חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

לא מתגעגע: נוחי דנקנר מדבר על השנה הקשה ביותר בחייו

לראשונה זה עשור לא נחתמו הדוחות הכספיים של אי.די.בי לשנת 2013, שפורסמו בשבוע שעבר, על ידי נוחי דנקנר, יו"ר הקבוצה, שרכש במאי 2003 את השליטה בתאגיד ממשפחת רקנאטי, והיה במשך כל העשור הרוח החיה, הנושמת והבועטת באי.די.בי. הררים של מילים נשפכו על עלייתו ועל נפילתו של האיש שבשיא כוחו עלו אליו לרגל שועי ארץ, שרי אוצר ונגידים, ושהעיתונים שתקפו אותו הכתירו אותו רק כמה שנים קודם לכן כאיש העסקים של השנה.

ערב חג החרות דנקנר מרגיש משוחרר. אני שואל אם הוא מתגעגע לאי.די.בי. "ממש לא", הוא עונה נחרצות. דנקנר של החודשים האחרונים איננו דנקנר של עד לפני שנתיים. הוא כבר לא מתנייד באאודי 6 השחורה שלו, מטוס המנהלים נמכר מזמן והוא נטש את המשרדים בקומה ה-44 של מגדלי עזריאלי לטובת משרדים צנועים בהרבה במרכז תל אביב. גם עתיד חווילת המגורים שלו בהרצליה פיתוח לוט בערפל. התקשורת הרפתה ממנו ומפלס החנפנות כלפיו ירד דרמטית, אבל הוא מקיף את עצמו במשפחה ובחברים קרובים ושומר על מצב רוח טוב.

מה עשה לך המשבר? אילו לקחים הפקת ממנו?
"המשבר עשה לי דבר אחד טוב, אם אפשר לקרוא לזה ככה. לו הייתי נשאר בפסגת אי.די.בי אפילו עוד 200 שנה, לעולם לא הייתי יודע את האמת על התנהגות האנשים כפי שאני יודע אותה היום. גם לא היו לי כל כך הרבה תובנות על בני האדם ועל סיטואציות שונות שבהן נתקלתי בשלושת החודשים האחרונים. מבחינה זו אני רואה ברכה ודבר טוב ביחס למה שקרה לי".

"אני לא מסתכל בזעם לאחור. אני מסתכל קדימה. אתה שואל אם בכוונתי לחזור לאי. די.בי? אני יכול לומר לך שאי.די.בי היא עוד אחת מבין העסקות המונחות לפני במסגרת היותי איש עסקים פרטי", מפתיע דנקנר.

אם אתה לא רוצה חזרה את אי.די.בי, מדוע אתה ממשיך להילחם במוטי בן משה?
"אני מפריד בין הקטע שבו אני לא מעוניין שבן משה יהיה בקונצרן לבין חזרתי לקבוצה. מבחינתי בן משה הוא משקיע עם סימני שאלה גדולים שאינו ראוי להיות בחברה, ואני אומר את זה רק בגלל שגורל הקונצרן עדיין חשוב לי. אם תעמוד על הפרק עסקה חדשה לקניית אי.די.בי, אתייחס אליה עניינית. כרגע זה לא עומד על הפרק ואני מנסה כמיטב יכולתי לנטרל את האמוציות".

לא מסתכל בזעם, נוחי דנקנר | צילום: רויטרס

דנקנר איבד בתחילת 2014 את השליטה באי.די.בי לקבוצת בן משה ואדוארדו אלשטיין בחסות הסדר עם בעלי החוב. אלשטיין, חסיד חב"ד, נטש את דנקנר והתמודד מול הקבוצה שגיבש דנקנר עם אלכסנדר גרנובסקי, גם הוא חסיד חב"ד. המהלך גרר מלחמת חצרות בתנועת החסידות.

אובדן השליטה לא גרר את דנקנר למרה שחורה או לרחמים עצמיים אף על פי שהנזק שנגרם היה לא רק כלכלי אלא גם מכה למוניטין ולשמו הטוב. "איש עסקים ממוצע היה מתרסק לחלוטין ולא קם מהקרשים", אמר לי אחד מחבריו הקרובים. דנקנר נהפך לחשוד המיידי בכל תחלואי שוק ההון הישראלי לדורותיו. ספרי צמרת כמו יצחק תשובה, עידן עופר או יוסי מימן, שגילחו מיליארדים מחסכונות הציבור זכו ליחס סלחני יותר.

בפקולטות למינהל עסקים מתחילים ללמד קורסים המנתחים את הסיבות לכישלון אי.די.בי בכלל והטייקון דנקנר בפרט. אבל למרבה ההפתעה, דווקא האיששברחוב לא קונה אוטומטית את הסטיגמות שהודבקו לו.

באחת מפגישותי עם דנקנר ניגש אליו עובר אורח, חיבק אותו וביקר את היחס הלא הוגן שקיבל לדעתו. למרות הטעויות הקשות שעשה, דנקנר לא התנהג כנבל בטרגדיית אי.די.בי. את הדיבידנדים שמשך במעלה הפירמידה חזר והשקיע במניות הקבוצה. הוא לא שמר כסף בצד ליום סגריר.

דנקנר, שחשש מהשתלטות עוינת על הקונצרן ואטם את דלתותיו, לא הביא בחשבון שמחזיקי איגרות החוב יפרצו לטירה המבוצרת דרך החלון. הוא גם לא הפנים שהמכונה שסיפקה לו מזומנים כמו כספומט בינלאומי תושבת ברגע ששוק ההון יתהפך והסנטימנט כלפיו ישתנה. כרגע מרחפות מעליו מספר עננות. הרצינית ביותר היא המלצת רשות ני"ע להגיש נגדו כתב אישום הנוגע לתרמית לכאורה במניות אי.די.בי אחזקות.

מוטי בן משה, "משקיע עם סימני שאלה" | צילום: אניה בושמן

עננה נוספת נוגעת לחובותיו האישיים לבנקים, הנאמדים ב-500 מיליון שקל. חלקם מובטח בערבות אישית שניתנה על ידו. חלקם הנוסף מובטח בערבויות אישיות שסיפקו בעלי המניות האחרים בגנדן, בעלת אי.די.בי. הבנקים, הנמצאים תחת מתקפה ציבורית, מעוניינים לפתור את בעיית החוב אבל חוששים. את חלקם לאתמיד מנחים השיקולים המקצועיים נטו אלא הנראות הציבורית. כך, למשל, בלחץ התקשורת ואיומי החרם על בנק לאומי נאלצה המנכ"לית רקפת רוסק-עמינח לחזור בה מהסדר החוב שהציע הבנק לגנדן.

ולמרות הכל, על אי.די.בי הוא לא ויתר. בטח לא לאור העיכובים בהשלמת עסקת ההעברה לשליטת בן משה ואלשטיין, לאחר שנקבע דיון נוסף על טיב העסקה ב-28 באפריל, וכמו כן ייערך דיון על הערעור בפני שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ב-14 במאי. "אפשרות החזרה לאי.די.בי עדיין לא ירדה לחלוטין מהפרק", מצהיר דנקנר.

"איש העסקים ג'ו נקש מעוניין לחבור אלי בהשקעה של 150 מיליון דולר. שני אנשי עסקים נוספים מעוניינים להשקיע 50 מיליון דולר כל אחד. אם היקף השקעתם יגדל ל-75 מיליון דולר, נצליח לגייס 300 מיליון דולר. אם הכסף יגויס, הוא יוזרם הפעם לתוך קופת אי.די.בי פיתוח. אם עד אז תושלם מכירת כלל ביטוח, נושי אי.די.בי אחזקות יקבלו גם מזומן. יש כבר גישושים עם מחזיקי איגרות החוב. שום דבר עדיין לא סגור ומוקדם מאוד לדבר על כך. בינתיים אני מחכה".

אם תחזור לאי.די.בי, האם עדיין תרצה לשמש כיו"ר דירקטוריון פעיל? אנשי עסקים כמו יצחק תשובה או שרי אריסון מעדיפים להישאר מאחורי הקלעים.
"אם זה יקרה, אזי לא אהיה מעורב בתפקיד פעיל. בכל מקרה, היום אני נמצא במקום אחר לגמרי ועוסק בפעילויות עסקיות נוספות".

לא המצאתי את הגלגל

לאחר שאיבד את השליטה באי.די.בי קיבל דנקנר פנייה מקבוצת כמצ'יינה, בעלת השליטה הסינית במכתשים אגן (מקבוצת אי.די. בי) שהציעה לו ג'וב חלומות.דנקנר ויתר אבל הוא ממשיך לשמור איתם על קשר, כמו גם עם קבוצות משקיעים נוספות מסין.

מה אתה עושה היום מבחינה עסקית?
"אני מטפל בקרוב ל-15 עסקאות שבשלוש מתוכן מעורבות קבוצות משקיעים מסין. חלקן גדולות מבחינת היקפן. למעט עסקה זניחה, אני לא פעיל בתחום הנדל"ן".

דחית הצעות לנסוע לסין. האם שקלת את האפשרות לעזוב את ישראל ללונדון או לניו יורק? שמעתי שקיבלת הצעה מיצחק תשובה לעבור לניו יורק.
"בוא אספר לך סיפור. סבתא יהודית שהיא סבתא שלי מצד אמא, ממשפחת יופה, שהתייתמה בגיל שבע, עשתה את כל הדרך מנס ציונה, לאלכסנדריה, למונטריאול אבל חזרה לתל אביב. השורשים שלי בישראל. אני לא מכחיש שהיו כאלה שאמרו לי לעזוב הכל ולבנות את עצמי מחדש בלונדון או בניו יורק.אמרתי שבשום פנים ואופן זה לא יקרה. אני עושה אומנם עסקים בחו"ל, אבל אין לי שום תוכנית לעזוב את ישראל. אני ישראלי ואתמודד עם כל מה שקורה פה. אני נטוע ומושרש בארץ ולא מתכוון לחיות כמו צועני".

אלשטיין, נטש את דנקנר והתמודד מולו | צילום: יקי צימרמן

רבים מחבריו נטשו אותו, אבל מבין המעטים שנשארו בולט מיקי שטראוס, ששומר איתו על קשר חברי הדוק. דנקנר מסרב לגלות מי חבריו אבל מודיע: "אני בקשר עם המון חברים, בעיקר אלה של פעם. התווספו הרבה אנשים טובים שלא שמעתי מהם זמן רב. מאז המשבר הם דווקא התקרבו אלי".

אצל דנקנר היו לאי.די.בי הצלחות וכישלונות. הטעות הבולטת היא אי מכירת השליטה בסלקום, בניגוד לדעתו של דנקנר, כפי שנחשף כאן לראשונה – לאחר שמניות החברה נסקו לשווי גבוה מאוד ודנקנר האמין שמכאן הן יכולות רק להתרסק, בין השאר בגלל צעדי הרגולציה הצפויים – ומי ששכנע אותו שלא למכור היו עמי אראל ועמוס שפירא, שטענו כי לסלקום פוטנציאל רווח גבוה. בסופו של דבר, הגיעה רפורמת משה כחלון בשוק הסלולרי וסלקום התרסקה.

לעומת זאת, במקרה של חברת גיוון אימג'ינג דנקנר התעקש והצליח. אראל המליץ למכור את החברה לפי 15 דולר למניה. ואולם ערב אובדן השליטה באי.די.בי נמכרה החברה במחיר כפול של 30 דולר למניה. העסקה המוצלחת לא סייעה לדנקנר להישאר בקונצרן.

על אילו עסקאות שביצעת או שלא ביצעת אתה מתחרט?
"יש דברים שהייתי עושה אחרת. אדבר איתך על הקשר שלי עם עובדים. אני יודע טוב מאוד לזהות אנשים טובים ולבחור מנהלים איכותיים. אני יכול לומר לך שלולא הייתי איש עסקים הייתי פסיכולוג. אני מבין אנשים ומבין מה מניע אותם. אני מבין את האישיות של האנשים שעובדים מולי. הבעיה שלי, ואת זה אני חייב לשפר, זו הנאמנות למי שהלכו איתי לאורך כל הדרך".

"המשכתי להחזיק אותם גם אחרי שעשו פאולים. למרות הכל אני סולח ולא נוקם ונוטר, אלא בוחר להבליג. המשכתי להחזיק מנהלים גם לאחר שהאסימון נפל לי והגעתי למסקנה שהמנהל הפסיק לספק את הסחורה. לוקח לי הרבה זמן עד שאני מחליף אותו. אני חייב להתגבר על הקטע הזה".

לדעתי, האנשים מסביבך חששו לעתים מהתגובות שלך, התבטלו בפניך ואולי לא אמרו בזמן אמת את מה שהם חושבים באמת. אולי זאת ריכוזיות היתר שלך?
"מנהל טוב חייב להיות ריכוזי ולדעת בזמן אמת ובכל רגע נתון מה קורה אצלו בקבוצה. הריכוזיות מבחינתי אינה הבעיה אלא החלק הראשון של השאלה. ייתכן שבגלל שהייתי דומיננטי מאוד היו מסביבי יותר מדי אומרי הן. מצד שני, היו מקורבים לי מאוד שאמרו לי בפנים את מה שהם באמת חשבו. אלה לא היו רבים".

אמרת בחקירת הרשות לניירות ערך שצוטטה ב"ידיעות אחרונות" כי "חושבים שאני לווייתן אבל אני מרגיש כמו קרפיון שהולך להיות סרדין". באמת ככה אתה מרגיש?
"האמירה הזאת שלי נובעת מהצטנעות ומחשש לעינא בישא. אתה הרי מכיר את אנשי העסקים סביבי. תשאל אותם ותגלה שמדובר באיש עסקים הפועל בפול ווליום".

ובכל זאת, דבר על טעויות עסקיות. ודאי היו כאלה.
"אכן עשיתי טעויות עסקיות, לצד הצלחות מרשימות שהיו. הפקתי את כל הלקחים מכך. מצד שני, אני לא חושב שזה נכון וראוי לשפוט דברים בדיעבד. תזכור שאת כל פעילותי באי.די.בי עשיתי על פי כללי המשחק הקיימים. הכל היה ידוע והכל נעשה בתום לב. פעלתי ביושר מתוך מחשבה שאנחנו עושים את הדברים הנכונים, גם לגבי דברים שבדיעבד התבררו כשגיאה. בפעילותי באי.די.בי לא המצאתי שום גלגל".

טעית בעסקת מעריב?
"את קניית מעריב ראיתי כהזדמנות עסקית מצוינת שלצערי הרב לא צלחה. אני מצטער מאוד על מה שקרה מאז לעיתון ולעובדיו. אבל מתברר כנראה שבמעריב אי אפשר להצליח, וזה לא רק אני. העובדה שבתוך שנים ספורות מעריב היה תחת ארבע בעלויות שונות ואיש מבין הבעלים לא הצליח להציל את העיתון מדברת בעד עצמה".

היכן עומד המשא ומתן מול הבנקים בנוגע לחובותיך האישיים?
"אני פועל מתוך רצון אמיתי וכן להחזיר את כל חובותי לבנקים. לא ביקשתי מהבנקים מחיקה. אעשה הכל כדי להחזיר את הכסף ואם צריך, גם אמכור את הבית".

בסוף השיחה אני מזכיר לדנקנר הלצה שהריץ עם נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות", שלו אמר שבפגישה הבאה הוא, ברנע, ישלם את החשבון כי לדנקנר כבר אין כסף. אני שואל את דנקנר אם זה אומר שאני צריך לשלם עבור הקפה, והוא צוחק, שולח אותי מעליו ועובר הלאה, לפגישה הבאה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן