Forbes Israel Logo

לאן נעלמו המשקיעים באחד העם? "הציבור הפגין – והרגולטורים תקפו את שוק ההון"

במובנים רבים, 2012 הייתה שנה מוצלחת לבורסה הישראלית: אחד העם רשמה תשואה של 8% על ת"א 25, 6% על ת"א 100, מדד הבנקים זינק בסיכום שנתי ב-20% ומדדים רבים נוספים נצבעו בירוק.

אך מבט עמוק יותר מצביע על תקופה לא טובה שעוברת על הבורסה בתל אביב: משנת 2008 ועד סוף שנת 2012 ירד מספר החברות שמניותיהן רשומות בבורסה ב-16% כשהמשמעות היא ש-90 חברות הוציאו עצמן משם. בהסתכלות על השנתיים האחרונות המספרים אף מדאיגים יותר, כאשר בין 2011 ל-2012 איבדה הבורסה 41 חברות.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

"בשנה וחצי האחרונות לא היתה חברה אחת שהצטרפה לבורסה. לא צריך הרבה בכדי להבין שהבורסה ככלי של גיוס הון כבר לא רלוונטית", אומר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו.

רחוב אחד העם | צילום: אהוד כהנים

המשמעות הישירה לכך שיש פחות חברות בבורסה היא כמובן שיש גם פחות כסף בבורסה. הירידה הדרמטית בנפח המסחר היומי צריכה להדאיג את הגורמים הנוגעים לדבר: ב-2010 עמד מחזור המסחר היומי הממוצע במניות על 2 מיליארד שקל, ב-2012 הוא כבר צנח ל-1.1 מיליארד – ירידה של 45%.

"יותר רגלוציה – פחות ביזנס"

פלטו מונה שורת סיבות ש"מייבשות את הבורסה". המילה שחוזרת בדבריו היא הרגלוציה: "האווירה כלפי אנשי העסקים בישראל לא כל כך חיובית, ובכפר הגלובלי אתה לא המדינה היחידה להשקעה", מוסיף פלטו. "הציבור השפיע על הרגולטורים, שמצידם מרגישים שהם חייבים לספק את הסחורה ומקשיחים את התנאים – אנחנו במתקפה רגולטורית כבר כמה שנים טובות".

"דרך החתחתים שחברה צריכה לעבור היום כדי להיות ציבורית עושה את כל העניין למיותר. חברות שעדיין לא ציבוריות כבר לא רוצות להיות. ככה זה כשדורשים ממך להתעסק יותר ברגלוציה ופחות בביזנס", אומר פלטו.

יו"ר איגוד החברות הציבוריות תוקף את רשות ניירות ערך, שפוגעת לדבריו במרכיב התחרותיות בשוק ההון. "בגלל כללי גילוי נרחבים, שלכאורה נועדו להגן על המשקיעים, הדוחות שהחברות מפרסמות הם לא פחות מדוח מודיעני ששווה הרבה כסף לחברה מתחרה. תחת כיסוי של הגנה על המשקיע וכללי גילוי מכריחים את החברות לחשוף נתונים שבשום מקום בעולם לא דורשים".

יו"ר איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו | צילום: יח"צ

הוועדה של ני"ע: "הפתרון הוא תמיד להקים ועדה"

בדוח השנתי של רשות ניירות ערך, שפורסם לפני שבוע הכריזה הרשות על הקמת ועדה להגברת הנזילות בבורסה. בדוח נכתב כי שוקי ההון בעולם חוו בשנים האחרונות טלטלות סוערות. "המשבר הפיננסי שפרץ בשנת 2008 טרם חלף, והשלכותיו ניכרות עדיין בכלכלה המערבית". אחד מתוצרי המשבר, על פי הרשות, "הוא ירידה עקבית בהיקפי המסחר בבורסות ברחבי העולם. כמוהם גם הבורסה בישראל – בארבע השנים האחרונות ישנה תופעה של קיטון במחזורי המסחר".

אך על פי מחקר של בנק ישראל עולה כי אמנם נרשמו ירידות בבורסות השונות בעולם, אך הבורסה הישראלית היא הסובלת העיקרית מכך. על פי הנתונים, משנת 2010 מחזור המסחר בבורסה רשם ירידה חדה של 44% לעומת ירידה ממוצעת של 18% במחזורי המסחר בעולם. שווי השוק של הבורסה באותה תקופה נבדקת עלה ב-14% אל מול עלייה של 12% בממוצע העולמי. על פי הבנק, יציאת קרנות ההשקעה הבינלאומיות והידוק הרגולציה הביאו לירידה במחזורי המסחר בבורסה בשנים האחרונות עד לשפל של 6 שנים שנרשם בסוף 2012.

בהקשר למחקר זה, מהבורסה נמסר כי "כפי שעולה ממחקר זה, המצב בשוק נובע מגורמים שונים שאינם בשליטתנו, עם זאת פועל סגל הבורסה למציאת דרכים לשיפור הסחירות, הן בפעילות המכוונת למשקיעים הזרים והן בפיתוח מהיר של מוצרים חדשים אשר נועדו לתרום להגדלת הנזילות".

פלטו לא מתרגש מהוועדה של רשות ני"ע: "לא יותר מעוד ועדה. בישראל תמיד כשיש בעיה הפתרון הוא הקמת ועדה. עד שמסקנותיה ייושמו הבורסה תמשיך להתבייש". גם באשר "למפת הדרכים" שפרסמה הרשות – אותו מסמך עקרונות שכותרתו היא הפחתת הרגולציה בישראל תוך שמירה על יעילות ואחריות – פלטו סקפטי וטוען כי היקף השינוי שם אינו מספק.

רשות לניירות ערך אינה היחידה שנמצאת במרכז טענותיהם של הסוחרים. על פי יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, גם הפוליטיקאים אחראים לא מעט על התייבשות הבורסה: "מדברים כל היום על רפורמות – רפורמה בסלולר, בביטוח, בששינסקי, בהסכם עם כיל, ביחס הלימות הון של הבנקים ויש עוד ועוד – הרפורמות הללו פוגעות בחברות וכתוצאה מכך שווי השוק שלהן קטן, מה שמוביל לנפח מסחר קטן יותר. מצד אחד מקדמים יעילות ותחרות לטובת הצרכן, אבל מצד שני לבורסה עצמה הרפורמות הן חדשות רעות", הוא אומר.

אז מה עושים? הרי לוותר על  רפורמות זו לא התשובה

"את מה שלא עשו ב-65 שנה אי אפשר עכשיו לבוא ולעשות ב-65 חודשים. אי אפשר לעשות רפורמות בכל השוק, צריך תעדוף, צריך חשיבה על אופן היישום, חברות ישראליות בולטות היום יוצאות לחו"ל לגייס, יש פה אין סוף סימנים של חולשה".


צילום: רויטרס

משנים את השעות

הנהלת הבורסה עובדת על כמה אפיקים בכדי לצאת מהמשבר. מהבורסה "נמסר כי ישנה פעילות מול חברות המדדים הבינלאומיות במטרה להכליל את ישראל במדדים האירופאים של מדינות מפותחות ובכך להגביר את החשיפה למשקיעים זרים".

כמו כן ביום האחרון של חודש פברואר התכנס דירקטוריון הבורסה לאשר את שינוי שעות המסחר באחד העם ולמעשה להאריכו בשעה נוספת בימים שני-חמישי. מטרת השינוי הייתה לקרב את שעות הפעילות במניות ובנגזרים בתל אביב לשעות הנהוגות בבורסות מובילות באירופה, וליצור חפיפה חלקית עם המסחר בניו יורק. בכך קיוו בהנהלת הבורסה למשוך יותר עניין לאחד העם.

בתוך שינוי שעות המסחר גם דובר על קיצור שעות המסחר של יום ראשון, יום עייף ודל בפעילות: "לא סתם הנהלת הבורסה רוצה מאוד לקצר את המסחר בימי ראשון", אומר פגוט, "זו בעיה שאנחנו גוררים הרבה זמן. זו בדיחה שניירות בת"א 100 סוגרים יום במסחר שמסתכם ב-200 אלף שקל".

השינוי שאמור היה להכנס לתוקפו בתחילת חודש אפריל עדיין מבושש להגיע גם בתחילת מאי. הבורסה העבירה את הנושא לרשות ני"ע, שאמורה הייתה לאשר את ההסכם, אך עדיין לא התכנסה כדי לעשות זאת. בימים אלה בוחנת ועדת מליאת הרשות לענייני השוק המשני את בקשת הבורסה להארכת וקיצור שעות המסחר.

אך מי שחושב ששם טמון הפתרון, טועה, לטענתו של פגוט. "זה לא פתרון לבעיה האמיתית, לא פתרון למחזורים העלובים, לחוסר העניין ולחוסר הנזילות, זה לא פתרון שמשנה פני משחק. אם לא נכנס למדד MSCI האירופאי לא נקום מחר בבוקר ונראה מחזורים של 2 מיליארד".

מהרשות לני"ע לא נמסרה תגובה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.