|
ממשלת יפן אישרה את פרויקט הרכבת המהירה בעולם שיחבר בין טוקיו והמרכז התעשייתי של נגויה המרוחקים כ-286 קילומטרים האחד מן השני (כמו המרחק בין תל אביב ואילת). הרכבות מבוססות טכנולוגיית הריחוף המגנטי עשויות להיות אב הטיפוס לתחבורה הציבורית של העתיד.
העבודות שיחלו בשנה הבאה וצפויות להסתיים עד 2027, יעלות כ-50 מיליארד דולר, אך בסופן, תוכל הרכבת החדשה שתגיע למהירות של יותר מ-480 קמ"ש לגמוע את המרחק העצום בכ-40 דקות בלבד (לעומת קרוב לשעה וחצי כיום).
ההודעה על אישור הרכבת החדשה, מגיעות בדיוק כאשר יפן חוגגת יובל שנים לרשת "רכבות הקליע" שלה (ה-Shinkansen), שתוכננו לכבוד אולימפיאדת טוקיו שהתקיימה ב-1964. כאשר הושקה רשת הרכבות המהירות, היא נחשבה לשיא הטכנולוגיה ועוררה פליאה בכל רחבי העולם, אך מדהימה ככל שהיתה, ה-Shinkansen היא כבר לא הרכבת המהירה בעולם, וגם לא זו המשמשת את כמות הנוסעים הגדולה ביותר. סין ומדינות נוספות גנבו מיפן את הבכורה עם רכבות מתקדמות יותר.
קטע קצר של רכבת ריחוף מגנטי פועלת כיום בשנחאי ומגיעה למהירות של 430 קמ"ש. רכבות מסוג זה קיימות גם במדינות נוספות באסיה ובאירופה, ודווקא ארה"ב מסתרכת מאחור כאשר הרכבת המהירה ביותר במדינה מגיעה רק ל-169 קמ"ש.
רכבות הריחוף המגנטי החדשות על מסלול הניסויים | צילום: מתוך ויקיפדיה
יפן החלה לפתח את רכבות הריחוף המגנטי לפני כמעט שני עשורים. הרכבות אינן נעות על גלגלים, אלא באמצעות כוח מגנטי שמרים אותן מעט מעל המסילה וכך למעשה מבטל את החיכוך הנובע ממגע עם הקרקע. "בניסויים שלנו רכבות הגיעו למהירות של 581 קמ"ש, אך במציאות אנחנו מכוונים ל-500 קמ"ש", אומר יוהיי המסקי, דובר JR Tokai, החברה שתבנה את קו הרכבות החדש.
ביפן כבר נשמעת ביקורת רבה על עלות הפרויקט הגרנדיוזי בתקופה בה החוב הלאומי יותר מכפול מגודלה של כלכלת יפן. אך מעבר לפן הכלכלי מדובר בעניין של גאווה לאומית והחזרת התואר "הרכבת המהירה בעולם" אל יפן.
|
