למרות האסונות: יותר ויותר ממשלות זונחות את האנרגיות הירוקות ועוברות לאנרגיה גרעינית

קצת לפני קרות האסון בפוקושימה לפני 3 שנים, אנרגיה גרעינית הייתה בשיא הצלחתה. אולם, רעידת האדמה וגלי הצונאמי הענקיים בעקבותיה, שמטו אצת הקרקע מתחת למקור הדלק הזה, וריסקו גם את שאיפותיה הגרעיניות של יפן, כמו גם את אלו של מדינות נוספות שהשקיעו רבות בפיתוח האנרגיה הגרעינית.

הצונאמי לא רק טרף את הקלפים עבור יפן, הוא גם השאיר ללא מילים קהילה גלובלית שלמה, שבנתה על סוג האנרגיה הזה לטווח הקרוב והרחוק. מדינות כמו גרמניה, איטליה ושבדיה, בחרו בעקבות האסון להשעות את הפקת האנרגיה הגרעינית בתחומן, והגדילו במקומה את ייצור האנרגיה המתחדשת. מנגד, מדינות אחרות כמו סין ובריטניה דווקא מגבירות את הקצב של תוכניותיהן הגרעיניות.

העניין הסביבתי

עד שנת 2020, אירופה אמורה לחתוך את פליטות הפחמן שלה בכ-20% – יעד שאינו נמצא מעבר ליכולתה עם קצת עזרה מההאטה הגלובלית. אולם, לאחר מכן, עשויים באירופה להתיר לחלק ממדינות היבשת, באופן אינדיווידואלי, גמישות מסויימת, באמצעות הצבתו של יעד יבשתי כולל של 40 אחוזי הפחתה עד 2030.

למה השינויים האמורים? לאנרגיות מתחדשות יש עלויות גבוהות, ולכן מדובר באתגר לא קטן לאזן בין העלויות ליתר הפרמטרים במשוואת האנרגיה.

ילד שפונה מאזור האסון בפוקושימה נסרק בחיפוש אחר שאריות קרינה. האם האסון נשכח? | צילום: רויטרס

המדינות הירוקות ביותר בהיבט זה ביבשת אירופה הן גרמניה וספרד, שציננו את התלהבותן מהאנרגיות המתחדשות לאחר שהמחיר השנתי ללקוחות טיפס ל-32.5 מיליארד בשתי המדינות. גם בגרמניה וגם בספרד מהווה האנרגיה המתחדשת 23% מכלל האנרגיה הנצרכת במדינה, אבל בשתיהן מתכננות הממשלות קיצוצים משמעותיים בסובסידיות הניתנות למשתמשים – גרמניה ב-2.5 מיליארד דולר וספרד ב-3.5 מיליארד דולר.

בינתיים, חברות שעיסוקן הפקת אנרגיה באמצעות רוח, מקפלות וזורקות את תוכניות ההרחבה שלהן. איברדרולה (Iberdrola) הבריטית וסנטריקה (Centrica) הפועלת בגרמניה, נסוגו שתיהן מפרויקטים לבניית תחנות רוח בלב ים.

אז מה הלאה?

נדמה שהאנרגיה הגרעינית מוכנה לריבאונד, לפחות בחלקים מסויימים של העולם. בארה"ב למשל נבנים ארבעה כורים בשני מתקנים, וזאת בעוד מחלקת האנרגיה האמריקאית מגדילה את הכספים שהיא מעבירה למחקר ופיתוח בתחום זה.

לעומתה, בסין, קוריאה, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ובריטניה מקדמים את הנושא בעיקר על מנת להתמודד עם בעיות זיהום אוויר ואקלים. לסין 20 מתקנים גרעיניים ו-28 נוספים נמצאים בבניה. מדובר ב-40% מהמתקנים הצפויים להצטרף למשוואה הגרעינית, על פי איגוד הגרעין העולמי. מגמה דומה ניתן לראות גם בבריטניה, שם אושרה בנייתם של שני כורים נוספים על הקיימים, שעתידים לספק 7% מתצרוכת החשמל במדינה.

באופן מפתיע אולי, מדעני אקלים מהשורה הראשונה, מרצים ומביעים דעתם בגלוי שהגדלת נפח השימוש באנרגיה גרעינית אפילו נחוץ לצורך המאבק בשינויי האקלים. הם קוראים לארגונים הסביבתיים לאמץ את האמירות הללו, ולהפסיק לראות את האנרגיה הגרעינית במשקפי 1979, אז אירעה תאונת אי שלושת המילין, שגרמה להתכת הליבה של כור גרעיני בפנסילבניה, ארצות הברית.

כל האמירות הללו מגיעות זמן קצר לאחר הודעת הפאנל המיוחד באו"ם העוסק בשינויי האקלים, שהסיק בודאות של 95% שבני האדם הם הגורמים האחראיים להתחממות הגלובלית. בשנת 2007 אגב, הפאנל שיחרר את אותה ההצהרה בדיוק, רק בוודאות של 90%.

אנרגיה גרעינית תסייע בהתמודדות מול שינויי האקלים? | צילום: shutterstock

"בחינה כמותית מראה שהסיכונים הכרוכים בהרחבת השימוש באנרגיה גרעינית הם בשיעור נמוך מהסיכונים שמקושרים לדלקים מאובנים (כמו פחם ונפט)", כותבים המדענים.

אולם, לא הכל ורוד

המרכז האמריקאי לקידמה בארה"ב, מציין שאפילו אם כל הארגונים הסביבתיים הגדולים יסירו את התנגדותם לאנרגיה גרעינית, התעשיה עדיין תדשדש, וזאת מכיוון שהכל עניין כלכלי בסופו של דבר – כל עוד ישנן אלטרנטיבות שניתן לפתח במהירות רבה יותר ובעלות נמוכה יותר.

שינויים בצריכת האנרגיה העולמית נוטים להתארך, אומר מייקל שלנברגר, נשיא מכון Breakthrough. המעבר מעץ לפחם לקח יותר ממאה שנה, והמעבר מפחם לגז טבעי לוקח בערך את אותו הזמן. גם האנרגיות המתחדשות לוקחות את חלקן, אבל יותר מכך האנרגיה הגרעינית בהחלט כאן כדי להישאר, הוא מדגיש.

"אנרגיה גרעינית כבר מספקת 20% מהאנרגיה הנצרכת בארה"ב, ו-80% מהחשמל בצרפת, אומר שלנברגר. "מה שכעת צריך להבין הוא איך אנו מעודדים את המעבר לאנרגיה הגרעינית וכיצד אנו מוזילים אותה".