Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

לשטח את עקומת הביטקוין: האם המטבע הווירטואלי צובר יותר מדי כוח?

הביטקוין שוב מתנפח והמשקיעים חוגגים, אבל המסיבה של הביטקוין תסתיים כשמטבעות הקריפטו יחלו לאיים באמת על הבנקים המרכזיים - ויאלצו את המדינות לפעול נגדם
איתי זהוראי

הגרף המשתולל העוקב אחר השווי של מטבעות הקריפטו בשנים האחרונות מזכיר עקומות מעולמות אחרים. כמו גרף ההתפשטות של הקורונה שמזדקר במהירות, מתמתן בפסגה ואז צולל בחדות – כך כמעט בהעתק מדויק משורטטים הגרפים של מטבעות הקריפטו, טסים מעלה ואז חוזרים וצוללים כמעט באותה מהירות, רק כדי להתחיל מחדש את אותה לולאה מחזורית. גם הם מתפשטים בקצב ויראלי ונפוצים לכל עבר באופן גלובלי. אבל להבדיל מהקורונה, ממדי השמדת ההון והנזק הפיננסי שעלול להיגרם להמוני חוסכים שהמירו מטבעות אמיתיים בווירטואליים – עלול להיות קשה הרבה יותר.

הכתבה מופיעה בגיליון סוף השנה 2020 של פורבס ישראל

גלי הגאות והשפל שרשם הביטקוין – מלך הקריפטו הבלתי מעורער – נראים כמו מסלול של רכבת הרים מטורללת. משיא של כמעט 20 אלף דולר בשלהי 2017, הוא התרסק ומחק במהלך השנה העוקבת כמעט 85% מערכו. שוב נסק למעלה בחצי הראשון של 2019 והכפיל את ערכו פי ארבעה – ואז נפל שוב ומחק מחצית משוויו בחצי השני. את 2020 פתח עם קפיצה של יותר מ־40% בתוך שישה שבועות, התרסקות של 50% בתוך ארבעה שבועות ואז טיסה ישירה של יותר מ־350% אל ניפוץ השיא ההיסטורי.

https://secure.cardcom.solutions/e/xo64

מיותר לציין את ערכו הנוכחי של “נכס” שגרף השווי שלו משתולל בחריגות של מחט ססמוגרפית בעיצומה של רעידת אדמה, אך ניתן לכתוב בזהירות כי כיום הוא מתומחר בעשרות אחוזים מעל שיאו הקודם – וקו הבלימה לא נראה באופק, כשיש כבר כאלו שמסמנים את רף ה־50 אלף דולר כיעד לא בלתי ריאלי.

רמות השווי והמחזורים אליהם התנפח הסחר בביטקוין מגמדים מזמן את אלו של מטבעות פיזיים ובעלי מוניטין ארוך שנים – מאחוריהם פועלים בנקים מרכזיים אמידים וכלכלות מתקדמות. שוויו של נכס וירטואלי, שנוצר על ידי דמות אנונימית ומשוכפל או נכרה על ידי גורמים נסתרים ואפלים – מתומחר היום גבוה יותר מערך תוצרתן של מדינות שלמות. שווי השוק של הביטקוין למשל, האמיר לרמה מוטרפת של כ־440 מיליארד דולר, גבוה יותר מהתוצר השנתי של איחוד האמירויות או ישראל. נפח המסחר היומי הממוצע בו כבר חצה את רף ה־45 מיליארד דולר.

רק כדי לקבל (או לאבד) פרופורציות, על פי בנק ישראל המסחר היומי הממוצע במטבע השקל – אחד המטבעות החזקים בעולם כיום, שנסחר ברמות שיא של 24 שנים מול הדולר ושיא של כל הזמנים מול סל המטבעות – עומד על כ־7.5 מיליארד דולר “בלבד”, פחות מחמישית מנפח המסחר היומי הממוצע של מקבילו הווירטואלי.

הפדרל רזרב. למרבה האירוניה, דווקא מדיניותו יצרה את בועת הביטקוין. צילום: shutterstock
הפדרל רזרב. למרבה האירוניה, דווקא מדיניותו יצרה את בועת הביטקוין. צילום: shutterstock

זוהי בדיוק דוגמה קלאסית לתופעת לוואי מסוכנת המתפתחת כתוצאה מהדפסות המזומנים האדירות של הבנקים המרכזיים. בעשור האחרון, דוחפים הבנקים המרכזיים נזילות אל גרונם של הבנקים, מלעיטים אותם בהרחבות כמותיות, ממלאים את הרזרבות ומשחררים את כל המעצורים ממכונות הדפסת הכסף. הריבית היא “נון אישיו” במקרה הזה, האינפלציה על תקן נוכח־נפקד. במקומה, נוצרה היפר־אינפלציה, כזו שלא נקלטת באינדיקטורים של מדדי המחירים, אבל מתועדת בטבלאות התשואות של נכסי ההשקעה. הביטקוין ויתר הפסבדו־מטבעות הם השקעה ספקולטיבית שכזו, המתודלקת בדיוק באותו אופן ומאותן סיבות – מה שמוביל לתשואות הפנומנליות.

אירוניה כפולה

הפרדוקס הגדול הוא שהאידיאולוגיה המסתתרת מאחורי הרעיון של מטבעות אלטרנטיביים חותרת תחת האידיאולוגיה השלטת – שואפת למוטט את השיטה שאפשרה לה עצמה לפרוח ולשגשג. חסידיה ומטיפיה הנלהבים – בעיקר אקטיביסטיים המתנהלים בעולמה התחתון של הרשת האפלה – קוראים בגלוי ובמוצהר “למרד” באותם גופים מוסדיים – בנקים מרכזיים ומסחריים – אלו שאפשרו את התעצמותו של גמד דיגיטלי לממדים של ענק פיננסי.

שווי הביטקוין בשנים האחרונות. עיצוב: Forbes Design
שווי הביטקוין בשנים האחרונות. עיצוב: Forbes Design

צחוק הגורל הוא שעכשיו דווקא חסידי מטבעות הקריפטו למיניהם, אליהם הצטרפו בשנה האחרונה גם כמה מנהלי תאגידים שוחרי סיכון, טוענים כי מטרתו העיקרית של המטבע הווירטואלי “האלטרנטיבי” אינה לשמש כמטבע חלופי, אלא כאמצעי גידור – ביטוח נגד מדיניותם “הנפשעת” של הבנקים המרכזיים. אותו מטבע ספקולטיבי, תנודתי ומסוכן, זה שהיה אחראי להשמדות ערך קולוסאליות ומחיקות הון אדירות, אותו “מטבע” שלא ניתן לשלם באמצעותו על כוס קפה או אפילו לפדות אותו בסניף הבנק – הוא זה שלטענתם יגן על החוסכים ההגונים מפני הצפת המזומנים של הבנקים המרכזיים, ש”שוחקות את ערך הכסף”.

האירוניה זועקת לשמיים. חסידי הביטקוין טוענים לביזור מוחלט, נגישות ושקיפות מקסימלית – והכל נגיש לכולם. האמת היא, ששיטת הכרייה של הזהב הדיגיטלי עוברת דרך סדרה כה מפותלת ומורכבת של פעולות, ודורשת את פתרונן של מערכות משוואות מתמטיות מסובכות ויכולות מחשוב, הרלוונטית מלכתחילה רק לשבריר מהאוכלוסייה.

הטבעת הרגולטורית מתחילה להתהדק סביב מערכת הקריפטו. צילום: shutterstock
הטבעת הרגולטורית מתחילה להתהדק סביב מערכת הקריפטו. צילום: shutterstock

קבוצות עלית של שחקני הביטקוין הכבדים, מפעילות צבאות צללים מסביב לשעון ובחוות שרתים עצומות יוצרים כסף מהאוויר – שם מומרים מדי יום כוחות מחשוב אדירים להון השווה עשרות מיליוני דולרים. ביזוריות אמרנו? הערכות שונות שנערכו על ידי שחקנים בולטים בקהילה לגבי הון המטבעות שמחזיק בידו סאטושי נאקאמוטו, יוצר וממציא הביטקוין, נעות בטווח של בין 700 אלף ל־1.1 מיליון מטבעות. גם אם לוקחים את ההערכות השמרניות יותר מקבלים בחישוב פשוט כי דמותו המסתורית של האב המייסד שווה היום כבר קרוב ל־20 מיליארד דולר – מה שמציב אותו במקום ה־39 ברשימת המיליארדרים של פורבס, צמוד למי שהוכתר “כבנקאי העשיר ביותר בעולם” – ג’וזף ספרא המנוח. נראה שהחזון האוטופי לגבי מטבע דיגיטלי, מבוזר ושיתופי – ריאלי כמו פנטזיה של דיסני.

מרחץ דמים פיננסי

כדי לקבל לגיטימיות נאחזת קהילת הקריפטו בכל ענף שיזרקו לעברה – בעיקר כשמדובר במספר תאגידים בודדים שהחליטו להמר על קופת המזומנים שלהם. לאחרונה מיהרו להדהד את הכרזתה של פייפאל, שהודיעה כי תאפשר שימוש במטבעות קריפטו בחשבונותיה – לכאורה מהפכה של ממש לאור העובדה שלענקית התשלומים מאות מיליוני חשבונות פעילים, דרכם עוברים מאות מיליארדי דולרים מדי רבעון. האותיות הקטנות גילו את המבוכה הגדולה – פייפאל לא מאשרת למשתמשיה להעביר מטבעות קריפטו אל חשבונותיה או מהם, ואפילו לא תאפשר למשתמשים גישה למטבעות הללו. לא מפתיע במיוחד אם נזכרים בדבריו של ביל האריס, מנכ”ל פייפאל לשעבר, אשר הגדיר את הביטקוין כהונאה הגדולה ביותר בהיסטוריה. “זו היתה יכולה להיות בדיחה לא רעה לולא אנשים אמיתיים היו שמים את כל חסכונותיהם על הבדיה הזו”, תיאר במדויק בעבר.

הפנטזיה של חובבי הביטקוין (או כל מטבע וירטואלי אחר), שיום אחד יקבל לגיטימיות כמטבע סחר חליפין אמיתי ואף ידחק את קיומם של המטבעות המסורתיים אל שולי ההיסטוריה – מנותקת מהמציאות. זוהי אחיזת עיניים שעושה ניסיון חלש להעלים פרדיגמות מאקרו כלכליות שלמות, לברוא פסבדו־אידיאולוגיה שתכרסם בכוחה של האידיאולוגיה השלטת, הלאומיות ומדינת הלאום.

המטבע הלאומי הוא כלי הנשק המוניטרי שיש למדינה בניהול כלכלת המשק – בתקופות שגרה ובמיוחד בחירום. מדפסות הכסף של הבנק המרכזי הוא מפעל התחמושת. לוותר על כלי כה עוצמתי ואפקטיבי כמוהו לפרק אוגדות צבא מנשקן. להנפיק מטבע אלטרנטיבי כמוהו לקרוא תיגר על ריבונות המדינה, להקים צבא גרילה בתוכה ולקרוא באופן מוצהר למהפכה. צריך להיות או נאיבי או נכלולי במיוחד כדי לחשוב שתרחיש כזה יתממש ומדינות פשוט יתפרקו מכוחן מרצונן או יאפשרו לגורמים עלומים לעשות זאת.

תשלום בביטקוין דרך פייפאל? ממש לא. צילום: shutterstock
תשלום בביטקוין דרך פייפאל? ממש לא. צילום: shutterstock

“מהטמפלרים עד הרוקפלרים, ההיסטוריה רצופה בדוגמאות לגופים פרטיים שצברו יותר מדי כסף, מידע, כוח והשפעה. הם נראו בלתי מנוצחים וחלק מסדר חדש – עד שהמדינה החליטה לכופף אותם”, כתבנו כאן בפורבס ישראל לפני מספר שנים בקשר לעוצמה האדירה שצברו ענקיות הטכנולוגיה ופייסבוק בראשן. “התעוררות המדינה אף פעם לא מתרחשת על רקע עוולות נוראיות שגרמו אותם גופים לאזרחים, ולא כי הרגיזו או קיפחו את הנתינים. המדינות יצאו למלחמה כאשר אותם גופים איימו על כוחן ושלטונן” – נכתב אז ונראה כי שוב ההיסטוריה חוזרת ומנת הזעם שוב תנחת על ראשם של אלו שהעזו להרים ראש.

כעת, אכן נראה שהדוב החל מתעורר משנתו הארוכה והטבעת הולכת ומתהדקת על צווארם מצד הרגולטורים. משרד האוצר האמריקאי כבר הודיע על שורה של תקנות שנועדו להצר את פעילותם חסרת השליטה של המטבעות שהפכו לאמצעי סחר החליפין המועדף על כנופיות האקרים, פורעי חוק ופושעי סייבר. גורמי חוץ וביטחון דוחפים לאכיפה מוגברת ומתריעים מפני הלבנות הון של ארגוני טרור המנצלים את מערכת העברת הכספים האנונימית, ורשויות המס כבר מתכננות מיסוי כבד. החרב כבר מונחת על הצוואר. ביום שבו יחליטו הרשויות שהגיעה השעה, תונף הסכין ואנו נהיה עדים למרחץ הדמים הפיננסי מהגדולים שידענו.

לפני כן, על מנת למנוע השמדת ערך מאסיבית של חוסכים הגונים, חייבות הממשלה והרשויות הרגולטוריות להתעורר, ובניגוד להמלצות קודמות, להתחיל לקדם באינטנסיביות הנפקת מטבע דיגיטלי אמיתי על ידי הבנק המרכזי (ראו כתבה בעמוד 72) ושימוש בטכנולוגיות מבוזרות במערכות התשלומים. לצד זאת יש לנקוט פעולה חדה וברורה להסדרת המערב הפרוע המתחולל בזירת המטבעות הווירטואליים. מלבד הגברת הרגולציה והפיקוח, יש להגביר גם את מודעות הציבור לסיכונים הרבים שבפעילות הספקולטיבית הזו. ויפה שעה אחת קודם.

צילומים: Shutterstock

https://secure.cardcom.solutions/e/xo64