Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

לא מפסידות, משקיעות: חברות הסחר האלקטרוני בישראל ממתינות לפריצה

בעולם האמיתי ממשיכות רשתות שיווק להיסגר ולהתייעל, ובכנס "גו אי־קומרס" שנערך השבוע בתל אביב נדמה היה שהאקשן של המסחר עובר לאינטרנט. סמנכ"ל חברת דואר ישראל סיפר לבאי הכנס על קניונים שלמים שנסגרים ברחבי העולם משום שכולם עוברים לרשת, ואמר שישראל היא המדינה הצומחת ביותר בעולם בתחום הקניות באינטרנט – קצב גידול שנתי של 35%.

מחוץ לאולם כבר חיכה לי עילאי אבני כדי להסביר שלא צריך להיות גאון רשת כדי להיות בעליו הגאה של אתר אינטרנט מצליח. צריך רק לשלם 70 אלף שקל בתוספת מע"מ, וחברת וובסאיינס, שאבני הוא המנכ"ל שלה, תקים לכם אתר קניות לתפארת, כולל מערכת מאובטחת לסליקת תשלומים, אפליקציה לשימוש בטלפון נייד ושיפורים שיבטיחו שאחוז גדול ככל האפשר מהגולשים לאתר יבצעו בו רכישות.

אין צורך לטרוח יותר מדי גם על המערכת הלוגיסטית שאמורה לשנע את המוצרים לבתי הלקוחות. חברת באזר של אודי שרון מציעה לבעלי האתרים שירותי משלוחים המאפשרים ללקוח לעקוב אונליין אחר התקדמות החבילה בדרך לביתו. אלה אינן החברות היחידות בתחום, ואפשר כמובן לקבל הצעות נוספות ואף זולות מאלה. החברה הגדולה ביותר בתחום הלוגיסטי היא דואר ישראל, המשנעת על פי הערכות כמחצית הקניות באינטרנט במדינה, כלומר יותר מ־30 מיליון דברי דואר.

צילום: thinkstockphotos

למרות נתונים המצביעים על צמיחה מהירה של הענף וגידול מתמיד של חברות הפונות לשיווק באמצעות הרשת, קשה לקבל נתונים על ההיקף המדויק של המסחר ברשת. החברה הישראלית היחידה בענף שמפרסמת דוחות היא חברת ביי2 (Buy2), שבשליטת אביב רפואה. על פי הנתונים שמפרסמת החברה, היא סופגת הפסדים לא קטנים מפעילותה זו. "אני מעדיף להגדיר אותנו כחברה משקיעה, לא מפסידה", אומר רפואה, המופיע בקביעות על במת האירוע המרכזי ב"גו אי־קומרס".

אתר ידידותי ופרסום מתוחכם הפכו את ביי2 למתחרה משמעותית לחברה שהובילה את הענף עד כה, וואלה שופס מקבוצת בזק. על פי הערכות, מחזור המכירות השנתי של כל אחת משתי החברות מסתכם בכ־150 מיליון שקל. ביי2 סיימה את 2014 בהפסד תפעולי קטן של 114 אלף שקל, וברבעון הראשון של השנה היה ההפסד למעלה ממיליון שקל. ההכנסות הרבעוניות של החברה ממסחר אלקטרוני הן כ־2.5 מיליון שקל. "אנחנו פשוט משקיעים כל הזמן בטכנולוגיה, בשיווק ובלוגיסטיקה. אנחנו בונים עסק לטווח ארוך, ואם תנטרל את ההשקעות אנחנו מרוויחים בכל זאת", מסביר רפואה.

רפואה הוא יזם צעיר יחסית, אבל כבר ותיק למדי בענף ההייטק. בשנות ה־90 ייסד את חברת נטקס, שפיתחה מערכות לניווט באינטרנט. לאחר 15 שנים של פיתוח מוצרים הקימה נטקס אתר לקניות בשיתוף קשת, זכיינית ערוץ 2. כשקשת יצאה מהמיזם רכשה נטקס את חלקה, שינתה את שמה לביי2, והפכה את המסחר האלקטרוני לתחום פעילותה המרכזי.

"התחום היה קפוא עד לפני שנה וחצי, אבל בזמן האחרון ירד לכולם האסימון והצמיחה מהירה מאוד", מתלהב רפואה, "רמת השירות עלתה, ואנחנו יודעים לספק את המוצרים בתוך יום ולפעמים אפילו עוד באותו יום. חנויות 'אמיתיות' מבינות שהן צריכות לפתוח גם חנויות ברשת, והלקוח כבר אינו חושש לתת את פרטי כרטיס האשראי ברשת", מסביר רפואה את השינוי.

נראה שהבעיה העיקרית היא במחזורים הקטנים ובשולי הרווח הצרים של הענף. כולם מפסידים פה. "אני מאמין ששוק הקניות באינטרנט עדיין בחיתוליו, והפריצה הגדולה עדיין לפנינו. יש לנו יתרונות גדולים בענף כי אנחנו יודעים להביא תנועה גדולה לאתר שלנו, ובניגוד לחלק מהאתרים אין לנו קשרים עם יצרן או עם חנות מסוימת שאנחנו מחויבים למכור את המוצרים שלה".

מה שמסבך את העניין הוא תחרות מצד אתרים ענקיים בחו"ל, הגורפים את רוב תנועת הגולשים. "אנחנו יודעים להתחרות גם באתרים האמריקאיים, באמצעות הוזלת דמי המשלוח. כשמדובר באתרים בארה"ב יש לנו יכולת לרכז עבור הלקוח קניות מכמה אתרים למשלוח אחד, ובכך להוזיל משמעותית את העלות הכוללת של הקנייה". יש חלומות על אקזיט? "אנחנו בוחנים כל הזמן הצעות למכור לנו אתרים ולהתמזג, אבל עדיין לא מצאנו הזדמנות כזו. בסופו של דבר, יש מקום בשוק גם לחברות קטנות שיודעות לפעול בצורה חכמה ויעילה".

הניצחון בכיס

הוויכוח על תקציב הביטחון יסתיים בפשרה כלשהי, שתגדיל את התקציב ותותיר מעט מקום לדמיון בקשר לשאר חלקי תקציב המדינה. כרגיל, הדיון הוא באלפי פרטים גדולים וקטנים, מבלי שאיש יטרח להסביר לנו מדוע חייב התקציב להתנפח משנה לשנה. התשובה היא שבמערכת מוטמע מנגנון גדול ומורכב שזוהי בדיוק תכליתו. ככה זה עובד באמת:

1. תקציב הביטחון אינו נגזר מהצרכים הביטחוניים, אלא מכושר המיקוח של צה"ל. מבחנו העיקרי של שר ביטחון בישראל הוא ביכולתו להגדיל את תקציבו לעומת השנה הקודמת. מכיוון שמערכת הביטחון היא הגוף הציבורי החזק מכולם, היא מנצחת את משרד האוצר כמעט בכל קרב.

2. אין עוד משרד ממשלתי המעסיק כוח אדם עצום, הקרוב למאה איש, שחלק ניכר מזמנם מוקדש להפעלת לחץ להגדלת התקציב. בניגוד למשרדים אחרים מדובר בפעילות רציפה, שאינה ממוקדת רק לתקופת הדיונים על התקציב. צה"ל מגייס למסעות הלחצים את משרד היחצנות העצום שהוקם במסגרת יחידת דובר צה"ל ועשרות קצינים העוסקים בפעילות לובינג מול חברי כנסת ומול מקבלי החלטות בכל דרגי הממשל.

צילום: thinkstockphotos

3. במסגרת הדיונים על התקציב אחראי צה"ל להציג את הסכנות לביטחון המדינה. התקציב, הנדרש להתמודד עם האיומים, יהיה לעולם גדול יותר מהתקציב בפועל. הפער בין התקציב לבין דרישות הצבא על סמך האיומים הוגדר על ידי ועדת ברודט ב־2007 כ"ניהול סיכונים". אגב, קציני צה"ל אינם משקרים: הם מאמינים באיומים שהם מציגים.

4. היקף המשרות המיותרות בצבא גדול מהרבה מ־7,500 המשרות שמבקשת ועדת לוקר לקצץ. עודף המשרות נקבע בין היתר בגלל הצורך של הצבא להעסיק, במסגרת חוק שירות חובה, אלפי חיילים מיותרים, שלצורך תעסוקתם נדרשות גם משרות רבות של אנשי קבע ואזרחים. במקביל, נמנעה ועדת לוקר מלפגוע בהוצאות מיותרות התורמות ליוקרתה ולכושר המיקוח של מערכת הביטחון, כמו גלי צה"ל.

5. אין בסיס לדרישת ועדת לוקר שמשרד הביטחון ישמש מפקח ומרסן לדרישות התקציב של הצבא. למשרד הביטחון ולצה"ל יש מנגנון מאוחד לניהול התקציב. בראשו עומד אלוף משנה הכפוף לרמטכ"ל, והוא משמש באותו זמן גם כראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. אם משרד הביטחון אמור לפקח על הצבא, הוא היה צריך להפריד בין שני התפקידים.

6. בשיטת התקצוב הישראלית, הקפיצה הבאה בתקציב הצבא היא רק עניין של זמן: על פי הנוהל, התקציב מזנק לאחר כל כישלון בולט של הגוף המתוקצב. לאחר מלחמת יום הכיפורים עלה תקציב הביטחון בקרוב ל־50%. רצח רבין הקפיץ את תקציב השב"כ בכ־30%, ואסון הכרמל שדרג בכ־20% את המשכורות ואת ההשקעות במערכי הכיבוי וההצלה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן