Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

להביט מעבר לאופק: המשקיע האגדי יורי מילנר בטור מיוחד לפורבס ישראל

עלינו להישיר מבט אל מעבר לאופק ולהתמקד במקומות שהציוויליזציה יכולה להתפתח אליהם. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא לקחת סיכונים ולגדל דור בעל חזון
יורי מילנר

ב-21 בנובמבר 1783, צפה בנג’מין פרנקלין בכדור הפורח המאויש הראשון מתרומם מעל הקרקע. מסופר כי אדם ספקן אחד מהקהל שאל: “אבל מה התועלת בזה?”, ופרנקלין השיב לו: “ומה התועלת בתינוק שזה עתה נולד?”.

לפרקנלין היה חזון לגבי הציוויליזציה, והוא לא עסק במה שהיא היתה – אלא במה שהיא יכולה להיות. הוא הבין שמכל פסגה שאנחנו כובשים נשקף נוף של אופק חדש.  

זה החזון שהוביל את פרנקלין להקים מיזמים שונים ומגוונים: עסקים, מיזמים שלא מטרת רווח, רפובליקה מצליחה למדי, ואת האוניברסיטה הראשונה שלה – אוניברסיטת פנסילבניה. הוא גם ייסד את המחקר המדעי המודרני בנושא חשמל. בימיו, הכוח החדש והלא מוכר הזה היה לא יותר ממשהו מעורר סקרנות, אך הרעיונות שהתיזו ניצוצות במוחו האירו בהמשך את כדור הארץ כולו.

כשהבטתי מעבר לאופק שלי

המדע היה לתשוקה הראשונה שלי, ומדענים כמו פרנקלין הם עדיין הגיבורים שלי. במשך זמן מה ניסיתי להיות כזה, אבל בסופו של דבר החלטתי שאין לי את מה שנדרש כדי לבצע את פריצות הדרך המשמעותיות, ובמקום זאת התמקדתי בקריירה עסקית. המשמעות של כך עבורי הייתה להביט מעבר לאופקיי – לאמריקה.

איכשהו, הצלחתי להשיג ראיון בבית-הספר לעסקים וורטון (“Wharton”) שהוא חלק מאוניברסיטת פנסילבניה שהקים פרנקלין, אבל ידעתי שהסיכויים שהבקשה שלי תתקבל קלושים. לא היו לי את הכישורים הנדרשים, ובטח שלא את הכסף. בנוסף, עד אותה שנה, מעולם לא זכה סטודנט סובייטי לקבל מקום בבית ספר אמריקאי לעסקים. אולם למזלי הרב, בוורטון הצליחו להביט מעבר לאופק הצר של אותו רגע. הם קידמו עולם שבו לסטודנטים מכל מדינה שהיא תהיה את ההזדמנות ללמוד בארצות הברית, לספוג את רעיונותיה ואת ערכיה, ואולי, יום אחד, גם להחזיר לה משהו.

ההחלטות המוצלחות ביותר שקיבלתי בקריירה שלי נבעו מהסתכלות אל מעבר לאופק. המשמעותית שבהחלטותיי הייתה להמר עם כל מה שיש לי על האינטרנט, ולשמור על אמונה כדי לצלוח קריסות פיננסיות עולמיות. האמנתי שזו תהיה אחת התמורות העמוקות ביותר לציוויליזציה מאז החשמל. הודות לשיעורים שלמדתי בוורטון, הצלחתי להקים את אחד מהסטארט-אפים הגדולים ביותר בתחום האינטרנט באירופה, ואז את קרן ההשקעות באינטרנט ומוסדות ללא כוונת רווח בתחום המדעים.

שיעור בפרספקטיבה

בהמשך הדרך, קיבלתי שיעור נוסף בפרספקטיבה, הפעם ממדינת ישראל. כשעברתי לשם עם אשתי יוליה וילדינו הצעירים, נדהמתי עמוקות מהחזון ארוך הטווח שפעם בה, כשאחרי אלפיים וחצי שנים עדיין הדהד מספיק חזק כדי לעורר השראה להקמת המולדת. זה מיד הרגיש כמו הבית שלנו; ולמרות שלאחר מכן עברנו לעמק הסיליקון, החיבור שלנו לישראל עדיין חזק. אנחנו מעריצים את הערכים שסייעו להביא לישראל הצלחה כזו: גישת ה’אפשר לעשות זאת’, היצירתיות שמהולה בפרגמטיזם, והמחויבות לרכוש ידע – במיוחד בתחומי המדע והטכנולוגיה.

ישראל היא אומת הסטארט-אפ, ו-וורטון הוא אחד מהחממות הגדולות ביותר בארצות הברית ליזמות. כיום, הקרן שהקמנו ג’וליה ואני בונה גשר בין שני מרכזי החדשנות הללו, עם השקת תכנית המלגות ל-MBA של ידידי ישראל (“Friends of Israel MBA Fellowship Program”). במהלך העשור הקרוב, תעניק הקרן ללמעלה מ-60 סטודנטים ישראלים שכר לימוד מלא במהלך תוכנית ה-MBA בת השנתיים של וורטון.

יורי ויוליה מילנר. השראה מישראל | צילום: shutterstock

תקוותנו היא שהמשתתפים בתוכנית יצברו ניסיון רב והשכלה, שישגרו אותם לשלב הבא בקריירה שלהם; וכי ישראל תרוויח מכישורי היזמות והקשרים המקצועיים שהם יחזרו עימם הביתה – מה שיסייע להפוך את ישראל לחדשנית אפילו יותר בשנים הבאות.

המטרה: לגדל אנשי חזון

לפני שלוש שנים, הזמינו אותי מוורטון לנאום בטקס הענקת התארים לבוגרים הנערכים לצאת לעולם. בנאום זה הדגשתי את הפרספקטיבה ארוכת הטווח הזו. העתיד אף פעם לא בטוח. כדי להשקיע בעתיד, עלינו להיות מוכנים מראש לקחת סיכונים, להיכשל ולהישאר ממוקדים. כפי שהישראלים מבינים היטב, ההון שלנו עשוי לעלות ולרדת בפסגות והעמקים שלפנינו. אבל מה שחשוב הוא מה שנמצא מעבר לאופק.

במכתב לחבר משנת 1788, כתב בנג’מין פרנקלין:

“לפעמים הייתי רוצה שהגורל שלי היה להיוולד שתיים או שלוש מאות מאוחר יותר… כאשר [המצאות] רבות בעלות חשיבות רבה, שכרגע בכלל לא ניתן לחשוב עליהן, יושגו … אולי אז נוכל להימנע ממחלות ולחיות כמו שחיו אבותינו בספר בראשית”.

נותרה לנו מאה אחת להוכיח שפרנקלין צדק. בשנים הקרובות, צעירים ישיקו כמה מהפרויקטים השאפתניים ביותר שידעה האנושות. יעלו רעיונות חדשים לתעשייה, מסחר, תקשורת, ממשל ופילנתרופיה, כמו גם מדע וטכנולוגיה. וישראל, אין לי ספק בכך, תתייצב בחזית היוזמות האלה.

כשאותו כדור פורח עמו פתחתי התרומם, האנושות עצמה היתה תינוק שזה עתה נולד. בגלל אנשים כמו פרנקלין, פקחנו את עינינו בפעם הראשונה. מאז, אנחנו לומדים לעמוד, לומדים ללכת, לומדים לחשוב. הדור הבא – אם נשקיע בו – יגדל מעבר לגבולותינו. הם יהיו אנשי חזון. הם יאפשרו לכולנו, כציוויליזציה, להסתכל מעבר לאופק.


הכותב הוא משקיע ופילנתרופ בתחומי המדע והטכנולוגיה