לא מספקים את הסחורה: מחקר חדש קובע כי שכר מוגזם למנכ"לים פוגע ביעילותם - Forbes Israel

Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

לא מספקים את הסחורה: מחקר חדש קובע כי שכר מוגזם למנכ"לים פוגע ביעילותם

זה כבר הפך לריטואל קבוע. המנכ"לים של החברות הגדולות במשק זוכים לתנאי העסקה דמיוניים, הכוללים שכר אסטרונומי, בונוסים שמנים והטבות שעובדים מן השורה יכולים רק לחלום עליהם. הדירקטוריונים כבר ...
מט סימונדס

זה כבר הפך לריטואל קבוע. המנכ"לים של החברות הגדולות במשק זוכים לתנאי העסקה דמיוניים, הכוללים שכר אסטרונומי, בונוסים שמנים והטבות שעובדים מן השורה יכולים רק לחלום עליהם. הדירקטוריונים כבר מזמן הפסיקו להתייחס לביקורת הציבורית ואף לזו הנשמעת מצד משרד האוצר וכך רק לאחרונה אושרו תנאי העסקתן של מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח שתרוויח עד 5 מיליון שקל בשנה, ומנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר טופילסקי שתרוויח 6.8 מיליון שקל בשנה.

לנוכח הסכומים העצומים אי אפשר שלא לשאול את השאלה הפשוטה – האם המנהלים האלה באמת שווים את הכסף שהחברות מוכנות לשפוך עליהם? כעת מגיע מחקר חדש שמאשר את התשובה הברורה.לפי המחקר שנערך על ידי שני חוקרים מבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה ומבית הספר הצרפתי למנהל עסקים EMLYON , תמריצים כספיים יכולים אומנם לעודד עובדים לעשות עבודות משעממות והכרחיות, אך באשר למשימות היותר מאתגרות ומעניינות – עובדים עושים אותן פשוט כין הן מאתגרות ומעניינות.

באופן מוזר מצאו החוקרים כי תמריצים כספיים גבוהים במיוחד, דווקא עשויים לעכב ביצועים טובים יותר. המאמר שפרסמו השניים טוען כי קיימות הוכחות חזקות לכך שאנשים נוטים להתקבע על התמריצים, דבר שמגביל את חשיבתם ומונע מהם לעקל רעיונות חדשים, או לחילופין גורם להם להאמין כי הם ישיגו את מטרתם באופן אוטומטי ללא צורך להתאמץ.


רוסק עמינח. מרוויחה עד 5 מיליון שקל בשנה, אך האם התמריץ אכן ממריץ? | צילום: יח"צ

מעבר לכך, מצביע המחקר על העובדה העגומה שלא האנשים המוכשרים ביותר הם אלה שתופסים את תפקידי הניהול הבכירים. זה קורה מכיוון שהכלים והתהליכים בהם נעשה שימוש על מנת לזהות את המועמדים הם מוגבלים או פגומים: ניתן דגש גדול מידי על ביצועי העבר, המלצות, וראיונות שלא מובנים נכון. השאלות הקשות באמת לא נשאלות והבחירה בסופו של דבר נעשית מהבטן ולא מהראש. בישראל הקטנה, קיים גם מרכיב החברות שמשמר את אותה קבוצת אנשים מצומצמת בעמדות הבכירות במשק.

המחקר מצביע על כך שהמנכ"לים שזכו בפרסים יוקרתיים של התעשייה, מרוויחים באופן עקבי יותר מאשר עמיתיהם. יחד עם זאת, מניות החברות בראשון עומדים אותם מנכ"לים מציגות ביצועים גרועים יותר.

החוקרים אינם מסתפקים בהצגת הנתונים, אלא מציגים גם עמדה בנוגע לעוות שמאפשר למנהלים הבכירים להרוויח פי 30 ויותר מהשכר הממוצע בחברה., אך תרומתם אינה גבוהה בהתאם: יש לאסור את מדיניות התמריצים הקיימת, ולהוריד את שכר המנכ"לים. "כמובן שזה יקשה על חברות לגייס דמויות בכירות מחוץ לחברה, לפחות בטווח הקרוב". יחד עם זאת, אומר אחד החוקרים, פיליפ ז'רארט, "זה יאלץ חברות לעסוק יותר בפיתוח הכישרונות שכבר נמצאים ברשותה וסביר כי הם נאמנים יותר לחברה ומבינים טוב יותר את מטרותיה והמתודולוגיות שלה".