לא בדיוק מלחי אמבט: למה הם בעצם כל כך מסוכנים לנו?

מן הסתם כבר קראתם כמה דברים על "מלחי האמבט" החדשים הנמכרים בחנויות-הנוחות בארה"ב לאחרונה ועל השפעותיהם (או השפעותיהם לכאורה, למשל קניבליזם של זומבים וכאלה). אז הפעם נגיע ישר לנקודה: "מלחי האמבט" מסוכנים משתי סיבות מרכזיות, ולאף אחת מהן אין קשר להתמכרות, או להזיות. הסיבה הראשונה היא מינונים, והשנייה היא מניעת שינה.

לפני שנבדוק את שתיהן לעומק, כדאי שנעבור על מה הם מלחי אמבט ומה הם לא, וכיצד הם משפיעים על המוח. ראשית, השם – "מלחי אמבט" אינו מתייחס לסוג יחיד של סם, אלא קבוצת חומרים עם תכונות כימיות דומות. רוב התצורות מכילות מפדרון או מתילנדיוקסיפירובלרון (טוב נו, MDPV). שני הסמים קשורים לגת – אותו צמח מעורר המצוי בארצות ערב ומזרח אפריקה. הגת איננו חוקי בארה"ב משום שהוא מכיל קתינון, סם מדרגה 1 (כמו מריחואנה) בארה"ב.

אף אחד מהסמים אינו חדש: המפדרון נמצא בסביבה מאז שנות ה-20, וה-MDPV מאז שנות ה-60 המאוחרות. שימוש פנאי בסמים אלה הוא יחסית חדש, וגילו הוא כעשור בערך. המפדרון הוא מעורר, וה-MDPV הוא גם מעורר וגם פסיכו-אקטיבי. המאייך "פסיכו-אקטיבי" כוונותו – תפקודים כימיים עצביים, שתוצאתם היא השפעה מוגברת על מצב הרוח, המחשבה, התפישה וההתנהגות.

אף אחד מהסמים איננו הזייתי דוגמת אל.אס.די. ההזייתיים הינם סמים פסיכו-אקטיביים, אך לא כל הסמים הפסיכו-אקטיביים הם הזייתיים: ההבדל המרכזי הוא כי ההזייתיים מניעים שינויים בתפישה השונים באופן מהותי מתודעה במצבה הרגיל – ולא רק הגברה של מצבי התודעה המוכרים לנו. זאת אומרת, לשם דוגמא, שמי שלוקח MDVP עלול למצוא את עצמו במצב של פראנויה מתקדמת ופאניקה, אבל לא סביר שיאמין כי לטאת-ענק לבושת טוקסידו עומדת לטרוף לו את החתול.

ההשוואה בין מלחי אמבט ואקסטזי מבוססת על תוצאות מחקר בחולדות שהראה כי מפדרון וMDMA (החומר הפעיל באקסטזי) מחוללים השפעות דומות על המוליכים העצביים דופאמין וסרטונין. המחקר גם גילה כי ההשפעות לטווח ארוך של המפדרון פחותות מאלו של האקסטי במונחי נזק, משום שאיננו מרוקן את מלאי הסרטונין שאותה מידה כמו אותו סם המועדף על רקדני המועדונים בעולם. אבל המחקר הזה נעשה על חולדות, כך שיש לנו הרבה מה ללמוד עוד לגבי השפעת החומרים על האדם – ובמיוחד לאורך טווח.

האם מלחי אמבט ממכרים? כן, כנראה, ובערך מאותה הסיבה שבגללה אקסטזי ממכר – הם גורמים למוח להגביל ספירה חוזרת של דופאמין, מה שאומר שיותר מהחומר הזה נמצא במוח, והמוח ממש אוהב את זה. לאורך הזמן, ההשפעה מתגמדת, וכמות גדולה יותר של הסם נדרשת בכדי שהכדור ימשיך להתגלגל.

האם מלחי אמבט ממכרים באותה צורה כמו קוקאין? לא, כנראה שלא. הסיבה היא שקוקאין הוא חומר ממכר בצורה קיצונית שמייצר תלות מוחית ביותר מדרך אחת. בזמן שהוא מפיק את השפעת הדופאמין כפי שתיארנו, יש לו גם פוטנציאל שיבוש גבוה מאוד של מחזור השינה ביממה של הגוף, ברמות כאלו שאי-קבלה של הסם הופכת לסבל פיזי קשה. בנוסף, אפקט הדופאמין של הקוקאין חזק עשרת מונים מזה של אקסטזי, ובוודאי מזה של מלח אמבט.

אז אם מלחי אמבט ממכרים בפוטנציה, למה אמרנו שלא זו הבעיה? נחזור שוב לסיבות שאמרנו קודם:

– מינון מומלץ: אין כזה. כל מה שהצרכן יודע זה שהוא שילם 50$ על חבילה של אבקה מזוקקת. בהתחלה משתמשים במעט מהחומר וחשים עלייה, ואז עוד קצת כדי שהעלייה הזו תמשיך, וכן הלאה עד שהחבילה נגמרת. אם נשמע עדויות של אנשים שהשתמשו במלח אמבט וחוו השפעות נוראיות, ברור שהרוב השתמשו בכל הכמות – או בישיבה אחת, או לאורך פרק זמן קצר.

כשהמוח מוכה עם כזאת כמות של מעוררים פסיכואקטיביים, מערכת העצבים נגדשת ואזעקות האזהרה של המוח פשוט נכבות. התוצאה הצפויה היא פראנויה, התקף פאניקה, שינויי מצב רוח והתנהגות פרועה. חוץ מזה גם מתעורר מצב של היפותרמיה, בו הגוף מתחמם יתר על המידה כי אין ביכולתו לפזר חום במהירות מספקת לשמירה על טמפרטורה סבירה.

אם נחבר את כל ההשפעות האלו, נקבל את אותו "גיהינום אפל" שרבים מתארים כהתנסות הראשונה – ולפעמים גם האחרונה שלהם – עם הסם. והינה הסיבה השנייה בגללה מלחי אמבט הם כה מסוכנים: כשהמוח שלך עף דרך החלון, אתה לא בדיוק יכול לישון. אחד הדברים שהמשתמשים במלחי אמבט מדווחים עליהם לעיתים קרובות הוא שהם ניסו ליטול סם מרגיע במקביל, דוגמת זנקס, בכדי לסתור את ההשפעה של מלחי האמבט כך שיוכלו לישון, אבל זה לא עבד. משום שמרגע שמערכת העצבים הוכתה בשיגעון, מינונים רגילים של סמי הרגעה לא יצלחו בעצירתו.

כשהמוח לא יכול לישון, התוצאות הן הרות אסון בכל מישור. מניעת שינה מפשיעה על מגוון תופעות מדיכאון ועד פסיכוזה, בהתאם למשך המניעה. לכל הפחות, מניעת שינה מנבאת רמות מוגברות של הורמוני לחץ, כנראה בגלל שהמוח מגיב למה שהוא תופס כסכנה. והרי את האפקט הזה על מערכת העצבים הסמים מעוררים ממילא.

כשיש מספיק מהחומר זורם בגופו של מישהו, וכמה לילות עברו ללא שינה – האם אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עורפים את ראשו של מישהו? ראייתית, כן – אבל, מאחר שאנו מדברים על חומרים פסיכו-אקטיביים המתגברים מחשבות והתנהגויות, סביר מאוד שעורף הראשים כבר התעסק עם נטיותיו הרצחניות לפני שהחל לצרוך את הסם.

האם זה אומר שטוב לשתמש במלחי אמבט? בהדגשה – לא. מעט מאוד ידוע על מה שמחוללים הסמים האלה למוח לאורך זמן, וכל הסימנים בינתיים מסמנים שזה לא מומלץ. גם בטווח הקרוב, העמסת כמות כזו של לחץ על מערכת העצבים והגוף היא לא רעיון טוב. ואם יש לך בעיית לב – במיוחד אחת שאתה לא יודע עליה – אז בכלל, שימוש במלחי אמבט עלול בהחלט להוביל לתוצאות טראגיות.

ובלי קשר לזאת, מלחי אמבט מכילים להקה של כימיקלים בנוסף לחומרים הפסיכואקטיביים, כמו לידוקיין, משכך כאבים מקומיים. מדוע הוא מצוי במגוון מלחי אמבט? לא ברור, אבל גם הוא – כמו חומרים רבים אחרים , נקלט במחזור הדם של גופנו בעת שימוש באבקות. המדיניות הטובה יותר, אפוא, אפילו אם המלחים עדיין חוקיים למכירה באזורכם, הוא להימנע מהם. זו הטובה הכי גדולה שאפשר לעשות למוח.