Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

לחלוב את החלב: הכירו את היזמית הצעירה שיוצרת את מזון העתיד

במהלך הריונה נחשפה מאיה אוטמזגין אשכנזי לראשונה לקולוסטרום – חלב האם הראשוני המופרש מיד לאחר הלידה. מפגש שהוביל להקמתן של שתי חברות ביוטק פורצות דרך
שלומי אזולאי

בזמן שבישראל מתחוללת מהפכה רגולטורית שמכתיבה לענקיות המזון סימון מוצרים עם מרכיבים לא בריאים בכמות גבוהה, משקיעה מאיה אוטמזגין אשכנזי את מירב זמנה בפיתוח הטכנולוגיה שתעמוד בבסיס מזון העתיד, שיהיה לפי החזון שלה בריא ומאוזן הרבה יותר. היא עושה זאת באמצעות חברת MaoLac, שמייצרת חומר גלם מבוסס חלבון, אותו ניתן לשלב במוצרי מזון שונים.

בשנים האחרונות חלה פריחה בתעשיית הפוד־טק המקומית, שהניבה לא מעט חברות. מאולק היא דוגמה לחברה כזו, שעושה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי ליצור מזון בריא יותר. אשכנזי, העומדת בראש החברה, מצליחה לעשות זאת באמצעות טכנולוגיה חדשנית שמשלבת בידוד והפרדה של חלבונים מתוך הקולוסטרום (חלב אם ראשוני) ואלגוריתמיקה חישובית.

לרשימת Under30 מחזור 2020

מאולק היא התחנה האחרונה (בינתיים) בקריירה המרשימה והמגוונת של אשכנזי, שהחלה בעולמות רחוקים מאוד מעולם הביו־טק. אשכנזי (28) נולדה וגדלה בקרית אתא, אחת מחמש אחיות. בתיכון למדה בכיתת מופ”ת שכללה לימודים מורחבים במדעים, פיזיקה וכימיה וסיימה אותם בהצטיינות. היא התגייסה לצה”ל ושירתה כמש”קית חילוץ והצלה בפיקוד העורף ובהמשך מונתה לקצינת הדרכה. “אני בת של סגן אלוף, גדלתי סביב הצבא וזה מאוד התחבר לי”, היא מספרת. “היום אני משרתת במילואים כקצינת חומ”ס (חומרים מסוכנים) במחוז חיפה ואחראית בין השאר על המפעלים הפטרוכימיים של האזור”.

על הטיול של אחרי הצבא היא ויתרה. בערה בה רוח שונה משל חבריה. ביום השחרור כבר החלה ללמוד לפסיכומטרי, לאחריו החלה את הלימודים לתואר ראשון בהנדסה פרמצבטית במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים, תואר המשלב הנדסה כימית ומיקוד ספציפי בכל הקשור לעולם הביולוגי והביוכימי והפרקטיקה ההנדסית שלו.
עוד במהלך הלימודים החליטה אשכנזי שהצעד הראשון בקרירה שלה יהיה במשטרה – במחלקה לזיהוי פלילי. את החלום הזה לא היה פשוט להגשים ללא תואר וללא ניסיון, אך היא לא ויתרה והצליחה לבסוף להתברג לתפקיד – הצלחה שזמן קצר מאוחר יותר התבררה כדרמטית.

אשכנזי. “מחברים בין עולמות המדע לביו־אינפורמטיקה” | צילום: ניר סלקמן

אשכנזי החלה את דרכה במז”פ במעבדה הביולוגית, שמהווה את מאגר הדנ”א הלאומי ובה מתבצע פיענוח ראשוני של דגימות הדנ״א מזירות פשיעה. באותה תקופה ארע מקרה חטיפת שלושת הנערים, ואנשי המז״פ שהגיעו לזירת האירוע נתקלו בזירה מורכבת שמעורבים בה רכב שרוף, תרמילי נשק וממצאים ביולוגיים קשים לפיענוח. החוקרים עמדו מול מבוי סתום. אף אחד לא תאר לעצמו שהפתרון שיביא לפענוח יגיע דווקא מהצעירה חסרת הניסיון.

“זה התחיל בשיחת מסדרון ששמעתי בין עובד ממעבדת הנשק, לבין עובד ממעבדת חומרים דליקים שדיברו על בעיה שנוצרה בפיענוח הראיות בזירה. החלטתי לעצור ולהתערב בשיחה, והצעתי להם פתרון שמשלב כימיה אורגנית ותכונות פיזיקליות של החומרים”, משחזרת אשכנזי. “הם הביטו עליי בתדהמה, אבל ככל שהקשיבו יותר הם מצאו את ההיגיון בדבריי”.

כך היא מצאה עצמה כגורם המתווך בפיענוח הראיות באחד המקרים הכאובים והמתוקשרים שידעה המדינה. הפתרון שמצאה התבסס על שיטות לאנליזה ושחזור תרמילים אחרי ירי ושריפה, ושחזור דנ”א מתערובת דמים אחרי שריפה. “זה היה שיתוף פעולה יוצא דופן עם המהנדסים במשטרה. אני הייתי מבצעת את התהליכים ומכינה את התרמילים כדי שהם יוכלו לראות יותר טוב את הסימנים והם ביצעו את ההשוואות במיקרוסקופ אור אלקטרוני”, היא משחזרת.

השיטה נמצאת בשימוש עד היום בישראל ובעולם ואף נעשה בה שימוש רטרואקטיבי בתיקים ישנים. “זאת היתה תקופה מעניינת מאוד. היינו נוסעים לאזורים במדבר, מפוצצים רכבים עם סוגי נשקים שונים ומפזרים דם בכל מיני מקומות כדי לבדוק שההליך עובד בצורה תקינה”, היא מספרת בהתלהבות, “זה היה פרויקט ארוך, מורכב שבסוף הצליח ואני גאה בזה מאוד”.

הכל נמצא בגוף

עם סיום התואר הראשון עזבה אשכנזי את מז”פ. היא התחתנה והחלה בלימודי תואר שני בהנדסה ביו־רפואית בטכניון. באותה התקופה נכנסה להריון ועולם חדש התגלה לה. היא החלה לחקור את נושא הבריאות והתזונה בתינוקות ובילדים, ובין היתר התמקדה בחלב אם.

התחום החדש אליו צללה הוליד במהרה גם יוזמה טרייה. יחד עם שני שותפים, אלי לרנר וד”ר אריאל אורבך (כימאי ואימונולוג), אותם הכירה באקסלרטור הירושלמי ATOBE, היא הקימה את MaoFoodTech. החברה, שהחלה לחקור את תכונותיו והרכבו של חלב האם, הקולוסטרום, מעסיקה, בין היתר, את פרופ’ אביבה פאטל־ולבסקי, מנהלת המכון לנוירולוגיית ילדים בבית החולים לילדים דנה באיכילוב. פרופ’ פאטל־ולבסקי היא מי שגילתה כי המחסור בוויטמין B1 בפורמולת רמדיה הוא זה שהוביל למוות של התינוקות באותה פרשה שהסעירה את המדינה בשנת 2003.

״הרפואה היום הולכת לכיוון של תרופות ביולוגיות, כי רוב המנגנונים לריפוי מקורם בגוף האדם ובמערכת האימונולוגית״, מסבירה אשכנזי, שמציינת כי קולוסטרום הוא מקור נהדר לתרופות ביולוגיות.

הקולוסטרום, הוא החלב הראשון שמופרש בשעות שלאחר הלידה אצל בני אדם ויונקים בכלל. הוא שונה בטעמו, בריחו ובמראהו מחלב רגיל, אך השוני המשמעותי הוא בהרכב. החלב הזה עשיר בתאי דם לבנים וברכיבים נוספים החשובים למערכת החיסון.

“זה לא סתם”, מסבירה אשכנזי. “אבולוציונית, התינוק היה מוגן עד למועד הלידה בתוך הרחם וברגע שהוא יוצא לאוויר העולם אין לו את המערכת החיסונית הנרכשת, אלא רק את המולדת שהיא מאוד פרימיטיבית ביכולות שלה. הקולוסטרום נותן הגנה שיכולה להציל ממוות. הוא מונע למשל 90% מהמקרים של מוות בעריסה, שעלול לקרות בחודש הראשון לחיי התינוק”.

לאחר שערכו מחקרים למיפוי הקולוסטרום האנושי לעומת זה של פרות, הצליחו אשכנזי ושותפיה לזהות מעל 1,500 חלבונים שנמצאים בחלב אם ושיש להם תפקיד חיוני במערכת החיסון. “ידוע שיש להם תפקיד במערכת החיסון של בני אדם בוגרים, אבל לא ידוע שכבר בינקות, בחלב, האבולוציה הכניסה אותם פנימה ויש לכך תכלית”, היא מסבירה.

מעקב צמוד

מאו־פודטק פיתחה שתי יכולות: האחת דיאגנוסטית, מותאמת אישית לאדם ספיציפי, והשנייה היא יכולת מיצוי חלבונים שמשמשים לטיפול.

היכולת הדיאגנוסטית הובילה לפיתוח מוצר ראשוני – מכשיר קטן ופשוט לשימוש ביתי. באמצעות המכשיר ניתן לקחת דגימה מחלב האם, ולקבל דוח מפורט על הרכב החלב (שמושפע מתזונת האם) והכוונה כיצד לשפר את ההנקה עצמה ואת איכות החלב. “המכשיר עולה 120־100 דולר וכל סטיק לבדיקה עולה דולר, כך שזה יוצא דולר ליום”, אומרת אשכנזי. “וזה לא רק המכשיר – יש אפליקציה ייעודית שנותנת מענה באמצעות אנשי מקצוע: יועצות הנקה, מומחים להתפתחות הילד, תזונאיות קליניות ועוד, שמקבלים את הדוחות היומיים של האם ונותנים לה הכוונה מתאימה וספציפית לתינוק שלה.

“הבשורה הנוספת היא המעקב היומיומי האמיתי אחר הערכים של חלב האם ולא בראיה לאחור. יש בדיקות מעבדתיות של חלב אם שעולות המון כסף, בין 600 ל־900 דולר לבדיקה, וחלב אם משתנה בטווח של דקות, כך ששליחה לבדיקת מעבדה וקבלת תוצאות רטרואקטיבית אחרי ימים או שבועות אינה רלוונטית ולא תסייע בשום צורה לשפר את תזונת האם והתינוק”.

ערכות בדיקת החלב של MaoFoodTech | צילום: MaoFoodTech

עד כה גייסה מאו־פודטק כמה מאות אלפי דולרים וכעת היא נערכת לסבב גיוס נוסף לפי שווי של 10 מיליון דולר. המכשירים יחלו להימכר לאחר שיושלם הגיוס והליך פיתוח סטיק הבדיקה. בחברה צופים כי המכירות יגיעו במהלך חמש השנים הראשונות לכ־50 מיליון דולר.

החלבון הנכון

היכולת הדיאגנוסטית, כאמור, אינה התוצר היחיד של מחקר הקולוסטרום. יכולת מיצוי החלבונים אליה הגיעו אשכנזי ושותפיה הובילה להקמתה של החברה הנוספת, מאולק, בה היא משקיעה בימים אלה את מירב מרצה. החברה הוקמה ב־2018 כזרוע של מאו־פודטק ולדברי אשכנזי, כמעט מחצית מתוך כ־1,500 החלבונים בעלי התפקיד במערכת החיסון שבודדו, לא היו ידועים או משויכים עד כה לחלב יונקים. ״החברה לוקחת את אותו קונספט של חלב, אבל לכיוון אחר״, היא מסבירה. ״היא עוסקת בתזונה, ולא רק של תינוקות, אלא לכל עולמות היונקים – החל בתינוקות מגיל שנה שצורכים מזון מוצק, דרך ילדים, ספורטאים, מבוגרים ועד חיות בית״.

הטכנולוגיה משלבת בידוד והפרדה של חלבונים מתוך קולוסטרום באמצעות אלגוריתמיקה של ביולוגיה חישובית. ״אנחנו מחברים כאן בין עולמות המדע לעולמות הביו־אינפורמטיקה. התוכנה מתממשקת עם מאגר המידע של החלבונים והאלגוריתם יודע בכל פעם, בהתאם לדרישות שאנו מזינים לתוכו, לייצר בצורה אקראית תערובת של חלבונים שיש להם תפקיד במערכת החיסון ותפקיד ספציפי לפי הדרישה שהצבנו״, מסבירה אשכנזי. ״לדוגמה, ספורטאי שמתאמן שלוש פעמים בשבוע בחדר כושר חשוף ליותר דלקות. לא דלקות זיהומיות, אלא דלקות כתוצאה ממאמץ של השריר. האלגוריתם שפיתחנו יודע לפרט מהם אותם חלבונים ספיציפיים שלוקחים חלק בתהליך הזה ולהפיק חלבונים שהם חלק מהתהליך האנטי־דלקתי הספציפי הזה. אנחנו מפיקים אותם כחומר גלם ואת זה ניתן לשלב בחטיפי חלבון, במשקאות איזוטוניים, בשייק החלבון של הספורטאי ועוד״.

לדברי אשכנזי, מאולק תוכל לייצר תערובת של חלבונים בריאים החיוניים לתזונה באופן כללי, יחד עם חלבונים ממוקדי בעיה הרווחת בקרב קבוצת אוכלוסייה מסויימת. למשל, במזון תינוקות ניתן יהיה לשלב חלבונים, בפורמולות או בדייסות, אשר מספקים פתרון למערכת העיכול ולשלבי ההסתגלות של התינוק למזון.

״אנחנו מייצרים את העתיד. כרגע החלו בסימון המוצרים הלא בריאים וצצו תחליפים שמנסים לעמוד בקריטריונים. השלב הבא הוא להפסיק את התלות בתוספי מזון – אנחנו החברה הראשונה בתחום שמציעה חומר גלם, לא רק כתחליף חלבון, אלא כתחליף חלבון שהוא בהכרח בריא יותר מבחינה אימונולוגית. זה הדבר הבא בתחום״.

מאו־לק נמצאת היום לקראת סיכום סבב גיוס של 1.7 מיליון דולר ובקרוב תשלים החברה את הליך הוכחת ההיתכנות בניסוי בבעלי חיים. אשכנזי עובדת כעת על בניית שיתופי פעולה עם חברות מזון גדולות או עם חברות חומרי גלם, כדי שאלה ישלבו את הטכנולוגיה של מאולק במוצריהן.

״יש לי עוד המון רעיונות בתחום הביוטכנולוגיה שאני רוצה לממש, אבל אני קודם כל רוצה לקדם את מאולק ולהשלים את התהליך״, היא מסכמת.

לרשימת Under30 מחזור 2020

הפרויקט מופיע בגיליון ינואר 2020 של מגזין פורבס ישראל