הערב יחגגו אלפי אזרחי ישראל, כמו בעולם כולו, את השנה האזרחית החדשה בערב רווי אלכוהול. אך למרות החגיגה הערב, בשנת החולפת חלה ירידה של 5% בהוצאה הפרטית על משקאות אלכוהוליים וחריפים בשוק הישראלי, כך מעריכים כלכלני דן אנד ברדסטריט.
ענף המשקאות האלכוהוליים והחריפים בישראל מגלגל כ-5 מיליארד שקל ומתאפיין בתחרות אגרסיבית עקב מיעוט שחקנים (בעיקר בתחומי היין והבירה) וקידום מותגים אינטנסיבי בעיקר בקרב המשקאות החריפים. עיקר הפדיון של הענף נמצא בצריכה הביתית.
היין שולט
מס' בקבוקי היין הנמכרים נאמד בכ-40 מיליון בקבוקים בממוצע לשנה. ההכנסות הנובעות ממכירות היין נאמדות בכ-2 מיליארד שקל בשנה. בתחום המשקאות החריפים: בשנת 2011 נאמדו ההכנסות בתחום המשקאות החריפים (לא כולל יין ובירה) בכ-1.9 מיליארד שקל, כאשר בין השנים 2007-2011 חלה עלייה של כ-16%. ההכנסות הנובעות ממכירת בירה מתסכמות ב-1 מיליארד שקל בשנה.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
מבין המשקאות החריפים, הקטגוריה של וודקה הינה הגדולה ביותר מבין המשקאות החריפים ונכון לשנת 2011 מהווה 49% מההכנסות בתחום המשקאות החריפים (מבחינה כספית) ו-56% מסה"כ המכירות מבחינת מס' הבקבוקים. לאחר מכן נמצא הוויסקי האחראי על 27% מההכנסות בתחום.
27% מההכנסות שמורות לוויסיקי | צילום: רויטרס
שוק הזיופים של המשקאות האלכוהוליים והחריפים מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, בעיקר באמצעות שיווק המשקאות המזויפים בפיצוציות, בקיוסקים, בברים ובמסעדות. ע"פ הערכות, מכירה של אלכוהול מזויף בפיצוציות ובקיוסקים, במסעדות ובבארים שונים, עלולה להגיע לרמה שבין 10%-15% מבקבוקי האלכוהול בשוק. (2-3 בקבוקים בשנה).
בסקירה שפרסמה החברה התייחסו האנליסטים לתופעת בירה הבוטיק בייצור מקומי: בשנים האחרונות קמו כ-20 מבשלות בוטיק לייצור בירה בכל הארץ בעלות כושר ייצור של עד 100 אלף ליטר בשנה. נתח השוק שלהן בישראל נע בין 2%-3%. המבשלות הן יצרניות קטנות בעלות עלויות ייצור והפצה גבוהות ואחוזי הרווח קטנים יותר בהשוואה למבשלות המסחריות.
ביולי 2012 העלתה הממשלה את מס הקנייה על הבירה מ-2.18 שקל לליטר ל-4.19 שקל לליטר לגבי כל סוגי הבירה: המקומית, המיובאת ובירת בוטיק. כאשר העלאת המס עלולה להביא לקריסת מבשלות הבוטיק, שמוכרות את הבירה, במחיר שגבוה בעשרות אחוזים בהשוואה לבירה המקומית ואף למותגים מסוימים של הבירה המיובאת (מחיר לבקבוק). פערי מחיר אלה בתקופה של אי וודאות כלכלית והציפייה למיתון תיצור פגיעה כמעט וודאית בביקוש לבירות הבוטיק.
בנוסף, על פי כלכלני קבוצת דן אנד ברדסטריט, מדד הסיכון הממוצע של ענף המשקאות האלכוהוליים נמוך בכ-11% בהשוואה למדד הסיכון של המשק. עם זאת, הקמעונאים והסיטונאים בענף המשקאות האלכוהוליים מצויים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר אשר רמת הסיכון שלהם גבוהה ב-20% מהענף כולו.
|