כשהממשלה מבצעת את ההחלטה: חובה לפרוש בכבוד

לאור המצוקה הגדולה בנושא הפנסיה (או יותר נכון בחוסר הפנסיה), החליטה הממשלה על נקיטת פעולות החל משנת 2016, במטרה לאפשר לכל אזרח ביציאתו לגמלאות להמשיך ולשמור על רמת חיים מכובדת. ביחד עם קצבת הזקנה של ביטוח לאומי, כל גמלאי יוכל להגיע בקירוב ל־100% משכרו ערב הפרישה.

אין ספק כי מדובר בבשורה גדולה וחשובה לאזרחי ישראל, ובמיוחד לדור הצעיר, שלפניו עוד שנות עבודה וחיסכון רבות. שר האוצר כבר הכריז כי הממשלה מתכננת להעביר בחקיקה מהירה צעדים שיתרמו ליעד שנקבע. ממקורות פנימיים באוצר עולה כי זו תכלול את הסעיפים הבאים:

• הפרשה לפנסיה כבר במהלך שירות חובה בצה"ל.
• הקצעת אג"ח ייעודי כך שצעירים לא ייהנו מהבטחת אג"ח, לעומת מבוגרים שיקבלו הקצעה מוגברת.
• כל גוף מוסדי יהיה חייב להציע לפורש, לפני יציאתו לגמלאות, דמי ניהול לפנסיה על בסיס הממוצע בשוק בלבד.
• משיכת פיצויים בזמן עבודה לא תתאפשר, אלא עד לגובה מסוים בלבד, אשר לא יפגע במעל 10% מהקצבה.
• אחוזי ההפרשה של העובד והמעביד לנושא תגמולים לא יפחתו מ־7% כל אחד.
• כל חוסך יקבל מדי שנה עדכון בנוגע למצב הפנסיה שלו והצעה מהגוף המוסדי להגדיל את הפרשתו (במידה ויש בכך צורך), על מנת לשמר את הפנסיה הרצויה לו.

• כל חוסך יהיה מחויב בליווי של בעל רישיון פנסיוני לאורך כל שנות החיסכון; בהגיעו לגיל 60 יקבל ייעוץ ראשוני לפרישה במטרה למקסם את גובה הפנסיה שלו.
• כל רכיבי השכר יוכרו לצורך ההפרשה לתנאים סוציאליים.
• עצמאים יחויבו להפריש לפנסיית חובה כתנאי להכרה מוגדלת במס על הוצאות אחרות בעסק.
• במעבר בין מקום עבודה אחד לשני, יחויב החוסך להמשיך להפריש באופן חלקי או מלא לתכנית הפנסיה שלו כתנאי לקבלת דמי אבטלה מהמדינה.
• חובת ההפרשה לעובד במקום חדש תהיה מהיום הראשון ולא כנהוג היום, כעבור חצי שנת המתנה (במידה שהוא לא מחזיק במוצר פנסיוני פעיל).
• ביטול תיקון 3 והחזרת החיסכון ההוני, תוך פיתוח קו של מוצרים חכמים, אשר יאפשרו לכל אזרח, בהתאם למצבו המשפחתי והבריאותי בפרישה, לקבל החלטה מהו המקור ממנו יקבל את הכספים הדרושים למחייתו.

לנטרל את הפצצה בהקדם

אם כל זה נשמע לכם טוב מדי כדי להיות אמיתי, כנראה שאתם צודקים. מדובר בתסריט בדיוני בלבד. הסיכוי כי פרישה בארצנו תהיה מכובדת ותאפשר קיום בכבוד, רק הולך וקטן מיום ליום. הן מהעובדים הקרובים לפרישה והן מאלו שעדיין רחוקים.

פרישה בכבוד בישראל היא זכות המוקנית לפלח קטן בלבד של עובדים, אשר חלקם מוגן על ידי ועדים כוחניים וחלקם מקבל מהמדינה פנסיות נדיבות על חשבון הציבור. לעומת זאת, רוב העובדים במשק דינם נחרץ: פנסיה נמוכה, ירידה חדה ברמת החיים לאחר הפרישה, וחוסר יכולת לממש את החלומות שנדחו כל השנים.

אם ממשלת ישראל תתחיל להתייחס כבר היום לבעיית הפנסיה כפצצה המתקתקת הגדולה ביותר המאיימת על אזרחי ישראל, ותחל לנקוט בצעדים אשר פורטו לעיל, יש סיכוי כי הדור הצעיר במדינה עוד יזכה לפרישה בכבוד, תוך זקיפות קומה ושמירה על איכות החיים.

הכותב הוא יו"ר הועודה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח