לקשור את הקצוות

מדי שנה מציגים הגופים הגדולים במשק, בענפי הבנקאות, התקשורת, הבריאות ואחרים, השקעות עתק בטכנולוגיה. כל אחד מארבעת הבנקים המובילים בישראל, לדוגמה, משקיע מדי שנה מעל לחצי מיליארד שקל בתשתיות מחשוב. הסיבה לכך היא שהמוצרים המתחרים ברוב הענפים האלו כמעט זהים, ולרוב נתונים לרגולציה קשיחה. לארגונים השונים לא נותר אלא להתחרות זה בזה בפרמטרים של איכות השירות, שדורשים יישומי טכנולוגיה מתקדמת.

למרות סכומי העתק, ממוקד מרצה של תעשיית ההייטק המקומית דווקא בפיתוח טכנולוגיות עבור שווקים זרים. המיקוד הכמעט אובססיבי בשווקים אלו עשוי להיות בעייתי עבור חברות סטארט־אפ קטנות, שכן הוא יוצר עבורן שוק תנודתי שמתאפיין ביחס הצלחה/כישלון גבוה וכפועל יוצא – בעייתיות בגיוס הון ראשוני. יזמים רבים משקיעים את כל מרצם וכספם בשלב ההקמה, אך מגיעים למשבר כשמתחוורות להם העלויות הכמעט בלתי אפשריות של שיווק לחו"ל.
את הצורך שהביא להקמתה של קציר חיטין חוויתי בעצמי. כשותף מייסד בחברת התוכנה הישראלית טריידסופט, גיליתי במהרה שגם לאחר פיתוח טכנולוגיה מתקדמת, רישום שני פטנטים, מועמדות לפרס ראש הממשלה לחדשנות ויזמות, ומכירה בפועל לגופים הגדולים במשק, המשימה המורכבת והקשה ביותר היא איתור לקוחות חדשים שימצאו עניין בטכנולוגיה שלנו.

אני משוכנע שיזמים רבים בארץ חווים את אותם הקשיים. מצד אחד, קיים פה שוק מוסדי בעל מודעות גבוהה לקידמה. מצד שני, יש פה כוח מחקר ופיתוח עם כישורים ברמה בינלאומית, שנושא החדשנות בוער בעצמותיו, אך הוא ממוקד בשווקים זרים. הבעיה היא ששני הצדדים לא תקשרו זה עם זה, לא ראו האחד בשני שותף פוטנציאלי – שלא לדבר על שותף אסטרטגי.

קציר חיטין קמה מתוך רצון לפתור את האנומליה הזאת: לספק לגופים הגדולים במשק ולחברות ההזנק והיזמים פלטפורמה מחברת וחסרת הטיות שתהווה עבורן גשר לתקשורת ולעבודה משותפת. מטרתה לאפשר ללקוחות ולגופים גדולים גישה לחדשנות, תוך סינון יעיל ואמיתי של המיזמים, הן מבחינת התאמה של הקונספט המוצע למבנה ולדרך הפעולה של הגוף הגדול, והן מבחינת בשלות והתקדמות טכנולוגית וישימות הביצוע של המיזם.

היתרונות ברורים גם מכיוון המיזמים: עבודה מול הגופים הגדולים מעניקה סיכוי ממשי להצלחה. שיתוף פעולה מקומי יכול לשמש קרש קפיצה לעסקים נוספים, מקומיים ובינלאומיים. למיזמים בשלבים ראשוניים, שזקוקים להשקעה משמעותית, מסייעת קציר חיטין בהתאמה של גוף משקיע מתאים, בין אם מדובר בהון פרטי כגון אנג'לים וקרנות, או בסיוע לקבלת תקציבי מדען.

ברמת המאקרו, ישראל נמצאת היום במצב בו הכוח האסטרטגי החשוב ביותר שלה, יכולות המחקר והפיתוח, אינו מופנה כמעט לצרכים פנימיים. הפלטפורמה שייסדנו בקציר חיטין מחברת בין שני קצוות מנוכרים – היזמים והגופים הגדולים במשק, ומאפשרת לתעשייה הישראלית ליהנות משני העולמות: פיתוח חדשנות וטכנולוגיה לצרכים מקומיים, ויצירת בסיס לייצוא הפיתוח בשלב השני.

איתי בליצר הוא מנכ"ל קציר חיטין המאתרת פתרונות תוכנה חדשניים בקרב יזמים וחברות
סטארט-אפ עבור ארגונים ממשלתיים, מוסדיים ועסקיים במשק.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן