לשבור את הכבלים: מותג הסיבים האופטיים UNLIMITED צפוי להשמיד את החברות מהדור הישן

במקום שירות יש ל־UNLIMITED אתר אינטרנט נחמד שמזמין את הגולשים להירשם לשירות, ושפע של מידע והבטחות לגבי מחירים ומהירות האינטרנט.

מה שאין בהודעות החברה הוא לוח זמנים: מנהלי UNLIMITED אינם יודעים או אינם אומרים עדיין מתי יתחילו לספק את השירות בפועל. הם מבטיחים להתחיל להציע את החיבור לרשת הסיבים באזור באר שבע בעוד חודשים מספר, אבל חיבור של כמה עשרות או מאות משקי בית, בבאר שבע או במקום אחר, לא ישנה את ענף התקשורת. מה שעשוי לדרבן את התחרות ואת פריסת UNLIMITED הוא מהלך תחרותי מצד בזק והוט, שכבר פרסו אלפי קילומטרים של סיבים אופטיים אך נזהרות בינתיים מלהציע את השירות, מסיבות שאפרט בהמשך.

פורטל הלקוחות שהשיקה UNLIMITED מצביע על המגמה הצפויה. ספקי השירות על מערכת הסיבים כבר מבטיחים מחירים נמוכים לגלישה במהירות 100 מגה – כ־125 שקל לחודש כולל ספק. לא מדובר במהפכת מחירים דרמטית נוסח ענף הסלולר, אבל אפשר להניח שכאשר תתחיל התחרות האמיתית ועוד לפני כן, יירדו המחירים באופן ניכר.

האינטרנט על גבי סיב אופטי, המציע מהירויות של מאות מגה, קיים כבר במאות אלפי משקי בית באירופה, בארה"ב, ביפן, בקוריאה, באוסטרליה ובמדינות נוספות. כמו בתחומים רבים אחרים, ישראל מפגרת למדי בכל הקשור לתשתיות תקשורת. במדינות שבהן המיזם פועל הוא משנה את הכלכלה, משמיד חברות מהדור הישן ופותח הזדמנויות ליזמים חדשים.

היעד הראשון לחיסול בידי האינטרנט המהיר הוא חברות הטלוויזיה הרב ערוצית, כמו יס והוט. חברות אלה, שכבשו את המערב בסוף המאה הקודמת, סובלות מנטישה גוברת של מנויים, ובאזורים שבהם נפרסים סיבים אופטיים גוברת ההתכווצות.

כשתושלם הפריסה וההתחברות של מרבית משקי הבית לישראל, צפויים שירותי הטלוויזיה בלוויין ובכבלים להתכווץ מאוד ואולי אפילו להיעלם. הרשתות החדשות יציעו שירותי תוכן מכל סוג שהוא, מכל מקום בעולם.

ארדן. משרד התקשורת עדיין לא ערוך לתחרות בתחום האינטרנט | צילום: מרק ישראל סלם

אחד הזריזים שזיהו את הפוטנציאל הוא שר התקשורת גלעד ארדן, שכבר החל לחשוב בקול רם על ביטול שירות הטלוויזיה הדיגיטלית החינמית "עידן פלוס". במקום מערכת המשדרים הגדולה והיקרה והממירים הביתיים, יועברו הערוצים הפתוחים דרך הרשת, ולא רק הם.

ללקוח הישראלי זה נשמע אולי כמו חזון עתידני, אבל אלפי ספקים חדשים וגם פחות חדשים כבר משדרים תכנים כתחנות טלוויזיה לכל דבר. פוטנציאל השוק דמיוני, ונאמד על ידי אנליסטים ב־2.2 טריליון דולר, הצפויים לעבור בעיקר מרשתות הכבלים והלוויין לכיסי חברות התוכן החדשות. החברה הבולטת בתחום זה היא נטפליקס, הנסחרת בוולסטריט בשווי דמיוני של 22 מיליארד דולר.

החברה מספקת תוכני טלוויזיה בתשלום ל־48 מיליון מנויי אינטרנט בארה"ב, בקנדה, בדרום אמריקה ובחלק ממדינות אירופה, והכנסותיה צומחות בקצב של 36% לשנה. נטפליקס היא בעלת הזכויות על הסדרה המצוינת "בית הקלפים". מכיוון שהחברה אינה פועלת בישראל, יכולים הישראלים לראות אותה בתיווכה של חברת הוט.

ענקית טכנולוגיה נוספת בתחום שירותי התוכן ברשת היא אמזון. בישראל היא ידועה בעיקר כחנות ספרים וירטואלית, אבל בארה"ב ובמדינות אחרות במערב היא גם ספקית של סרטים וסדרות טלוויזיה משובחות.

נטפליקס ואמזון אינן מאיימות עדיין על שוק הטלוויזיה בישראל, אבל זה עניין של זמן עד שהן ומתחרות נוספות יגיעו לכאן. למעשה, כבר כעת אפשר לגלות בפורטל של UNLIMITED ספקיות תכנים מרוסיה, המספקות כבר עכשיו תכנים לדוברי הרוסית בישראל. נטפליקס מתכוונת להשלים במהלך השנה הקרובה את כיסוי מרבית מדינות אירופה בשירותי התוכן שלה, וישראל, מעריכים בחברה, צפויה לעלות על הכוונת שלה בעוד כשנתיים – תזמון מושלם עם פריסת הסיבים. ומה יעשו אז הוט וחברת הלוויין? הן לא ייעלמו, אבל דפוס פעולתן יהיה שונה: במקום למכור תשתיות שאיש כבר לא יבקש הן יהפכו לספקיות תכנים, שיתחרו כתף אל כתף עם ספקים זרים ומקומיים.

בהוט ובבזק מבטיחים שכאשר יושקו שירותי הסיבים של UNLIMITED, הם לא יהיו לבד. בזק כבר חיברה מאות אלפי בתים והודיעה על כוונתה לחבר מיליון משקי בית לסיב אופטי עד סוף השנה. אבל לשתי החברות אין סיבה למהר: שירותי תוכן בטלוויזיה הם חלק מעסקיהן, והכרסום המהיר הצפוי בשירותים אלה אינו ממריץ אותן להתחבר.

ויש שיקולים נוספים: החיבור לסיב אופטי אינו כלכלי, וחיבור המוני עלול לפגוע קשות ברווחיות החברות, בעיקר נוכח ירידת המחירים הצפויה בתחום האינטרנט. התחרות על חיבור משקי הבית צפויה לגרור איתה הוצאות תפעול גבוהות כנגד תמורה מפוקפקת. לשתי החברות כדאי לנצל עד תום את המערכות הישנות. מעבר למערכת חדשה יחייב אותן לרשום את הציוד הישן בשווי אפס – ולהציג הוצאות גבוהות על בלאי ציוד.

מי שעדיין אינו ערוך לתחרות החדשה בתחום הוא משרד התקשורת, האחראי לפיקוח ולהסדרת הענף. כאשר חברות הכבלים והלוויין יתמסמסו, ונתח גדול מהשוק יעבור לטלוויזיה אינטרנטית, לא יוכל המשרד להמשיך לפקח על השוק בדרכים הישנות.

"מועצת הכבלים והלוויין", כבר היום גוף לא רלוונטי המשמש בעיקר מסלקת כיבודים ומינויים פוליטיים, לא תוכל לפקח על מאות הערוצים ותוכניהם. קשה יהיה גם להגביל את הפרסום בערוצים אלה, בעוד בחברות הכבלים והלוויין נאכף האיסור. והמדינה לא תוכל לחייב את החברות להשקיע ביצירה ובהפקות מקומיות בתמורה לרישיונות וזיכיונות.

למהפכת התקשורת צפויות גם השלכות על הפרסום בטלוויזיה המסחרית ותנאי הרישיונות של ערוצים אלה. למשרד התקשורת הייתה הזדמנות לטפל לפחות בחלק מהבעיות, במסגרת ועדת לנדס שהציעה רפורמה בשידור הציבורי, אבל ההזדמנות הוחמצה.

מנסה לקלוע למטרה

חברת המידע העסקי BDI סיפקה השבוע הצצה לכאוס שחוללו שר השיכון אורי אריאל ושר האוצר יאיר לפיד בענף הבנייה. אריאל מקדם את תוכנית "מחיר מטרה", שבמסגרתה ייבנו פרויקטים גדולים לדיור מוזל: 80% מהדירות יימכרו במחיר נמוך ב־20% ממחיר הדירות באזור שבו נבנה הפרויקט, 20% יוצעו במכירה חופשית. לפיד מקדם גם את תוכניתו הידועה "אפס אחוז מע"מ" על דירות לזכאים שזהותם תיקבע על ידי המדינה.

ההכרזה על התוכניות טלטלה, או, יותר נכון הקפיאה את ענף הנדל"ן. הלקוחות ממתינים כדי לראות היכן יוצעו הדירות המוזלות, מה יהיה מחירן ומי ייכלל ברשימת הזכאים לאפס מע"מ. הקבלנים נקלעו לחוסר ודאות באשר לתנאי הענף, העלויות וההקלות. מבולבלים מכולם נשמעים שר האוצר ושר השיכון, שזרקו לחלל האוויר תוכניות והבטחות, וככל שחולף הזמן מתברר שחלק גדול מהן אינו מבוסס על המציאות, אלא יותר על משאלות לבם.

בכינוס שערכה BDI הוצג סקר שנערך בין הקבלנים, וממנו עולה כי רק 24% מהם מעריכים שתוכניות "מחיר מטרה" יביאו להוזלת הדירות, 13% העריכו שהתוכניות ייקרו את הדירות, והיתר ענו שאינם יודעים או סבורים שהמחירים יהיו ללא שינוי.

30% מהקבלנים העריכו שתוכנית הפטור ממע"מ תוריד מחירי דירות, ו־21% העריכו שהדירות דווקא יתייקרו. רק 47% מהקבלנים אמרו שהם מתכוונים להשתתף בפרויקטים של "מחיר מטרה".

בדיון שהתקיים, בהשתתפות מנהלי חברות הבנייה ושר השיכון, נכשל אריאל בלשונו והעריך שתוכניתו תביא להפחתת מחירי הדירות ב־16%־20%. אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת הבנייה רוטשטיין, הציג לשר בתגובה תחשיב שלפיו ירידה של 20% במחירי הדירות תביא להפסד עתק של 900 מיליון שקל בחברות הבנייה. כלומר, לקריסת הענף.

קבלנים נוספים רמזו לשר בעדינות שתחזיות על מפולת מחירים אולי מרנינות את לב הבוחרים, אבל מדכאות את הפורום הנוכחי. חיים פייגלין, מנהל חברת הבנייה צמח־המרמן, הזכיר לשר שהבטחות להורדת מחירי הדירות הושמעו לרוב בשנים האחרונות, אך איבדו מאמינותן והאכזבה גרמה למחירים רק לעלות.

לאחר הדיון אמר לי פייגלין שחברת הבנייה הגדולה שהוא מנהל אינה מתכוונת כלל להשתתף במכרזי "מחיר מטרה" מטעמי כדאיות כלכלית. "המכרזים יחייבו אותנו למכור את הדירות במחיר קבוע מראש, בעוד מחירי התשומות והתנאים במשק גורמים כל הזמן לייקור הדירות. לכן יש לי סיכון משמעותי של הפסד במכירת הדירות המוזלות. את הרווח אני אמור להשיג ממכירת 20% הדירות במחיר חופשי, אבל אין סיכוי שהרווח יהיה כה גבוה שיחפה על ההפסד מהדירות המוזלות".

בשבוע הבא צפוי אריאל להיפגש עם הנגידה קרנית פלוג והמפקח על הבנקים דודו זקן כדי לבחון את השלכות התוכניות החדשות על המערכת הבנקאית. אריאל ימצא אצל פלוג אוזן קשובה. היא אולי אינה בטוחה שהתוכניות יפתרו את הבעיה הבסיסית של מחסור בדירות, אבל סבורה כי הן מהלכים חיוביים להקלת המצוקה. אריאל ישמע שהבנקים יעמדו לרשות הקבלנים במימון הפרויקטים החדשים, ללא צורך בהוראות והגבלות מיוחדות.