנים המדוברות, יגיע הסכום ללא פחות מ-7.6 מיליארד דולר.

עד היום, כאמור, הטכנולוגיה המתפתחת טרם גויסה בכדי לטפל בתופעה ולהפחית את כמות הפקקים במרכזי הערים. אך בשנים האחרונות נרשם שינוי מסוים, כשיותר ויותר מיזמים החלו לפתח טכנולוגיות ושירותים אשר נועדו לטפל בסוגייה הזו בדיוק, להפחית את כמות הפקקים במרכזי הערים – ולחסוך לכלכלה לא מעט כסף.

כמובן שהטכנולוגיה המשמעותית ביותר אשר מאפשרת את ההתקדמות הנוכחית היא עולם ה"רכב המחובר" אשר תופס תאוצה בימים אלו. רשת הדור ה-4 המתקדמת והמשך מהפכת "האינטרנט של הדברים" מביאים לכך שכבר כיום, רבים מהרכבים מחוברים באופן מלא לרשת האינטרנט או הסלולר. חיבורים אלו מאפשרים למערכות מתקדמות לאתר את מיקום הרכב ואת נתיב הנסיעה (במיוחד כשרבים מהנהגים לא נוסעים אפילו נסיעה קצרה בתוך העיר מבלי להפעיל את וויז), וכך לווסת באופן המיטבי את עומסי התנועה בין הרכבים השונים. הטכנולוגיה מאפשרת גם לרכבים "להזהיר" אחד את השני מפני פקק בלתי צפוי, ובכך מונעת את הגעתם של רכבים נוספים לאזור הפקוק.

הפיתוח הבא בתחום צפוי להיות טכנולוגיות חיזוי מתקדמות, אשר ידעו לנבא באופן מדויק את העומסים הצפויים על הכביש – ולהפנות את התנועה בהתאם. כבר כיום גוגל עושה נסיונות מוצלחים למדי בכיוון (באמצעות שירות Google Now), ומנסה לזהות את דפוסי הפעלה הקבועים של הנהגים השונים. בעולם הביג דטא המתהווה, איתור דפוסים חוזרים באשר לתנועת הרכבים בערים מתאפשר ביתר קלות, ומאפשר הפקת לקחים מהירה ומשמעותית במיוחד.

לכך, כמובן, כדאי להוסיף גם שירותים נוספים אשר צוברים תאוצה, ומגיעים מתחום הכלכלה השיתופית המתפתח. מיזמים לעידוד שיתוף נסיעות (דוגמת אובר X) ושאר פלטפורמות אשר מעודדות את הנוסעים לחלוק רכב אחד ולא לסוע לבדם ברכב שלם וריק, מצמצמים משמעותית את מספר הרכבים בערים – ומסייעים גם הם לטיפול בתופעה. גם אפליקציות לניתור תחבורה ציבורית (דוגמת מוב-איט הישראלית) מחזירות תושבים רבים להסתמך על האוטובוסים והרכבות הקלות (בחו"ל כמובן) ולהעדיפם על פני רכב פרטי.

כמובן שכל אלו מחייבים כעת גם את הממשלות ברחבי העולם להירתם למאמץ ולסייע גם כן לטיפול בסוגיית הפקקים. טיפול חכם וחשיבה לצד ארוך, יד ביד עם המשך פיתוח הטכנולוגיה ורתימתה לטיפול בבעיה, יוכלו להפוך את "קץ עידן הפקקים" לאפשרי – וקרוב מתמיד. אם כך אכן יקרה, אין ספק שעצבים רבים יחסכו מדי בוקר – לצד לא מעט כסף.