Forbes Israel Logo

לא רק מצבורי נפט: אלה ההזדמנויות במיסוד היחסים עם איחוד האמירויות

כלכלת המפרץ המתקדמת מעוררת תשומת לב טכנולוגית, מסקרנת מבחינה תיירותית ומהווה כר פורה לשיתופי פעולה. ומה חושבים האזרחים בצד האמירתי?

ערוצי התקשורת הישראלים התמלאו בימים האחרונים בסיקורים נרחבים על מיסוד היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות. המדינה השוכנת לחוף המפרץ הפרסי מייצרת סקרנות רבה בקרב הישראלים, ובצדק. מדינת המפרץ המתקדמת עברה תמורות כלכליות שיצרו לה הזדמנויות חדשות ומיצבה את עצמה כמוקד לפעילות של חברות ועסקים מכל רחבי העולם.

בעשור האחרון הבינו מנהיגיה שמצבורי הנפט העצומים שלהם, 7% מכלל המצבורים בעולם, לא יוכלו להחזיק את הכלכלה לעולם עד, ולכן השכילו לפצוח בתוכניות לעידוד סקטורים נוספים.

לתשומת לב מרכזית זכה הסקטור הטכנולוגי, וכיום האקוסיסטם של איחוד האמירויות בועט. ערי בירה בנסיכויות ובראשה דובאי, מהוות מוקד עליה לרגל טכנולוגי הן לחברות הענק הבינלאומיות והן ליזמים ויזמיות מכל רחבי האזור, אשר זוכים לתנאים עסקיים נוחים וגישה לשווקים נוספים באזור. בדוח של StartupBlink לשנת 2020 הממפה את סצנת הסטארט-אפים של כ-100 מדינות ברחבי העולם, איחוד האמירויות היא המדינה השנייה מהמזרח התיכון בדירוג, כשישראל תופסת את המקום הראשון. השנה השלימה Uber את הרכישה של Careem, שהיה היוניקורן הראשון במזרח התיכון מחוץ לישראל. אגב, נשים מהוות חלק נכבד בסצנת הטק, ולא פעם הן ממלאות תפקידים בכירים, בהשוואה למערב. 

תיירות וצרכנות משגשגת

המיקום האסטרטגי של איחוד האמירויות בין אירופה, אסיה ואפריקה, והנהירה של עסקים אל איחוד האמירויות, הובילו לסצנת תיירות וצרכנות משגשגת עד למשבר הקורונה. איחוד האמירויות היא השוק הצרכני הגדול ביותר באזורינו וכ-12% מהתל"ג שלה מקורו בתיירות. דובאי מתפארת במרכזי קניות ענקיים עם מותגים גלובליים, מלונות פאר וכמה מהמבנים האייקונים בעולם, ביניהם בורג' חליפה, גורד השחקים הגבוה בעולם. בנוסף פותחו כמה פרויקטי ענק כדי למשוך תיירים ואנשי עסקים, כמו מרכז הפיננסים הבינלאומי של דובאי, איים מלאכותיים והמרינה של דובאי. 

על מנת לייצר אלטרנטיבות לנפט ולגז, ממשלת איחוד האמירויות השקיעה כספים רבים באנרגיות נקיות. היא הקימה את אחת מהחוות הסולאריות הגדולות בעולם ואף הקימה מודל של עיר, שבין השאר מספקת לעצמה חשמל מאנרגיה ירוקה ובכבישיה נוסעים במכוניות חשמליות. בינואר השנה הכריזה הסוכנות הלאומית לנפט של אבו דאבי כי בעשור האחרון פורטפוליו האנרגיות המתחדשות גדל ביותר מ-400%, וכי הוא בדרך להכפיל את עצמו בעשור הקרוב. 

מהתחממות היחסים לשקט אזורי?

בשנים האחרונות היחסים המדיניים בין שתי המדינות התחממו. מהצטרפותה של מירי רגב לגראנד סלאם בג'ודו ב-2018 ועד לביתן הישראלי שהיה צפוי לקום בחודש הבא בתערוכת אקספו 2020, בתמיכת משרד החוץ. זו היתה אמורה להיות הפעם הראשונה שמדינה ערבית מארחת תערוכה זו, מה שהיה מעניק לקברניטיה נקודות נוספות במשחק הדיפלומטי העולמי ולחזק את איחוד האמירויות כמוקד חדשנות גלובלי. לפי התחזיות, יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ישראל לאיחוד האמירויות יביאו מדינות נוספות מהאזור לשולחן המו"מ, ובהן בחריין, עומאן ואף ערב הסעודית, שטרם הצהירה רשמית על דעתה בנושא. 

דובאי, האמירויות, מרינה
המרינה של דובאי. אחד מפרויקטי הענק שפותחו בכדי למשוך תיירים. צילום: shutterstock

אל מול ההתלהבות הישראלית מההסכם, בצד האמירתי התגובות אינן חד משמעיות. בכלי התקשורת שם מודגש כי מדובר ביחסים דיפלומטיים, וכל עוד אין הסכם ברור, האזרחים נמנעים מלהביע את דעתם בנושא. מעניין לציין את שר החוץ האמירתי שהדגיש כי התגובות להסכם בערי הבירה הראשיות מעודדות. ומה קורה בשאר ערי הבירה? זוהי עדות למערכת היחסים הפנימית בין הנסיכויות השונות שמהוות את איחוד האמירויות ואולי רמז לקונפליקט הפנימי גם בנושא הפלסטיני.  

ובהקשר הזה, האם ההסכם יביא לפיתרון אזורי כולל ועימו שקט פוליטי ורווחה כלכלית? במערכת Gulf News סבורים שכן. לדברי העורכים, לנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זייד, יש מוניטין מכובד בפיתרון סכסוכים, וגם כאן ניתן לסמוך עליו שהוא עושה את הצעד הנכון. הם מדגישים כי הנאמנות לפלסטינים לא נעלמה, וכי ההסכם הוא חלק מתמונה רחבה יותר של שלום אזורי. 

הזדמנויות לשיתופי פעולה

יוזמות לשיתופי פעולה כלכליים ועסקיים בין ישראל למדינות באזור המפרץ הפרסי כבר התקיימו לפני ההודעה על ההסכם, לרוב מתחת לפני השטח. בימים האחרונים אנו רואים כיצד שיתופי הפעולה האלו יוצאים לאור, כמו TeraGroup הישראלית שחתמה על הסכם מסחרי אסטרטגי עם חברת ההשקעות APEX האמירתית במסגרת המאמצים במאבק נגד הקורונה. בכל יום נחשפים יותר ויותר פרטים, כך שגם תעשיית הביטחון נמצאת במוקד.

אבל ההזדמנויות לא נעצרות כאן, החיבור של החדשנות הישראלית בשלל תחומים עם אחת הכלכלות העשירות והמקושרות בעולם, יכול להיטיב עם הישראלים. לאור כך שבמעמד החתימה הרשמית על יחסים דיפלומטיים צפויים שני הצדדים לחתום על הסכמים בתחומים נוספים: מסחר, טכנולוגיה חקלאות, מזון, סייבר ותיירות, ההסכם יתן הזדמנות גם לסטארט-אפים ישראלים קטנים ובינוניים, שכיום אין להם גישה לשווקים אלו, לגייס משקיעים, ליצור שיתופי פעולה עם חברות מקומיות ולהגדיל את נפח השוק שלהם. חברות ישראליות יוכלו גם לפרוץ לשווקים חדשים בכל המזרח התיכון. 

שיתופי פעולה יוכלו להוות קרקע פוריה לפיתרון אתגרים שונים ששתי המדינות חולקות, כמו אזורים מדבריים שפרושים על פני 80% משטח המדינה שמצריכים טכנולוגיות חקלאות ומים חדשניות, הרכב אוכלוסייה צעיר שמחפש פתרונות תעסוקה בעולם הדיגיטלי ופריפריה רחבה שזקוקה למענה, אם למנות כמה מהם. גם אל תחומי התרבות והחינוך כדאי לשים לב. בן זייד, כאמור, ממצב את מדינתו כרב תרבותית לא רק ברמה המקומית, אלא כמגדלור אזורי ובין לאומי. עידוד יזמות נשית, תמיכה בירידי אמנות, תרומה לקרנות שמעודדות יוזמות רב תרבותיות ופתיחת שלוחות מקומיות של מוסדות לימוד מובילים בעולם כמו אוניברסיטת ניו יורק ו-INSED – הם חלק מהאסטרטגיה הרחבה שלו.

צופית הרלינג היא כתבת לשעבר בפורבס ישראל, הבעלים של Connecteur ומייסדת שותפה של קהילה לנשים בהייטק באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה

צילום התמונה הראשית: shutterstock

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן