|
כמו התלמידים, גם המסגרות הטכנולוגיות האקדמיות בישראל מתאימות את עצמן למציאות המשתנה. מוסדות רבים מאפשרים היום לתלמידים להיחשף לשינויים בעולם ההייטק ולפתח את כישוריהם. אורית רוזן, מנהלת תיכון הנדסאים בהרצליה, מוכנה להודות בפה מלא: "המורה הוא כבר לא מקור הידע העיקרי, והתלמידים משתמשים בטכנולוגיות יותר מהמורים עצמם״, היא אומרת. "הם חיים בתוך הסמארטפונים, הטאבלטים והרשתות החברתיות, מחוברים אליהם 24 שעות ביממה. זה לא תחליף למורה, אבל זה בהחלט מעשיר".
כתבות נוספות – פרויקט בני הנוער המבטיחים:
פורבס מציג: 18 עד 18 – בני הנוער המבטיחים ביותר בישראל
עשו את זה קודם: הישראלים הצעירים שכבשו את עולם ההייטק
למוסדות הוותיקים בתחום (מכון וייצמן, הטכניון, היחידה לנוער שוחר מדע וכן הלאה) הצטרפו בשנים האחרונות מסגרות ששמו להן למטרה לקדם ולהכשיר נוער מהפריפריה, על מנת להקנות לו את הכלים הטכנולוגיים הראויים. "לנוער של היום לוקח רק כמה שניות להתרשם ולהחליט״, אומר עודד מרגלית, אחד ממייסדי "קוד־גורו״ (CodeGuru), תחרות לעידוד המצוינות במדעי המחשב. תחרויות קוד־גורו מתקיימות פעמיים בשנה בתחומים של מדעי המחשב, מתמטיקה, אלגוריתמיקה, לוגיקה ותכנות, ובחסות גורמים בתעשייה (IBM), האקדמיה, הממשל (אגף התקשוב, שירות הביטחון הכללי, חיל המודיעין) ועמותות שונות.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
"זה לא כמו שהיית מגיע לפני עשרים שנה לצופים״, מציין מרגלית. "המסרים חייבים להיות מהירים ולעתים אנו נדרשים להאכיל אותם בכפית. מצד שני, הם לומדים מהר מאוד ולא מפחדים מדברים חדשים. בדרך כלל, מגיעים אלינו נערים ונערות מפה לאוזן, אבל מאוד שימח אותי שהזוכים בתחרות האקסטרים האחרונה הם יוצאי ישיבה שהגיעו אלינו דרך האינטרנט״. השניים, אגב, זכו ב־4,000 שקל ובמלגת לימודים למדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה.
חברי תכנית FIRST
"גם תפקיד המרצה השתנה״, מוסיפה ד״ר אביב סגל מהיחידה לנוער שוחר מדע, הפועלת במסגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב וכוללת, בין היתר, תכניות ייחודיות לתלמידים מצטיינים ושיתופי פעולה המתקיימים בינה לבין האיחוד האירופי, במסגרת כנסי מדע ופעילות וירטואלית. "היום אנחנו מכוונים אותם היכן לחפש את המידע, כשהמטרה היא לגרום להם לחקור בעצמם. הם מנסים להוכיח הכל לבד ובעצמם, ולא מקבלים את המידע כמובן מאליו״.
כך למשל, תכניות הלימוד בבית הספר של רוזן כוללות, בין היתר, בנייה של מדפסת תלת־ממדית והקמת תחנת קרקע לוויינית, מתוך מטרה לשגר לחלל בעוד כשנה ננו לוויין שיוכל להעביר אותות מצוקה ממקומות בהם אין קליטה סלולרית. ביומיום משמשת התחנה לתקשורת עם תחנת החלל הבינלאומית ועם אוניברסיטת החלל בשטרסבורג.
תכנית מעניינת נוספת כוללת בניית רובוטים מלגו, תכנותם והפיכתם לחוקרים במשימות שונות. בקטגוריה נוספת אחרת מקבלים התלמידים משימה מארה״ב דרך תכנית שפיתח ממציא הסגווי, דין קיימן (תכנית FIRST), כשהשנה נדרשה הקבוצה לבנות רובוט שידע לקלוע פריסבי (צלחת מעופפת) למטרות מלבניות במגרש, ולמטרה נוספת הנמצאת בראש פירמידה. תחרות הגמר הארצית מתקיימת מדי שנה בהיכל נוקיה. "הם עובדים על הפרויקטים יום ולילה״, מבטיחה רוזן.
אז כיצד מתאימים עצמם המורים למצב החדש? "מורה להיסטוריה יכול להראות סרטונים ביו־טיוב שממחישים דברים שקרו וקורים בארץ ובעולם״, מדגימה רוזן. "וזה הופך את השיעור למעניין יותר. לא לכל מורה קל להיות מתוקשב, אבל אנחנו עובדים על זה״.
לא כולם סבורים כי אופיים של התלמידים כיום שונה בהכרח ביחס למצב לפני עשרים שנה, אולם על דבר אחד ישנה הסכמה כמעט מוחלטת: "הם שולטים הרבה יותר במחשבים״, אומרת אירנה לבילב, רכזת תחום מדעי המחשב בבית הספר הריאלי בחיפה. "כמות הדפים שלנו ירדה ב־90%, אין יותר תירוץ כמו ‘הכלב אכל לי את המחברת׳. כל ההתכתבויות שלנו נעשות היום דרך המחשב ואנחנו מצרפים גם הרצאות העשרה בתחומים החדשים. בתמורה, תכנית הלימודים שלנו כל הזמן מתעדכנת. אחרי תכניות שעוסקות בבינה מלאכותית, הוספנו פרויקטים לכתיבת אפליקציות לטלפונים ניידים״.
לינק לפריפריה
בין התכניות המעניינות בתחום ניתן למצוא את "נטע״ (בשיתוף סיסקו, קרן היסוד והסוכנות היהודית), המיועדת לעידוד מצוינות טכנולוגית ומנהיגותית לבני נוער בכיתות ט׳־י״ב, ו״טק־קריירה״, שמציעה לצעירים יוצאי אתיופיה הזדמנות ייחודית לפתח קריירה איכותית בתעשיית ההייטק. שתי התכניות נוסדו במטרה לגשר על הפער הטכנולוגי בין המרכז לפריפריה בישראל.
בוגרי טק-קריירה
במהלך תקופת הלימודים רוכשים חניכי פרויקט נטע ידע עיוני ומעשי בתחום של טכנאות מחשבים, טכנאות רשתות תקשורת ובניית אתרי אינטרנט. התכנית משותפת לנוער יהודי וערבי, ופועלת זו השנה העשירית. "החניכים לא מגיעים אלינו עם אותו הידע״, מספר שגיא קינן מהפיתוח העסקי של העמותה. "בדימונה, למשל, או בקריית שמונה, הם לא זוכים בדרך כלל להכשרות טכנולוגיות, בשונה מתלמידים מקבילים במרכז. אנו נמצאים בקשר עם יחידות טכנולוגיות והבוגרים שלנו מתגייסים למקצועות טכנולוגיים, למודיעין וכדומה״.
טק־קריירה נוסדה בשנת 2004, אז חיו בישראל כ־120 אלף יוצאי אתיופיה, כשמתוכם השתלבו ארבעה בלבד בתחומים מקצועיים בתעשיית ההייטק. לדברי אבי גרבר, מנכ״ל טק־קריירה, כיום עובדים בתעשייה מעל 200 יוצאי אתיופיה, רובם בוגרי טק־קריירה.
"הצעירים אצלנו מקבלים הזדמנות לצאת מהעבודות הכלליות״, אומר גרבר. "אני דווקא מרגיש שאני מקבל צעירים מחוברים יותר. לכולם יש סמארטפונים, ולכן הם גם יודעים ולומדים על אפליקציות ולא נבהלים ממיומנויות טכניות. אצלנו למשל כבר מכניסים היום התמחות משנה של פיתוח מובייל. בדי.אן.איי שלהם הם פריקים של גאדג׳טים ואפשר להגיע איתם לרמות גבוהות של פיתוח״.
|
|
