| דבר אחד שלמדתי ממהלך מסע היזמות שלי, הוא שעסק הוא דבר מתפתח. סיכונים במיוחד, אף פעם לא באמת נעלמים אלא רק מתפתחים ולובשים צורות חדשות ושונות. המשמעות של הבנת הטבע המתפתח של סיכון היא הבנה של מחזור החיים של העסק שלכם. מנהיגים טובים מבינים כיצד הסיכון משתנה וממקדים את הכישורים והמאמצים שלהם בהתאם.
ישנו מספר אינסופי של שלבי סיכונים אשר העסק יכול לעבור דרכם במהלך מסלול חייו, אך ישנן שלוש "תקופות" שכל בעל עסק עובר. לכל אחת יש את האתגרים וההזדמנויות שלה, וחשוב ליזמים לזהות היכן הם עצמם עומדים ביחס אליהם.
סיכון קיומי
תקופת הסיכון הראשונה היא קיום בסביבה הטבעית. זה מתרחש במשך השלבים הראשונים של העסק, כאשר היזם צריך להוכיח את החיוניות של המוצר או השירות שלו. במשך התקופה הזו, הפוקוס העיקרי של העסק הוא ההחלטה האם העסק מבוקש, בעל ערך ופונקציונלי – או לא.
רוב העסקים נופלים בתקופה של סכנה קיומית. דרושים הרבה עבודה קשה, התמדה ומזל כדי לשרוד. לעסקים בשלב הזה אין עדיין הכנסות והם מתמודדים עם הרבה עלויות.
המשקיעים שבוחרים להשתתף בשלב הזה מתמודדים עם סיכון גדול מאוד, וכתוצאה מכך לוקחים בדרך כלל נתח גדול יותר מההון. יזמים בשלב זה של העסק חייבים להישאר ערניים לכך שהסטארט-אפ שלהם לא הוכיח עצמו עדיין, ולפעול עם הרמה המתאימה של צניעות וזהירות.
בטחון עצמי מופרז יכול להוביל להתמוטטות מיידית של העסק | צילום: fotolia
סיכון הוצאה לפועל
אם ישנו סיכון שראיתי כי יזמים רבים עושים שוב ושוב, מדובר באמונה בהערכה השגויה שסיכון ההוצאה לפועל של העסק הוא היחיד שחשוב. בעוד שהצורך להוכיח את היישום של הרעיון ברור מאליו, זה לא אומר שמדובר בצורך היחיד.
התקופה השנייה מאופיינת על ידי סיכון ביצועים, בו העסקים פועלים כדי להגדיל את מה שהם יצרו. בתקופה זו היזמים נפרדים מהמפעילים. חלק מהאנשים חוגגים את היצירה של משהו משום דבר, ויש להם פחות עניין בניהול עסק של ממש. הסוג הזה של יזמים נוטה להיאבק במהלך שלב ההוצאה לפועל של העסק שלהם.
סיכון קיימות
"תקופת הסיכון" השלישית, ואולי הקשה ביותר, היא התקופה בה שומרים על יכולת הקיום של העסק שיצרתם. זו הנקודה בה חטאי העבר מגיעים לפני השטח, וחברות יציבות יכולות להתמוטט בלי שום אזהרה.
לפני שהקמתי את החברה שלי BodeTree, עבדתי ב-Apollo Education Group. החברה הזו מחזיקה ומפעילה מוסדות בתחום החינוך למען רווח, ולאחרונה חוותה התמוטטות די דרמטית. לאחר שנים של גדילה מואצת, התרחבות עצומה והצלחה כחברה המגדירה את התעשייה, אוניברסיטת פניקס (מוסד הדגל של Apollo) נמכרה לקבוצת משקיעים תמורת בקושי 1.1 מיליארד דולר. הסיבות לנפילה של Apollo הן שכיחות: ביטחון עצמי מופרז ותאוות בצע.
בניסיון לשמור על קצב צמיחה בפני המשקיעים ולהפוך לעסק לכל דבר, הארגון רודף אחר אסטרטגיות שיהיו במצב הטוב לא מומלצות ולא אתיות במצב ברע. בקצרה, הן נכשלות בניסיון להבטיח שלעסק יהיה עתיד יציב ושהוא יוכל להתקיים לאורך זמן, מה שמוביל לכך שהארגון יתמוטט בסופו של דבר.
כמו ברוב הדברים בחיים, סיכון עסקי הוא גם שונה וגם מתפתח. על יזמים ומנהיגי עסקים להבין את העובדה הזו ולהבין באיזו פאזה הם ימצאו את עצמם. המנהיגים הטובים ביותר הם אלו שיכולים להתפתח בהצלחה לצד החברה שלהם ולהוביל אותה להצלחה גם כן.
|
