Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

כשהמזרח לוקח את העניינים לידיים: על המסגרות הבינלאומיות החדשות

עבור הקרמלין, האירועים האחרונים שהתרחשו בחצר האחורית שלו, הבהירו באופן סופי שהגוף שמכונה "המערב" - על הפוליטיקאים שלו, המוסדות שלו, התקשורת שלו, הצבא שלו והמבנה הכלכלי שלו - הוא ...
טימותי סטנלי
עבור הקרמלין, האירועים האחרונים שהתרחשו בחצר האחורית שלו, הבהירו באופן סופי שהגוף שמכונה “המערב” – על הפוליטיקאים שלו, המוסדות שלו, התקשורת שלו, הצבא שלו והמבנה הכלכלי שלו – הוא משהו שאי אפשר לסמוך עליו. רשימת ההאשמות ארוכה ומתחילה עוד מההפגזות של נאט”ו ביוגוסלביה ב-1999, דרך שורה של מהפכות במדינות מזרח אירופה, צירופן של חלק מהמדינות לאיחוד האירופי ועד ההתערבות באפגניסטאן, עיראק וסוריה וערעור היציבות בהן.

אל כל אלה מצטרפת המהפכה הפרו מערבית באוקראינה, הסנקציות הכלכליות על מוסקבה והאיום לבטל את זכייתה של רוסיה באירוח המונדיאל ב-2018. כל אלה נראים לעיתים בעיני רוסיה כתוכנית מורכבת ורבת שנים שנועדה להחליש אותה. וכמו שנכתב במלכוד 22 “זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא באמת רודפים אחריך”.

רוסיה אינה היחידה ברואה כך את הדברים. גם מבחינת סין המוסדות הבינלאומיים הנשלטים על ידי המערב, הם כלי לביצור הדומיננטיות של מספר מצומצם של מדינות ובעלי אינטרסים. כאשר בשנה שעברה הקונגרס האמריקאי בלם ניסיון רפורמה של קרן המטבע הבינלאומית, שאושר על ידי ה-G20, זה היה עוד סימן ברור לכך שדברים לא עומדים להשתנות. כתוצאה, החלו לקום מוסדות מתחרים כמו בנק הפיתוח של מדינות ה-BRICS, ובנק השקעות התשתית האסיאתי (AIIB), שהעדיפויות שלו יתאמו יותר את במציאות של המאה ה-21.

נציגי המדינות השותפות ל-AIIB | צילום: אתר הבנק

פסגת ה-BRICS מאגדת בפעם השביעית (והשנייה ברוסיה) את מנהיגי ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. הנשיא פוטין היה דמות מרכזית ביוזמה החל מתחילת דרכה ב-2006. בתחילה הארגון התקשה לצבור תאוצה, אך כעת נראה שהימים האלה מאחוריו והוא פועל ליצירת אלטרנטיבה פיננסית ורגולטורית שאמורה להחליף את מודל ברטון וודס. הפסגה בעיר אופה ברוסיה תפתח את שנת הנשיאות הרוסית בראש הארגון, לאחריה תעבור השרביט אל הסינים. 130 נושאים צפויים להיות נידונים במהלך המפגש הקרוב.

הארגון לשיתוף פעולה של שנחאי (SCO) הוקם ב-2001 כשותפות של סין, רוסיה ומדינות מרכז אסיה: קזחסטאן, קירגיסטן, טג’יקיסטן ואוזבקיסטן. מטרתו המקורית היתה בלימת טרור וקבוצות רדיקליות, אך עם הזמן והצטרפותן של מדינות נוספות כמו הודו, אפגניסטאן, איראן, פקיסטן, טורקיה ובלרוס, גם המטרות הורחבו וכעת הן כוללות גם שיתופי פעולה פוליטיים, מסחריים, כלכליים, מדעיים ותרבותיים.

עד כה ההתקדמות היא מוגבלת, אך השאיפות ברורות ופרויקטי תשתיות בקנה מידה עצום כבר נמצאים בתכנון. קרן של 40 מיליארד דולר הוקמה לצורך המימון וסכומים גדולים בהרבה נכללים בהסכמים בילטרליים בין מדינות מרכז אסיה. ה-AIIB לבדו גייס לאחרונה 100 מיליון דולר. אין פלא אם כך, שרבים במערב רואים במוסדות החדשים עתיד מבטיח יותר מאשר אלה המסורתיים.

אין ספק שיהיו אתגרים רבים בדרך: אחרי הכל הקשרים במוסדות החדשים מתבססים על אינטרסים ולא על ערכים משותפים – והם כוללים רמה גבוהה של חוסר אמון בין המשתתפות. יש גם לא מעט חפיפה בין המוסדות השונים. יחד עם זאת, אי אפשר להכחיש שהמומנטום נמצא בצד שלהם.