למרות ההחלטה: חילוקי דעות בין מנהיגי היורו על רקע הארכה ליוון

למרות שהודעת שרי האוצר של גוש היורו, היורוגרופ על ההחלטה להעניק ארכה ליוון להשלמת יעדי הגירעון שלה הרגיעה מעט את השווקים הבוקר, נראה כי החרפת המשבר עדיין מאיימת על יציבות גוש היורו כולו. 

ההחלטה על הענקת הארכה ליוון הציתה ויכוח בין קרן המטבע לבין חברי היורוגרופ על לוח הזמנים לצמצום יחס החוב של יוון ל-120%. בעוד ששרי האוצר בגוש היורו הביע נכונות להגמיש את תאריך היעד הסופי לצמצום החוב ולדחותו לשנת 2022, יו"ר קרן המטבע כריסטין לגארד התעקשה לשמור על התאריך המקורי שנקבע לשנת 2020. 

בעקבות חילוקי הדעות בין הצדדים, קיים חשש להחרפת המשבר בגוש היורו, מה שעלול לערער את יציבותו. בהצהרה פומבית שנשאה אתמול לגארד היא אמרה: "ברור שיש חילוקי דעות, אולם הדבר הכי חשוב הוא שמירה מפני הדרדרות החוב ביוון, על מנת שהמדינה תוכל לשוב ולעמוד על רגליה". 

צילום: רויטרס

עיקר המחלוקת בין הצדדים מתבססת על הרעיון של שרי האוצר, בראשם ז'אן קלוד יונקר נשיא היורוגרופ, שטוענים כי יש להעביר חלק מנטל החוב היווני מאחריותה של ממשלת גוש היורו לטיפולה של קרן המבטע על מנת להתמודד עימו בצורה יעילה יותר.  מהלך זה זכה לתמיכת מרבית מנהיגי גוש היורו, למעט גרמניה, התורמת הגדולה ביותר לקרן היציבות האחראית על כספי החילוץ. 

במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר אמר שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה כי הרעיון לדחות את יעדי צמצום החוב אינו יישים. "מדובר בתספורת שכבר זכת להתנגדות מצד רוב המדינות בגוש בשבועות האחרונים, פשוט בגלל שהיא אינה חוקית". 

ההתנגדות של גרמניה נובעת בין היתר גם בשל החשש שהמדינה תצטרך לספוג הפסדים כבדים בשל התספורת, דווקא בשנת 2013 – שנה בה הקנצלרית אנגלה מרקל עומדת תהיה במירוץ להנהגת המדינה. 

בשל חילוקי הדעות עלולה יוון לסבול מדחייה בקבלת כספי החילוץ למערכת הכלכלית הקורסת שלה בהיקף כולל של למעלה מ-30 מיליארד יורו. דחייה זו עלולה לחרוץ את גורל המדינה לפרוש מגוש היורו, זאת לאחר שראש הממשלה הזהיר כי הכסף עלול להיגמר עד יום שישי הקרוב.