|
ב־6 במאי 2010, כשעה ורבע לפני סיום המסחר, קרסו המדדים המובילים בארה"ב תוך דקות ספורות. מדד הדאו ג'ונס איבד כ־600 נקודות בחמש דקות, מה שתרם לצלילה יומית של 9% בערכו שנכנסה להיסטוריה כשנייה החדה ביותר אי פעם. אף אחד לא הצליח להסביר באותם הרגעים את קריסת הבזק הזו, אך בקרב סוחרים רבים התעצמה התחושה, כי מדובר בפעולה מכוונת של מערכות המסחר האוטומטיות, האלגו טריידינג. כמה חודשים מאוחר יותר, בדק צוות של חוקרים אמריקנים את שאירע באותו יום. מהבדיקה עלה, כי שעה לפני הקריסה הועברה כמות ההוראות הגדולה ביותר שנשלחה אי פעם לבורסה. מרבית ההוראות היו הוראות קנייה ומכירה שעמדו כבר בספר הפקודות, אך לא בוצעו. המטרה, לפי ההשערות, הייתה להבריח את עושי השוק מהמסחר ולהשאיר את השווקים טרף לנזילות שמספקות חברות פיננסים המתמחות במסחר אוטומטי (אלגו טריידינג). ללא עושי שוק, אשר מספקים נזילות אמיתית, הפכה קריסת המניות לפשוטה, וסחפה עמה את כל פקודות המסחר של הסוחרים העצמאיים שמיקמו את פקודות ההגנה שלהם רחוק מהשוק. האלגו טריידינג הוא המטריקס של שוק ההון. מדובר במחשבים רבי עוצמה שלמעשה, מחליפים את הסוחר האנושי ומסוגלים בשברירי שניות לנתח (באמצעות אלגוריתם מתמטי) את המידע מהשווקים, לקבל החלטת קנייה או מכירה, ולהוציא אותה לפועל במהירות. שיגור הפעולות לבורסה נעשה באמצעות מערכות מסחר מתוחכמות הבנויות למה שמכונה "מסחר בתדירות גבוהה" או HFT ((High Frequency Trading. על פי הערכות, המכונות האוטומטיות מהוות כבר 80% מהמסחר בשווקים משוכללים – מה שהופך את המסחר עבור הסוחרים האנושיים לקשה יותר ושוויוני פחות. חברות ה־HFT מחזיקות ברשותן מחשבים ורשתות תקשורת, אשר נמצאים פיזית על יד מחשבי הבורסה. זאת במטרה לוודא כי מהירות התגובה של אותם גופים תהיה הגבוהה ביותר, בוודאי מול הסוחרים העצמאיים.
אז מה עושים? כיצד בכל זאת יכול האדם לנצח את המכונה, או לפחות להקטין את חוסר השוויון הקיים בשוק ואת הפגיעה בסיכויו להרוויח? התשובה היא, כמובן, על ידי שמירה על מספר כללים פשוטים. 1. הימנעו מקבלת החלטות ללא בדיקה מוקדמת של הנתונים המהותיים של החברה, שבמניה שלה בכוונתכם לסחור. חלק מהסוחרים נעזרים בניתוח טכני או בוחנים את המניה לפי התנודתיות שלה – אלו כלים שמערכות המסחר האוטומטי יודעות לנתח הרבה יותר טוב. הכרת פעילות החברה ותוצאותיה העסקיות הצפויות (נתון אשר כל חברה מפרסמת בכל רבעון), יקטינו את היתרון שיש למערכות האלגו טריידינג. 2. הקפידו על העברת הוראות המסחר באמצעות ECNs (רשת אלקטרונית המפגישה את הקונים והמוכרים בבורסה ללא התערבות). בין ה־ECNs קיימים הסכמים שונים המחייבים את ביצוע העסקה ולכן לא קיימת התערבות של ברוקר בפקודה והשקיפות מרבית. בשנים האחרונות מציעות חברות הברוקרים האמריקניות לסוחרים גישה למסחר בניתוב שונה מה־ECNs. ניתוב זה עובר דרך עושי שוק, שלא חלה עליהם חובת ביצוע, ואשר לרוב ינסו להרוויח ממעבר הפקודה דרכם. לרוב יציעו ברוקרים אלה עמלות מסחר מגוחכות, בידיעה שהם מרוויחים גם מעשיית השוק. 3. עלינו לזכור כל הזמן שהם שם. מרביתנו סוחרים בשווקים בארה"ב ויוצאים מנקודת הנחה שהמידע נגיש ושווה לכולם, ולכן אנו מתעלמים מסוחרי האלגו. אם נזכור כי אנחנו פועלים בשוק שבו יש מי שיש לו יתרון על פנינו, נוכל להגדיל את הסיכוי להרוויח ונימנע מהפסד מיותר. גופי המסחר הנעזרים באלגו טריידנג טוענים, כי בזכותם גדלו מחזורי המסחר בעשור האחרון ושהסוחרים העצמאיים מרוויחים בזכות הצטמצמות המרווח בין הקונה למוכר. לעומתם, יש הטוענים כי המידע שנמצא בידי סוחרי האלגו מאפשר להם לנצל את שאר המשקיעים, בעוד שהפיקוח מפקיר את השוק לגחמותיהם. מה שחשוב הוא שנכיר בעובדה כי השימוש באלגו טריידינג לא יעלם מן העולם, אלא ילך ויתעצם (כמו בכל אמצעי טכנולוגי), מה שיכפה על הסוחר האנושי להשתכלל כדי לא להפוך למטרה נוחה לעשיית רווח על חשבונו. – הכותב הוא סמנכ"ל מגדל שירותי בורסה, מנהל המחלקה הבינלאומית |
