Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

למה צפויה פייסבוק לשלם ביוקר על המאבק מול הממשלה האוסטרלית

המאבק של פייסבוק מול הממשלה האוסטרלית על חלוקת הרווחים מפרסום חדשותי הסתיים בתבוסה. על השיעור שלמד צוקרברג האימפריה שלו עוד תשלם ביוקר
איתי זהוראי

ג’ון קרטין, ראש ממשלת אוסטרליה במלחמת העולם השנייה, חקוק עד היום בספרי ההיסטוריה כאחד המדינאים הבולטים של תקופתו וכראש הממשלה המשפיע ביותר בתולדות האומה. ווינסטון צ’רצ’יל האוסטרלי, מכנים אותו שם. למקומו בין גדולי האומה זכה בצדק בזכות כמה החלטות גורליות ונועזות שקיבל במהלך המלחמה – הזכורה שבהן היתה העמידה הנחרצת מול בריטניה באחד מרגעיה הגורליים של אוסטרליה.

כשאיום הפלישה הקיומי מצד יפן איים על קיומו של הדומיניון הבריטי והפצצות הקמיקזות הקטלניות היכו במושבת האי, דווקא אז הורה ווינסטון צ’רצ’יל (האורגינל) לשגר את כוחות הצבא האוסטרליים לחזית ההודו־סינית, מבלי לבקש כלל את אישור ממשלתו. קרטין סירב להיכנע לתכתיבים “היהירים” ולאיומים “על ריבונותה של אוסטרליה” שהונחתו מלונדון, הפך את הוראתו והכריז כי “לא ייתן שאוסטרליה תיפול בשעה שבריטניה תעמוד”. צ’רצ’יל רתח מזעם, אך נאלץ לבסוף להכיר ברוח התקופה החדשה. העמידה הקשוחה של ראש הממשלה הנחוש היתה מהרגעים שהגדירו את אוסטרליה כמדינה עצמאית, ניתקו את כבלי השפעתה של האימפריה מאחת ממדינות החסות החשובות שלה וסימנו את שקיעתה המזורזת והבלתי נמנעת של בריטניה.

כמעט 80 שנה אחרי ושוב עיני העולם נשואות אל עבר הפינה המרוחקת בגלובוס, שם מתנהל כעת קרב שיש המתארים אותו כ”קרב על ריבונותה של אוסטרליה”– הפעם מול אימפריות מסוג אחר.
זוהי חזית נוספת, בוערת במיוחד, במלחמה הגלובלית המתמשכת, המתנהלת בשנים האחרונות בין תאגידי הטכנולוגיה הענקיים לבין מדינות הלאום. בחזית הזו, שמשכה את תשומת לב העולם כולו, הגיעה הלחימה לשיא חדש בעקבות הצעת חוק שהועלתה בפרלמנט האוסטרלי, והורתה לחייב את ענקיות הטכנולוגיה – פייסבוק וגוגל בראשן – לחלוק את רווחיהן האדירים מפרסום בזכות תוכן חדשותי שהן מפיצות באמצעות הפלטפורמות שלהן.

השלכות דרקוניות

גוגל, אשר איימה בתחילה להסיר את אפשרות השימוש במנוע החיפוש שלה באוסטרליה, חזרה בה מהר מאוד, נכנסה למשא ומתן ישיר והגיעה להסכמות על מנגנון לחלוקת הרווחים – קמצוץ מרווחי העתק שרשמה השנה, אשר נסקו ליותר מ־180 מיליארד דולר. לעומתה הציגה פייסבוק קו קשוח ותקיף הרבה יותר ופתחה הלכה למעשה במתקפה כנגד המדינה הריבונית.

בתגובה לחקיקה האוסטרלית חסמה האימפריה של צוקרברג כל גישה לתוכן חדשותי באמצעות הפלטפורמה שלה. תושבי אוסטרליה התעוררו יום אחד לגלות כי הם לא יכולים לצרוך או לשתף חדשות באמצעות פיד הפייסבוק שלהם – כך גם בפני מיליארדי המשתמשים בעולם נחסמה כל גישה לתכני החדשות של אמצעי התקשורת או למשתמשים אוסטרליים דרך הפייסבוק.

לא ברור אם העומד בראש הפנים לעומק את ההשלכות הדרקוניות של פקודת החסימה עליה הורה – זו אשר חסמה בבת אחת בפני 25 מיליון בני אדם לא רק את הגישה למידע חדשותי חשוב בשיאה של מגפה עולמית ומשבר כלכלי חמור דרך פייסבוק, אלא גם ובעיקר את הגישה של אוכלוסיות שלמות למידע חיוני של ארגוני ממשלה, מחלקות בריאות ושירותי חירום – ביניהם שירותי כיבוי אש, מקלט לנשים מוכות ואפילו לדף הפייסבוק של פרויקט לילדים חולי סרטן, בין השאר.

סביר כי בהחלטה הזו ניסה תאגיד הענק להעביר מסר לוחמני ותקיף ליתר המדינות, הממשלות ובתי הפרלמנט – למען יראו ויראו. ידע כל פוליטיקאי שאפתן או מחוקק אמביציוני שינסה לקדם חוקים או תקנות רגולטוריות שיבקשו להגביל את כוחה, או חלילה לחמוד סנט אחד מ־86 מיליארדי הדולרים הזורמים לקופתה בשנה.

“שחצנית ויהירה”

פייסבוק היא אכן אימפריה. ב־17 שנות קיומה צברה כוח מונופוליסטי עצום והשפעה אדירה על מוחותיהם של שני מיליארד “אזרחיה”. כמויות המידע הזורמות בערוציה הדיגיטליים מדי יום משתוות ואף עולות על אלו המצויות בידן של סוכנויות ביון ממשלתיות גדולות. היא אפילו כבר הקימה בית משפט עליון משלה ואף קוראת תיגר על מערכת הבנקאות העולמית, בניסיונותיה (הכושלים בינתיים) לייסד מטבע ובנק מרכזי משל עצמה.

זו היתה אמורה אולי להיות מתקפת נגד חשובה במלחמה העולמית של ענקית הטכנולוגיה בממשלות. אוסטרליה נחשבה בתחילה מטרה נוחה להעברת המסר שיהדהד היטב בפרלמנט האירופי ובקונגרס האמריקאי. אך זו, כפי הנראה, התפוצצה חזרה בפרצופה של פייסבוק. תגובת הנגד של הממשלה האוסטרלית היתה חריפה, מדויקת ואפקטיבית – זכתה לתהודה עולמית וגררה ביקורת עצומה כנגד הרשת החברתית אשר התנהלותה בסאגה הזו תוארה לרוב כ”מטומטמת לחלוטין”.

יהירות ועיוורון מוסרי הפילו אימפריות. פייסבוק לא תהיה שונה. צילום: unsplash
יהירות ועיוורון מוסרי הפילו אימפריות. פייסבוק לא תהיה שונה. צילום: unsplash

“זוהי התקפה על ריבונותה של אומה”, “ניצול ציני ושימוש לרעה בכוח המופרז של ענקיות הטכנולוגיה”, תקפו בפרלמנט האוסטרלי ואילו סקוט מוריסון, ראש הממשלה, קרא לפעולה התוקפנית של פייסבוק “שחצנית ויהירה”.

“לא ניתן שיאיימו עלינו, עייני העולם נשואות אל אוסטרליה”, הכריז במהלך מנהיגותי שהעלה זיכרונות רחוקים לראש הממשלה קרטין, אי שם לפני שמונה עשורים. בתגובה שהעלה בפוסט לוחמני ברשת החברתית של צוקרברג – לא פחות – תקף מוריסון את פעולותיה האגרסיביות של פייסבוק וטען כי אלו מוכיחות בדיוק את החששות הגוברים של יותר ויותר מדינות וממשלות בעולם המוכוונים נגד התנהגותן הנצלנית של חברות הטכנולוגיה הגדולות – “אלו שחושבות כי הן גדולות יותר מממשלות ושהחוקים לא צריכים לחול עליהן”, כתב. “הן אולי משנות את העולם, אבל זה לא אומר שהן מנהלות אותו”, תקף מוריסון והניח אקדח על השולחן למערכה הבאה.

התקפלות מפוארת

פייסבוק הבינה את המסר ואת עומק הבור אותו חפרה לעצמה ומיהרה להתקפל. שבוע בלבד אחרי שחסמה את הגישה לאתרי החדשות במדינה, התחייבה להחזיר את הגישה לתוכן החדשות, לחתום על הסכמים מסחריים ולשלם תמלוגים למו”לים ולגופי החדשות. היא אף קיבלה על עצמה את מנגנון ועדת הבוררות הממשלתית – הקזוס בלי בשמו יצאה למלחמה.

כעת, ממשלות רבות בעולם אשר עקבו בדריכות אחרי ההסלמה בחזית האוסטרלית, כבר מפיקות לקחים ומשפרות עמדות. באירופה הונחה התשתית לקרבות המשפטיים והחוקתיים כבר לפני שנתיים, אז העביר הפרלמנט האירופי חקיקה הנוגעות לזכויות יוצרים, המטילה על ענקיות הטכנולוגיה את מלוא האחריות והחובה לתשלום זכויות יוצרים עבור תכנים עיתונאיים. בצרפת למשל כבר אושר חוק דומה בהשראת אותה חקיקה, במהלך שהגיע עד לבית המשפט העליון שאישר ותמך בכשירות החוק, גוגל כבר משלמת במסגרתו מאות מיליוני יורו מדי שנה עבור תוכן תקשורתי.

בארה”ב, הקולות הקוראים בשנים האחרונות לפירוקה של פייסבוק מהכוח העצום שצברה, נדדו מזמן משולי הקיצון והם נטועים עמוק בלב המינסטריים. שם מתגברות הקריאות כנגד הרשת החברתית שמפרה את חוקי התחרות, מנצלת את כוחה המונופוליסטי לרעה ודורסת מתחרים עד דק. התביעות של ועדת הסחר הפדרלית האמריקאית (FTC) נגד פייסבוק, אשר הונחו לאחרונה על שולחנו של בית המשפט הפדרלי בוושינגטון מהדהדות בדיוק את זה. אלו שואפות לבטל את עסקאות הענק שביצעה פייסבוק לרכישת השליטה בוואטסאפ ובאינסטגרם ובכך לפרק את המונופול שבנה צוקרברג. הקולות החזקים בחדר המצדדים בחוזקה בעד מהלכים כגון אלו נגד עוצמתה והתנהלותה הנצלנית של פייסבוק, מגיעים בעיקר מן הצד הדמוקרטי – בהחלט לא חדשות טובות עבורה, נוכח תוצאות הבחירות האחרונות ורוח התקופה שצוברת תאוצה ומנשבת כיום בחוזקה במסדרונות הקפיטול.

גם אם כל האיומים המרחפים מעל ראשה כיום אכן יתממשו בקרוב, לא נראה כי נשקפת סכנה בטווח המיידי על המשך קיומה של פייסבוק. ועדיין, ההיסטוריה לימדה אותנו לא פעם כי אימפריות לעולם לא נכבשות מבחוץ – הן מתפוררות תחילה מבפנים. כך קרה לאורך כל מהלך ההיסטוריה, בעיקר לאימפריות שצברו כוח גדול מדי והתנהלו ביהירות ובעיוורון מנהיגותי ומוסרי.

צילומים: Shutterstock, Unsplash