|
בעשור הראשון של שנות ה-2000 נצפתה מגמת עליה בזכאות לבגרות: ב-2011 הגיע אחוז הזכאים בחינוך העברי ל-58.5% מתלמידי כיתות יב בהשוואה ל-52% ב-2000, ובחינוך הערבי ל-50% ב-2011 בהשוואה ל-42% ב-2000.
גם באחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות נמצאה עלייה והיא ניכרת יותר בחינוך הערבי – מ-25.4% שעמדו בדרישות הסף בשנת 2000 ל-36% ב-2011.
רובם הגדול של בתי הספר בפיקוח החרדי אינם מגישים את תלמידיהם לבחינות הבגרות. עם זאת, שיעור הנבחנים במערכת פיקוח זו עלה מ-15% ב-2001 מתלמידי כיתות יב' ל-28% ב-2011, ושיעור הזכאים לתעודת הבגרות עלה מ-6% ל-10%.
צילום: רויטרס
יש קשר גם בין רמה חברתית-כלכלית של יישוב המגורים לבין הסיכויים לקבלת תעודת בגרות בהצטיינות: בשנת 2011, בחינוך העברי, שיעור מקבלי תעודת בגרות בהצטיינות מבין כלל הזכאים שהתגוררו ביישובים במעמד החברתי-כלכלי הגבוה (אשכולות 8-10) היה כפול מזה שבקרב תלמידים שהתגוררו ביישובים מהמעמד הנמוך, 12% לעומת 6%, בהתאמה.
בחינוך הערבי, שיעור מקבלי תעודת בגרות בהצטיינות היה גבוה יותר בקרב תלמידים שהתגוררו ביישובים במעמד הבינוני (אשכולות 7-4) מאשר בקרב תלמידים שהתגוררו ביישובים במעמד הנמוך (אשכולות 3-1), 11% לעומת 7.5%.
מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול לכ-1.744 מיליון תלמידים עד שנת 2019 (תוספת של כ-182 אלף תלמידים ביחס לשנת 2012). מספר התלמידים בין 2019-2012 בחינוך הממלכתי צפוי לגדול ב-5.8%, בחינוך הממלכתי-דתי צפוי גידול של 17.7% ובחינוך החרדי גידול של 23.8%. בחינוך הערבי מספר התלמידים צפוי לגדול ב-9.6%.
|
