|
באי כינוס ה-G20 שנפתח הבוקר במקסיקו מצפים ממנהיגי האיחוד האירופי להציג פתרונות קונקרטיים למשבר המתמשך ביבשת. אם לא יצליח גוש היורו להביא רעיונות לפתרונות אמיתיים, מעשיים וריאליים, החשש הוא שהשווקים יגיבו בהתאם.
אחד הפתרונות האפשריים הוא להכניס עוד כסף לקופה האירופית המשותפת. נשיאת קרן המטבע העולמית, כריסטין לגארד, מנסה כעת לאסוף 500 מיליארד דולר נוספים לקרן החילוץ, על מנת להרגיע את הרוחות בכינוס המדינות המפותחות. אולם אם הכספים הללו יביאו להעמקת החוב במדינות אחרות, השווקים יגיבו בעצבנות.
המשקיעים ומנהיגי ה-G20 מחפשים את ההגיון במהלכים הכלכליים הבאים. כרגע, מטבע היורו לא נראה להם מספיק מגובש. גוש היורו פועל כיום ללא גוף אחד שאחראי כל הפעילות המוניטרית שלו, ואף אחד לא מפקח על התוכניות לחילוץ המערכת הבנקאית. לכן, ישנה דרישה לשיתוף פעולה הדוק יותר בין הפוליטיקאים לכלכלנים. כיום, הויכוח אודות הצורך בשינוי מדיניות המטבע באיחוד הוא אחד החריפים ביותר, כזה שעלול להפוך בכינוס הקרוב לעקוב מדם ממש.
הבעיה האמיתית עם אינטגרציה בין הפוליטיקה לכלכלה היא שעל מנת לבצע אותה, צריך גוף אלקטורלי שיהיה לו מנדט לעשות זאת. לאזרחים באירופה נמאס מהבטחות ונאומים, הם רוצים לראות עשייה. הם רוצים פתרונות אמיתיים למשברים בענפי התעסוקה, הם רוצים תמריצים כלכליים לשווקים שיעזרו באמת. נמאס להם לשמוע על תוכניות חילוץ ועל משבר החוב, מה שמעניין אותם באמת הוא מה שקורה אצלם בבית.
מנהיגי היורו לא יכולים כרגע לספק לאזרחים את התשובות שהם מחפשים. הנבחרים בבריסל מעמידים פנים שהם לא שומעים את הטענות הללו, פשוט כי אין להם את הכוח לענות עליהן.
ההתנהלות הכלכלית באירופה היא לא דמוקרטית מספיק – ועד שלא יימצא מי שיהיה מוכן להסתכל לבעיות האמיתיות של האזרחים בעיניים, לא יימצא פתרון אמיתי למשבר המתגבר בגוש היורו.
|
