Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

לא שר חינם: האם הממשלה הבאה תהיה קטנה יותר מהקודמת?

"התפקיד המכונה 'שר ללא תיק' הוא סמל להשחתה מוסרית וחברתית. זו תופעה המדגישה שהפוליטיקאים שכחו שתפקידם לדאוג לנו ולא לעצמם", כך, כמה ימים לפני שהפך להפתעת הבחירות, אמר יו"ר המפלגה ...
תומר ורון

“התפקיד המכונה ‘שר ללא תיק’ הוא סמל להשחתה מוסרית וחברתית. זו תופעה המדגישה שהפוליטיקאים שכחו שתפקידם לדאוג לנו ולא לעצמם”, כך, כמה ימים לפני שהפך להפתעת הבחירות, אמר יו”ר המפלגה השנייה בגודלה בכנסת יאיר לפיד. 

ואכן, גודלן של ממשלות אמור להיקבע על פי צורכי המדינה. במציאות, עם זאת, הוכיחו ממשלות ישראל האחרונות כי גודל הממשלה מושפע מן המשא ומתן הקואליציוני יותר מאשר מכל משתנה אחר. רגע לפני שיקבלו הצעות לתיקים מפתים, שווה לבדוק אילו ח”כים ומפלגות התחייבו לצמצמם את הממשלה, ואילו תמכו בהמשך חגיגת ההוצאות והסחטנות.

למרות שבשבועות האחרונים סערה המדינה בשל גירעון הענק בתקציב והוצאות ממשלתיות מנופחות, ולמרות שכל שר היושב בממשלה עולה למשלמי המסים מיליוני שקלים בשנה, הממשלות השונות לא מיהרו לצמצם את התופעה, ובממשלת נתניהו האחרונה האמיר מספר השרים וסגני השרים ל-39.

תוצאות הבחירות האחרונות, בהן נחלש משמעותית כוחה של הליכוד, מפלגת יש עתיד הפכה ללשון מאזניים בהרכבת הממשלה, ומפלגות רבות קיבלו למעלה מ-10 מנדטים, מחליש את עמדת המיקוח של ראש הממשלה נתניהו במשא ומתן, ומעלה את האפשרות שמגמת גדילת הממשלות תימשך גם בממשלה ה-33.

“זהו זמנם של אזרחי ישראל לדרוש דין וחשבון מאותם אנשים שצפויים לייצג אותם בכנסת ולמנוע שנים נוספות של בזבוז כספי הציבור”, נכתב בקמפיין שהשיקה התנועה החברתית עורו, שלקראת הבחירות פנתה לחברי הכנסת היוצאת ולמתמודדים לכנסת הבאה וביקשה את עמדתם בנושא. למועמדים נשלחה פנייה אישית, ובה דרישה להתחייבות פומבית שלא יקחו חלק בממשלה מנופחת, ושלא יכהנו בתור שרים בלי תיק או במשרד מפוצל.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

לפי הערכות העמותה, העלות הישירה של החזקתם של 36 שרים וסגניהם היא כ-116 מיליון שקל בשנה, עלייה של כמעט 100 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2006. “התוצאה היא ממשלה גדולה מדי, אשר יעילותה פוחתת ועלויותיה גבוהות מעבר לצורך”.

צילום: מרק ישראל סלם

“ממשלה של חברה מרוסקת”

הניסיון להעלות את הנושא לסדר היום הוא תולדה של היעדר חקיקה מסודרת בנושא. אף כי הסתכלות על היסטוריית הכנסת מגלה שהנושא נמצא לא מעט על שולחן הדיונים, מבחן התוצאה מוכיח שהוא לרוב נשאר בתחתית הערימה.

התפנית הגיעה בשנת 1992. לאחר שוועדה מיוחדת התכנסה בנושא, הועבר בכנסת תיקון לחוק יסוד הממשלה, שלפיו “מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יעלה על 18 ומספר סגני השרים לא יעלה על שישה”, בפועל, ממשלת נתניהו הראשונה (1996-1999) היא הממשלה היחידה שהגבלה זו חלה עליה והתיקון בוטל ב-1999, בממשלת אהוד ברק.

“ברגע שהכנסת שבורה לכל כך הרבה רסיסים והם דורשים ייצוג, אין ברירה אלא ממשלה של חברה מרוסקת”, הסביר ברק את החלטתו דאז. “במציאות כזו, הממשלה מוכרחה לכלול הרבה שרים”.

מאז ביטל ברק את החוק ומספר השרים וסגניהם נסק, הועלו מספר הצעות בכדי להחזיר את ההגבלה: ב-2007 היו אלה שר החינוך של הממשלה הנוכחית, גדעון וסער, ויו”ר הכנסת הנוכחית, ראובן ריבלין, אשר העלו הצעת חוק להגבלת הממשלה ל-18 שרים. ח”כ סער, אז באופוזיציה, אמר כי הגבלת מספר השרים מהווה צעד חשוב לשיקום אמון הציבור במערכת הפוליטית. “תיקון החוק יביא לכהונת ממשלות פונקציונליות, החוסכות בכספי ציבור ולתפקוד טוב לאין שיעור הן של הממשלה והן של הכנסת”. עם זאת, כשהגיעו לקואליציה לא פעלו סער וריבלין לקידום הנושא, והיו אלו דווקא נציגי מר”צ וקדימה שפעלו בהצעות חוק שונות להגביל את מספר השרים וסגניהם ולבטל את התפקיד “שר בלי תיק”.

לפיד. יעמוד בהבטחת הבחירות | צילום: מרק ישראל סלם

“39 שרים זה שוחד פוליטי” – תגובות הפוליטיקאים

מתוך כ-180 מכתבים שנשלחו למועמדים לכנסת לפני הבחירות, רק כ-24 חברי כנסת ומועמדים לעתיד מצאו לנכון להשיב לפניית תנועת “עורו”.

יאיר לפיד וכמוהו כל חברי תנועת יש עתיד, התחייבו כאמור שלא לשבת בממשלה כשרים ללא תיק, ולפעול להקטנת הממשלה ל-18 שרים. עם זאת, במפלגה לא התחייבו שלא לשבת בממשלה שבה יכהנו שרים ללא תיק, או בממשלה שתגדיל את מספר השרים.

ממפלגת הליכוד לא התקבלה תגובה רשמית. חיים כץ, מספר 13 ברשימה אמנם הסכים  כי מינוי שרים ללא תיק ופיצול משרדים ללא הצדקה הם “תופעה שלילית שראוי לצמצם”, אך לא התחייב בשם המפלגה. ברמה האישית כץ מתחייב כי לא יתמנה לשר ללא תיק או לתפקיד שר שפוצל מסמכויות משרד אחר.

אורי אורבך מהבית היהודי מחזיק בעמדה שונה: “מספר השרים הרצוי לתפקוד תקין של ממשלה הוא 18-20 שרים”, כתב אורבך, אך הוסיף כי “בשיטה הפוליטית הנוכחית יהיה קשה לשמור על יציבות הממשלה במספר שרים כזה”. אורבך סיכם כי צמצום גודל הממשלה לא יהיה שיקול בהחלטה אם מפלגתו תיכנס לממשלה “כיוון ששותפות בממשלה היא הדרך היעילה ביותר לייצג את ציבור בוחרינו”.

בצד השמאלי של המפה, יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’, אשר סביר להניח כי לא תהיה בממשלה, השיבה כי “נדאג לכך שמספר הכיסאות מסביב לשולחן הממשלה יצומצם משמעותית ויישארו רק התפקידים המיניסטריאליים החיוניים”, אך לא ציינה מהו אותו מספר.

חברה למפלגה, איתן כבל, אשר כיהן בממשלה האחרונה כשר ללא תיק, כתב כי “שר ללא תיק יכול להיות שר משפיע מאוד בממשלה, ובכל זאת, המצב היום חורג לגמרי מגבול הסביר”.

כך גם יו”ר מרצ זהבה גלאון כתבה כי היא “מסכימה כי מינוי שרים ללא תיק ופיצול משרדים ללא הצדקה עניינית הם תופעות שליליות”. גלאון התחייבה אישית “שלא להתמנות לתפקיד שר ללא תיק או לתפקיד שר שפוצל מסמכויות משרד אחר ללא צורך מקצועי או שאין במסגרתו סמכויות ותקציבים משמעותיים”.