לכו לדשא: הסוד להצלחה בלימודים הוא דווקא ללמוד פחות

מאות אלפי סטודנטים יתחילו את לימודיהם בחודשים הקרובים, מלאי תקווה, לגבי היכולות שישיגו בכיתות הלימוד והדלתות שתפתח בפניהם האקדמיה, רבים מהם מאמינים שהמסלול אל עבר הקריירה והעתיד המובטח מחייב ממוצע ציונים מושלם – אך יש טעות בידיהם. למעשה, הסטודנטים החדשים ינצלו טוב יותר את הזמן באקדמיה אם ילמדו פחות וישקיעו את זמנם ביצירת קשרים והתערות בחברה.

הציונים הולכים ונעשים יותר ויותר חסרי משמעות. בשנת 2009, בסקר שנערך ביותר מ-200 מכללות, חוקרים מצאו כי 43% מהציונים שניתנים לסטודנטים הם מאיות, עלייה של 28% בהשוואה ל-1960. הימים שבהם ציון 70 היה הממוצע הכיתתי נעלמו ממזמן. ואם כולם מקבלים 100, כנראה שאין לו שום משמעות והוא אינו אומר דבר על הכישרון של הפרט.

אלא אם אתם מתכוונים לעשות דוקטורט, או מנסים להתקבל לבית ספר לרפואה, לאף אחד לא באמת אכפת מה הציון שקיבלתם בקורס מבוא לאנתרופולוגיה. ובמקרה של בית הספר לרפואה, גם אם יש לכם ממוצע 100 עגול, אבל התרסקתם במבחן הקבלה או שאין לכם מה להציע לוועדה מלבד רקורד אקדמי מושלם, כנראה שלא תקבלו את המעטפה השמנה בסוף התהליך.

אתם מאמינים שממוצע הציונים שלכם יהיה הנימוק המכריע בהשגת התמחות יוקרתית ? קודם כל, אל תרשו לעצמם לעבוד ללא שכר. כדאי שתדעו שהתמחות היא לרוב מבוי סתום במונחים של השגת עבודה לאחר מכן. מחקרים מראים כי התמחויות מובילות לעלייה של פחות מ-2% בסבירות לקבלת הצעת עבודה אחרי סיום הלימודים.

לומדים יותר מהחברים מאשר מהמרצים | צילום: shutterstock

אך ישנה טענה חזקה בעד פיתוח עצמי על חשבון חתירה אקדמית שלא קשורה להגדלת האטרקטיביות שלנו אצל חותמי המשכורת העתידיים. למעשה, הטענה היא כי רדיפה אחר הזדמנויות לצורך הגדלת המשכורת העתידית בלבד היא בדיוק הבעיה של הסטודנטים של ימינו. אוריינטציה לחינוך וקריירה שבה אנו מחפשים חוויות (התנדבויות, למידת שפה נוספת או הצטרפות למועדנים) לצורך התגמולים החיצוניים שמגיעים מהיכולת לכתוב את כל אלו בקורות החיים היא מטרה חלולה. אולי נתקבל לעבודה, אך לעולם לא 'נשיג' את עצמנו.

לאחרונה, ויליאם דרסיוויץ' זוכה לתשומת לב תקשורתית רבה עבור ספרו – Excellent Sheep בו הוא תוקף את מוסדות החינוך הגבוה על חיזורם אחרי 'ילדי הפלא' מהמעמד הבינוני והפיכתם, במשך כ-4 שנים, לשיבוטים חרדתיים, בעלי הישגים אקדמאיים גבוהים חסרי ניסיון חיים או מחשבה אוטונומית הסובלים מפחד מכישלון שמונע מהם לקחת סיכונים.

"לימדתי צעירים רבים ונפלאים במהלך השנים – חדים, מתחשבים, יצירתיים -היה תענוג לדבר איתם וללמוד מהם. אך לצערי רובם נראים מרוצים לצבוע בתוך הקווים שהאקדמיה סימנה להם, מעטים מאוד היו נלהבים ובעלי רעיונות מיוחדים. רק קומץ מהם ראו את המכללה כחלק מפרויקט רחב יותר של גילוי והתפתחות אינטלקטואלית" כתב דרסיוויץ' בספרו.

הידע היקר ביותר בתרבות שלנו, המונעת מידע, הוא הידע העצמי – לדעת מה מניע אותך, נותן לך השראה וממלא אותך בהיעדר אישור או פיקוח של אחרים וכשיש איזון בין הרצונות האלו ליכולת להתפרנס זוהי ההתגלמות של חיים מאושרים. המכללה היא פריים טיים בה מתחילים להבין את האיזון הזה, וההבנה הזו לעיתים קרבות מגיעה מאינטראקציה חברתית ולא מהרצאות של פרופסורים.

תעודת ההצטיינות אולי נראית מעולה על הקיר בדירה הראשונה , אבל היא לא תחמם אותנו בלילה או תלמד אותנו כיצד להצליח בשוק העבודה הלא צפוי. לכן, אם אתם נמצאים בדרכם חזרה לקמפוס בקרוב הקפידו לשמור על הסילבוס אבל אל תזניחו את המאורעות החברתיים והבילוי בהפסקה.