| אמנם חבלני הסייבר של צפון קוריאה הצליחו לפרוץ למערכות הבנקים של דרום קוריאה ולמערכת הרכבת התחתית של סיאול, יחד עם מטרות נוספות, אבל ישנם בקושי 30 אתרי אינטרנט צפון קוריאניים שפעילים כיום. עריק צפון קוריאני חשוב, אשר ברח מהמדינה לפני יותר מעשור לאחר שלמד מדעי המחשב בעיר התעשייתית (והשנייה בגודלה בצפון קוריאה) האמהאנג, הגיע למסקנה הזו לאחרונה. זאת לאחר שניסה לקבל תגובות מאתרים שהוא העריך כי ל-1,500 מבני האליטה בצפון קוריאה יש גישה אליהם.
קים הונג-קוואנג, אשר למד מדעי המחשב וטכנולוגיה אלקטרונית באוניברסיטת קים צ'אק לטכנולוגיה בפיונגיאנג, גילה עד כמה מספר הצפון קוריאנים שהיה מחובר בזמן ששלח הודעות לאתרים האלו – היה קטן. הוא עשה זאת באמצעות שליחת הודעות 'פינג' המאפשרות למשתמש ברשת לוודא שכתובת מסוימת קיימת, ושניתן ליצור קשר איתה. משמעות התגובה הנמוכה להודעות האלה הייתה שרוב האתרים "הם מתים", או לפחות לא פעילים.
הניתוח הזה מראה כמה מעט זמן משקיעים באינטרנט הצפון קוריאנים שנמצאים ברמות הגבוהות של המבנה השלטוני, כדי להשיג גישה לעולם החיצוני – בזמן שמומחי המחשוב שלהם פורצים לתוך מערכות לא רק בדרום קוריאה, אלא גם בארה"ב ובמקומות אחרים.
רק לפני כשנה, תחת שם הכיסוי "שומרי השלום", הצפון קוריאנים השיגו את ההצלחה הכי מפורסמת שלהם, כאשר פרצו למערכות חברת סרטי סוני. המטרה שלהם, שהוכתרה כהצלחה, הייתה לעצור את הפצת "ראיון סוף", סרט סאטירי וגס בכיכובם של ג'יימס פרנקו וסת' רוגן. השניים הציגו את מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג-און כדיקטטור אכזרי וכליצן יהיר. סוני, אשר הובכה על ידי פרסום הסודות הכי פנימיים שלה, הפיצה בסופו של דבר את הסרט לאחר שהנשיא אובמה אמר כי החלטתה הראשונית לבטל אותו הייתה "טעות", והבטיח נקמה "במקום ובצורה שאנחנו נחליט".
למרות זאת, הבעיה עם איומים כאלו היא שהאינטרנט נותר מרחב לא ידוע ברוב צפון קוריאה, אפילו בתוך האליטה. בנוסף, לא ברור כלל איזה נזק אמיתי יגרמו התקפות סייבר על מוסדות צפון קוריאניים או אנשים פרטיים – שאין להם מחשבים. באופן כללי, לצפון קוריאנים יש גישה רק ל"אינטרה-נט" (רשת תקשורת מחשבים פרטית) פנימי, שאין בו שום דבר מחוץ למדינה. רוב הצפון קוריאניים מעולם לא היו מחוברים לרשת כלל.
קים הונג-קוואנג, שמייצג את "סולידריות האינטלקטואליים הצפון הקוריאניים", קבוצה של אינטלקטואליים צפון קוריאניים אשר ערקו לדרום קוריאה, השווה את ההגבלות הקשוחות על גישה לאינטרנט בצפון קוריאה, לתכנית הצפון לפתוח בלוחמה באמצעים מקוונים נגד אויביו. כמה אלפי צפון קוריאניים עובדים במשרד 121 הצבאי, ומקדישים את זמנם לריגול סייבר, בזמן שחוקרים אשר זקוקים למחשבים, צריכים להיאבק כדי למצוא אחד שהם יכולים להשתמש בו.
קים, אשר עכשיו מלמד באוניברסיטת קיונגי בסוואן, ליד סיאול, תיאר ארבע דרכים בהן צפון קוריאניים מחוץ לרמות הגבוהות של האליטה – יכולים לקבל גישה לאינטרנט.
האם קרב היום בו לכל אדם בצפון קוריאה תהיה גישה חופשית לאינטרנט? | צילום: fotolia
דרך אחת להרגיז את הרשויות הצפון קוריאניות, היא להתחבר לאותות הרשתות האלחוטיות של שגרירויות זרות ואזרחים דיפלומטים. "הם ביקשו משגרירויות להפחית את האותות", הוא אומר, אבל אותות מחשב צפון קוריאניים מעטים מתחברים לרשת מעת לעת – מספיק כדי שהרשויות יאיימו לסגור את הגישה לאינטרנט לכמה מהשגרירויות.
צפון קוריאניים הצליחו גם לקלוט אותות ליד הגבולות עם דרום קוריאה לסין – משחק מסוכן שנושא עימו את הסיכון של ענישה חמורה עבור אלו שנתפסים.
באופן לגיטימי, מסביר קים, החוקרים הצפון קוריאניים אולי ימצאו מחשבים שמספקים "גישה מוגבלת" בפינות הנשכחות של הספריות של אוניברסיטת פיונגיאנג למדע וטכנולוגיה, ואוניברסיטת קים איל סונג, גם היא בעיר הבירה. הדרך הרביעית מיועדת ל"אלו אשר כותבים מחקרים". לפעמים ניתן להתיידד עם חוקרים מסין אשר מבקרים בצפון קוריאה, לבקש מהם לחפש חומר באינטרנט לאחר שהם עוזבים את קוריאה, להדפיס אותו ולשלוח להם אותו – תהליך ארוך ומייגע שיכול להיות מסוכן גם הוא.
יחד עם זאת, קים ראה סימנים לכך שכיום הצפון קוריאניים חולקים יותר רעיונות, מאשר חלקו לפני כמה שנים. "שיחות חולין נעשות יותר ויותר בצפון קוריאה", הוא אומר. "חקיקות בנוגע להענשת אנשים על שיחות – פחתו. יש להם יותר חופש כעת לדבר".
אבל קים הבהיר כי אף אחד לא לוקח בחשבון הטלת ספק במדיניות המקומית, על אחת כמה וכמה בקים ג'ונג-און ובהנהגה בכלליות.
"אני לא מדבר על חופש של החברה", הוא מסביר. "אנשים פרטיים בצפון קוריאה לא יכולים לכתוב טורים או מאמרים לעיתונים", ומוסיף כי "אדם לעולם לא יוכל לפרסם ספר עם רעיונות משלו. הדבר הכי חשוב הוא כבוד ליושב בראש", ומתכוון לקים ג'ונג-און.
"זה מאוד קשה לאדם פרטי לדבר על החלטה שכבר נעשתה", מציין קים. ועדיין, "בצורה לא רשמית, ההתייחסות לחוקרים במדע, בהנדסה ובטכנולוגיה השתפרה" – סימן אולי לכך שהאינטרנט החל, לאט לאט, לשבור את המחסומים.
|
|
