| השיגעון של המדינה האיסלאמית כולל את טקטיקת הרס התרבות – על ידי פיצוץ או הנפת פשיטים על האוצרות הארכיאולוגיים והארכיטקטוניים בתוך שטחה – מקדש בעל שמין בתדמור בחודש שעבר, העיר האשורית העתיקה נמרוד בעירק במאי והפסלים האשוריים הנדירים במוזיאון מוסול. הזוועה האחרונה התרחשה בשבוע שעבר, כאשר דאעש הרסו את מקדש בל בתדמור, אשר נבנה בתקופה הרומאית ונחשב לאחד מהאתרים העתיקים הכי חשובים במזרח התיכון. לאחרונה, צורת התנגדות חדשה למעשים האלו, דרך שילוב של הייטק ואקדמיה, נוצרה על ידי המכון הבריטי לארכיאולוגיה דיגיטלית באוקספורד.
החוקרים במכון, אשר ממומן בין השאר על ידי אוניברסיטאות הארוורד ואוקספורד, עובדים על תכנית במסגרתה יציפו ב-5,000-10,000 מצלמות מיפוי דיגטליות את האזורים עמוסי העתיקות בעיראק ובסוריה, אשר נמצאים כעת תחת שליטת דעאש. הרעיון הוא למפות את ארכיטקטורת המקדש, הפסלים ושרידי העתיקות אשר נמצאים כולם בסכנה, לפני שדעאש יהפוך אותם לחצץ.
"אם אנחנו לא יכולים להגן על הדברים האלו בשטח", הסביר המנהל רוג'ר מישל ל-BBC, "לפחות נוכל לשמר עדויות מפורטות מאוד של מה שהיה שם". עד סוף 2016, מקווים החוקרים לצלם כמיליון תמונות תלת ממד של אובייקטים הנמצאים בסכנה.
הרס מקדש בעל שמין בתדמור בחודש שעבר | צילום: ויקיפדיה
לא מעט דברים טובים יכולים לקרות כתוצאה מכך, כמו שיקום מחדש מסיבי בהדפסת תלת ממד של פסלים וארכיטקטורה איקוניים אשר נהרסו, ו-MIT כבר חברה למכון כדי לבצע זאת. אך כעת, או במהלך החודשים הקרובים, כאשר המצלמות בשדה הקרב והעבודה הממשית על איסוף המידע נעשית, ד"ר מישל והקולגות שלו ינהלו מרוץ קשה, מאחר ופרויקט שימור המורשת ההיסטורית מחייב אנשים בשטח.
המרוץ של ד"ר מישל נגד הזמן חשוב לכל אדם על הפלנטה, והחדשות הטובות הן שהוא לא מוגבל רק לסוריה ולעירק – הוא מקיף את כל האזור. הוא כולל את לבנון, טורקיה, איראן ותימן, אשר לרובן יש אזורים משלהן עם קונפליקט וכך נחשפות לסכנות משלהן. באשר לסוריה ולעירק, שליחת כוח אדם לשטח כדי לתעד את הנכסים התרבותיים אשר נמצאים בסכנה בעבודת תלאים תהיה קשה מכמה מבחינות. אנשי המכון אולי יהיו אמיצים, וכך גם אנשים ממוזיאונים המקומיים, מארגונים שלא למטרות רווח ומארגונים ממשלתיים. סביר להניח שביניהם יהיו גם כמה מהקולגות של חוקר העתיקות הסורי האהוב, ד"ר חאלד אל-אסעאד, אשר נרצח באוגוסט על ידי דעאש.
אך כולנו יודעים כיצד מלחמה פועלת. המכון לארכיאולוגיה דיגיטלית רודף אחרי אחד מהפרסים הבולטים של תעמולת המדינה האיסלאמית – האוצר שדעאש רוצה לראות הרוס בעיני העולם החילוני, ושראשי דעאש רוצים לראות נהרס יותר מכל – והוא תיעוד סיפור המין האנושי כפי שנחקק באבן האשורית. דעאש הראה לנו כמה פסלי המקדש ועתיקות המוזיאון חשובים להם, על ידי פתיחה במלחמה על מנת להרוס אותם.
העיר העתיקה תדמור בסוריה, לפני הריסתה | צילום: ויקיפדיה
לכן, כל אזרח שהוא לא איש דעאש, אשר עובד במיפוי הדיגיטלי של המבנים והפסלים אשר מכונים בפי דעאש "עבודת אלילים", יוכל לסיים את חייו כמו ד"ר אסעד, או בעונש דומה. השופטים של דאעש והמוציאים להורג שלו עשו דברים גרועים יותר, מסיבות פחות חמורות.
קושי נוסף מגולם בדמותם של שודדי קברים, אשר פושטים על אתרים ארכיאולוגיים מסביב לעולם, ומנצלים את זמן המלחמה כדי לפעול. הם קופצים על ההזדמנות ומסתערים על שווקי האמנות של אירופה והמערב, אשר משתוקקים לרכוש את היצירות העתיקות. לד"ר מישל יש פיתרון לכך, כאשר לכל מצלמה במיפוי יצורפו מטא-נתונים – מיקום GPS ותאריכים.
"לכן, אם מישהו ימכור את האובייקט", מתאר ד"ר מישל, "והוא יאמר שהוא השיג אותו בשנות ה-30 בסוריה, אנחנו נדע שזה לא כך, מאחר וב-2015 הוא היה בקו אורך X ובקו רוחב Y".
|
|
