Forbes Israel Logo

לא מוסרי ולא במקרה: חמאס מנסה ליצור משבר הומניטרי בעזה

אתמול (יום ראשון) התבשרנו כולנו על פגיעה קשה נוספת של פצצת מרגמה בשטח ישראל, יומיים בלבד לאחר הפגיעה הקטלנית בישוב נחל עוז אשר הרגה את דניאל טרגרמן בן ה-4. אך פצצת המרגמה אשר נורתה אתמול, והביאה לפציעתם של שלושה בני אדם (מהם שניים באורח קשה), לא כוונה אל עבר ישוב ישראלי – אלא אל עבר מתקן ביטחוני בדמותו של מעבר ארז, הממוקם בגבולה הצפוני של רצועת עזה, ומאפשר מעבר של בני אדם בין הרצועה לבין שטח ישראל. ולא במקרה.

אתחיל בגילוי נאות – קשה לי לכתוב באופן מרוחק בכל הקשור למעבר ארז והמכות אשר הוא סופג באופן יומיומי. לפני מספר שנים שירתתי גם אני כקצין במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים ברצועת עזה, הממוקמת בסמוך למעבר. גם אני ספגתי פצמ"רים מדי יום, וראיתי מקרוב את המצב האבסורדי בו נדרש המעבר לפעול: כיצד נדרשים האזרחים והחיילים להמשיך ולספק מענה הומניטארי לתושבי רצועת עזה החולים, בשעה שמחבלי חמאס מסמנים את המעבר כיעד בעל חשיבות עליונה לפגיעה. ראיתי את המעבר ממשיך לפעול תחת אש גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה", וכאיש מילואים נוכחתי כי המצב לא השתנה רבות גם במבצע "עמוד ענן" וגם כעת, במהלך מבצע "צוק איתן".

מטווח ללא הרף. מעבר ארז | צילום: רויטרס

ניסיונות הפגיעה במעבר אינם דבר חדש כלל. פצצות מרגמה ורקטות נורות אל המעבר כבר שנים ארוכות, ופיגועים רבים הוצאו אל הפועל בניסיון לפגוע במעבר באופן חמור (אחד מהם, במסגרתו משאית ובה 4 טון חומרי נפץ התפוצצה בכניסה למעבר, לא הביא לנפגעים בנפש – אבל הביא לנזק רב במעבר ובסביבתו, לרבות הרס הטלוויזיה בחדר שלי). פיגועים כאלו כוונו גם אל עבר מעבר כרם שלום, ובעבר גם אל המעברים קרני ונחל עוז, אשר נסגרו בינתיים.

מה חמאס מקווה להשיג?

נתחיל במעט עובדות, עבור מי שטרם הפנים את כמויות המידע האדירות אשר שודרו בתקשורת במהלך השבועות האחרונים. מעבר ארז הוא המעבר היחיד הפועל כיום ומאפשר תנועה של אנשים משטח ישראל לרצועת עזה, ולהפך. בנוסף אליו פועל גם מעבר כרם שלום בדרום הרצועה, אשר מאפשר מעבר סחורות בלבד. גם הוא, באופן לא מפתיע כלל, ספג ירי בלתי פוסק ואיומים לכל אורך השנים האחרונות.

גם במהלך ימי הלחימה, מעבר ארז נותר פתוח (למעט פרקי זמן נקודתיים בהם המצב הביטחוני מנע זאת). בין היתר עברו בו עיתונאים זרים, עובדי ארגוני הסיוע הבין לאומיים (ובמיוחד אנשי האו"ם והצלב האדום), וכמובן – פלסטינים תושבי הרצועה, אשר נזקקים לטיפול רפואי מיוחד אשר אינו זמין בבתי החולים ברצועת עזה. מאות פלסטנים כאלו יצאו במהלך השבועות האחרונים לקבלת טיפול בבתי החולים באיו"ש, בירדן, או בישראל – וכולם עברו דרך מעבר ארז.

חמאס אמנם מנצל את קרבתו של המתקן הישראלי לרצועת עזה בכדי להצליח ולפגוע בכמה שיותר ישראלים, אך בכך לא מסתכם העניין. הארגון מנסה פעם אחר פעם להשבית את פעילותו של המעבר – מתוך כוונה ברורה לפגוע בהקלות ההומניטאריות אשר מאפשרת ישראל לתושבי הרצועה. כך, מקווים בארגון להגביר עוד יותר את חומרתן של תמונות המשבר ההומניטארי אשר הם משדרים לרחבי העולם, ולהוסיף ללחץ הבין לאומי על ישראל. גם במהלך המבצע האחרון, דיווחו מספר פלסטינים חולים כי חמאס מונע מהם מלהגיע למעבר לצורך מעבר לישראל, ועיתונאים זרים צייצו בטוויטר כי החמאס מונע את מעברם חזרה לישראל – מתוך כוונה "לכלוא" אותם ברצועה בכדי שימשיכו לדווח על תקיפות ישראל. גם ניסיונות הפגיעה במעבר כרם שלום מתווספים לכוונת החמאס – לפגוע במערך הסיוע ההומניטארי אשר מאפשרת ישראל, ובכך להגביר עוד יותר את הלחץ על האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה.

קצין צה"ל מסייע לפלסטינאית חולה במעבר במהלך מבצע "צוק איתן" | צילום: דוברות תיאום הפעולות בשטחים

סכנה יומיומית

הפעלת המעברים ארז וכרם שלום בגבול רצועת עזה מביאה לסיכון יומיומי של עשרות חיילים ואזרחים. את המעברים מפעילים אנשי מנהלת המעברים במשרד הביטחון, והם עושים זאת במסירות רבה גם בימי הלחימה הקשים ביותר. על תיאום התנועות והנפקת האישורים אמונים חיילי תיאום פעולות הממשלה בשטחים, אשר ביחד עם אנשי המנהלת מלווים את העוברים במעבר ומוודאים כי הם אכן אלו המחזיקים בתיאום המיוחד, וכי עברו את כלל תהליכי הבידוק והאבחון הביטחוני הנדרשים. כך, מדי יום, הם מגיעים למעברים הנמצאים על גבולות הרצועה, ומטווחים באופן רציף על ידי פצצות המרגמה והרקטות קצרות הטווח של החמאס.

אותם אזרחים וחיילים מוצאים את עצמם פועלים במצב בלתי אפשרי. הם נדרשים להמשיך ולפעול בכדי לאפשר את מעברם של ילדים חולי סרטן, שעה שפצצות מרגמה נופלות מסביבם כל העת. הם מגיעים בבוקר למעבר תוך ידיעה ברורה כי מחבלי חמאס ינסו גם היום לפגוע בהם, שעה שהם יסייעו לזקנה פלס' במעברה לישראל, לקבלת טיפול רפואי אשר יציל את חייה. כך היה המצב כשאני הגעתי לגזרה, בשנת 2007. כך הוא גם כיום.

גם הוא יעד מועדף. מעבר כרם שלום | צילום: רויטרס

המעברים זה לא הכל

הפעלת המעברים היא אמנם חלק מרכזי מאוד במאמצי הסיוע ההומניטארי של מדינת ישראל לתושבי רצועת עזה, אך מדובר בחלקם של המאמצים בלבד. במהלך המבצע הנוכחי, לדוגמא, פעלו לראשונה עשרות קציני צה"ל בשטח תחת הגדרת התפקיד "קציני אוכלוסייה" (קא"לים). אותם קא"לים היוו חלק משדרת הפיקוד של מרבית הגדודים אשר לחמו בשטח, ותפקידם היה אחד: לקשר בין הכוח הלוחם לבין מאמצי הסיוע ההומניטאריים. הם סייעו בפינוי פצועים פלסטינאים מאזורי לחימה, ובתיאום מעברם של חולים פלסטינאים למעבר ארז. הם תיאמו את תנועותיהם של רכבי הארגונים הבינ"ל ושל רכבי ההצלה הפלסטינים. עשרות הקצינים נכנסו לשטח הרצועה וסיכנו את חייהם במטרה ברורה – לצמצם ככל הניתן כל פגיעה באזרחי הרצועה הבלתי מעורבים בטרור.

שליחתם של קצינים אלו לשטח וההתעקשות על המשך הפעלתם של המעברים גם בימים אלו הן מעל הכל ההוכחות למאמציה של ישראל להימנע ככל הניתן מפגיעה באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. אמנם מדובר גם באינטרס ישראלי – שכן הפחתת הלחץ מעל האוכלוסייה ברצועה היתה אחד הגורמים המרכזיים אשר אפשרו לצה"ל את מרחב הפעולה המדיני המרשים במהלך השבועות האחרונים, אך בניגוד לטענותיהם של ציניקנים שונים (אשר לרוב נמצאים הרחק מטווח פצצות המרגמה), לא מדובר במהלך יחצ"ני. מהלכים כאלו הם לרוב קצרי טווח. הפעלת המעברים לרצועה נמשכת כבר שנים ארוכות, רבות מהן תחת אש, במטרה ברורה – לאפשר לאוכלוסייה האזרחית את הסיוע ההומניטארי הבסיסי המגיע לה. לצערנו (וכנראה שגם לצערה של האוכלוסייה בעזה), בחמאס לא שותפים לתפיסה הזו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.