|
חבילת החילוץ האירופית לקפריסין הביאה להסתערות של האזרחים על הבנקים המקומיים, בניסיון למשוך כסף לפני שהמס בסך 10% על הפקדונות נכנס לתוקף. בינתיים דחתה קפריסין את ההצבעה על הצעד למחר, אך השפעתו על השווקים הייתה משמעותית, וכל בורסות העולם חוות ירידות שערים. אז למי שלא בקיא ברזי הבנקאות הקפריסאית, מורה נבוכים:
מדוע מדינה זעירה באירופה משפיעה על כל שוקי ההון בעולם בצורה כזו?
משום שמה שמתחיל בקפריסין, אי זעיר שבו 1.1 מיליון תושבים, יכול במהרה להתפשט גם ללונדון או ניו יורק או הונג קונג, ולפגוע בהרבה מאוד אנשים.
קפריסין חוותה טלטלה חריפה השבוע, אחרי שראש הממשלה שלה הסכים לכפות מס על כל הפקדונות בבנקים במטרה לקבל חבילת חילוץ. האפשרות שיוטל מס הביאה להסתערות של הקפריסאים על בנקים על מנת למשוך את כספם, וגרם למשקיעים לחשוש שהפאניקה תתפשט בכל היבשת ומעבר לה.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
מהי משמעות המס?
מדובר במס חד פעמי בשיעור של 6.75% על כל הפקדונות בבנקים מתחת ל-100 אלף יורו. פקדונות הגבוהים מ-100 אלף יורו יחויבו במס של 9.9%. אם המס אכן יוטל, המדינה תגייס 5.8 מיליארד יורו לבנייה מחודשת של מערכת הבנקים והחוב במדינה.
ראש הממשלה הטרי ניקוס אנסטסאידס, אגב, אמר כי הוא מנסה לשנות את המס הבלתי פופולרי.
צילום: רויטרס
כמה בלתי פופולרי?
המס הוא מאוד, מאוד לא פופולרי. הקפריסאים הסתערו על כל הכספומטים בסוף השבוע, ומשכו מזומנים בכל המדינה. קפריסין, בתגובה, השעתה גם העברות אלקטרוניות.
למה אנחנו בכל מדברים על זה?
כדי לקבל חבילת חילוץ של 10 מיליארד יורו, הסכים אנסטסאידס לאשר את המס החדש. קפריסין זקוקה לחבילת החילוץ בצורה דחופה, והעסקה נמצאת במגעים מאז חודש יוני. המורכבות של חבילת החילוץ דחתה את ההסכמה, כמו גם התנגדות ראש הממשלה הקודם של המדינה. הכסף, בחלקו, מגיע מהטרויקה: קרן המטבע הבינלאומית, הבנק האירופי המרכזי והנציבות האירופית.
וזו התמונה הגדולה: קפריסין נמצאת בחובות כבדים מאוד. יחס החוב-תוצר שלה הגיע ל-127% ברבעון השלישי של 2012. רמה כזו משקפת כלכלה חולה הנמצאת במצוקה. רק יוון נמצאת ביחס גבוה יותר (153%). חבילת החילוץ תתחיל להפחית את החוב, ותשלח את קפריסין לרמות נמוכות מ-100% עוד השנה. קפריסין נמצאת במצב גרוע במיוחד משום שחלק גדול מכלכלתה נשען על כלכלת השכנה יוון, לה צרות משלה. מה שהופך את העניין לגרוע אף יותר, הוא שקפריסין הייתה מחזיקה מרכזית של אג"ח יווניות, אז כאשר חבילת החילוץ השנייה ליוון אושרה בשנה שעברה, יחד עם התספורות למחזיקי האג"ח, היא יצרה חור של 4.5 מיליארד יורו בתקציב הקפריסאי.
ראש הממשלה אנסטסאידס | צילום: רויטרס
אז כספי הפקדונות פשוט ייעלמו?
החוסכים יתוגמלו באמצעות מניות הבנקים. כן, הם יקבלו מניות בדיוק באותם הבנקים שלמעשה נמצאים בפשיטת רגל כעת. החוסכים אשר מחזיקים את כספם בבנקים הקפריסאים שנתיים לפחות יקבלו גם אג"ח ממשלתיות שנועדו לפצות אותם על הפסידהם. קפריסין מצפה לשורה של רווחים בעקבות תגליות הגז שהתגלו בה באחרונה.
האם יש לכך תקדים?
לא ממש. זו הסיבה שבגללה קפריסין מטלטלת כל כך את השווקים. חבילת החילוץ למדינה היא הראשונה שלוקחת את הכסף ישירות מארנקם של האזרחים. כחברה באיחוד האירופי – גם אם קטנה – סייעה קפריסין לחילוץ אירלנד, פורטוגל ויוון, ואז שוב יוון. לכן הגיוני שהמדינה חשה נבגדת מהסיפור. בכירים בספרד ואיטליה, שתיים מהמדינות הבלתי יציבות בגוש, מיהרו להרגיע את אזרחיהן, והבטיחו להם שאמצעים כאלה לא יופעלו עליהם.
איך זה משפיע על הבנקים הגדולים בעולם?
למרות שקשה מאוד להאמין שנראה בנקי ענק בעולם מסתבכים בבעיות דומות בזמן הקרוב, חשוב לזכור שבנקים בינלאומיים גדולים מנהלים עסקים אשר קושרים אותם לאזורים נרחבים. יתרה מזאת, אם קפריסין תיצור בהלה במדינות נוספות באירופה, ותביא אזרחים לרוץ לבנקים ולמשוך את כספם, הדבר עלול למחוץ את המערכות הכלכליות ביבשת, ואז גם המדינות הגדולות יותר ייפגעו. וזה החשש הגדול שבא לידי ביטוי בשווקים.
|
