Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

לשכת השמאים: “בנק ישראל התנער מטיפול בנושא הדיור”; הבנק: “מנענו פגיעה בזוגות הצעירים”

יו"ר לשכת שמאי המקקעין, אוהד דנוס, קורא להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הנזקים האדירים שגרם בנק ישראל בכל הנוגע לנושא הדיור. דנוס טוען כי הורדת הריבית מסמנת יותר מכל את ...
אירית אוליצקי

יו”ר לשכת שמאי המקקעין, אוהד דנוס, קורא להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הנזקים האדירים שגרם בנק ישראל בכל הנוגע לנושא הדיור. דנוס טוען כי הורדת הריבית מסמנת יותר מכל את הוויתור והתנערות בנק ישראל מהטיפול במשבר בשוק הדיור. “זה רק יוסיף דלק לקטר הנדל״ן השועט קדימה. הבנק נוכח, רק כעת, לאחר שגרם ללא מעט נזקים בשוק, כי אין לו יכולת אמיתית לטפל במשבר הדיור”. 

“הנגיד פורש והציבור ימשיך לשלם”, אמר היום דנוס, בתגובה על הפחתת הריבית הנוספת בידי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. “לפני כשנתיים הגביל הנגיד את שיעור ההלוואה בריבית משתנה ללא יותר משליש מגובה המשכנתא. הצעד הוסבר כהגנה על ציבור הלווים ועל יציבות הבנקים כתוצאה מהעלאות הריבית המתוכננות של בנק ישראל. מאותה העת, וכתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי, עסק הבנק רק בהפחתות ריבית, אך הגזירה לא בוטלה”.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

לטענת דנוס, המשמעות של התנהלות בנק ישראל למשקי הבית הינה כבדה ביותר. “אם ניקח לדוגמא משכנתא ממוצעת של 600 אלף שקלים, מדובר בלא פחות מ-200 אלף שקלים, אותם ניתן היה לקחת בהלוואה בריבית משתנה. הפחתות הריבית המצטברות עומדות על שיעור ממוצע של אחוז אחד לשנה וזה אומר עוד 4,000 שקל החזר לתשלומי הריבית במשכנתא בשנתיים החולפות. ריקי כהן מחדרה חטפה קנס נוסף של 166 שקל בחודש. עם זאת, מצבה טוב יותר מאחרים אשר שהו להצהרותיו הלוחמניות של הנגיד בתחילת המסע, על כך שיסייע בהפחתת מחירי הדירות. אלה שחיכו, חטפו בשנתיים שחלפו ‘קנס’ שנע בין 100-150 אלף שקל במחיר הדירה על תמימותם”.

עוד אמר דנוס: “על נחיצותה  של הורדת הריבית אתמול לא ניתן להתווכח, ועם זאת, היא מסמנת יותר מכל את הוויתור והתנערות בנק ישראל מהטיפול במשבר בשוק הדיור”.

בתגובה לטענות דנוס נמסר מבנק ישראל: “מחירי הדירות מושפעים מגורמים רבים, ביניהם, היצע הדירות, הגידול באוכלוסיה, התשואות האלטרנטיביות על השקעות (אג”ח לטווח ארוך בארץ ובחו”ל), הריביות על המשכנתאות והריבית לטווח קצר שקובע בנק ישראל. ריבית בנק ישראל היא רק גורם אחד מתוך השורה הארוכה של הגורמים שציינתי. בעת קביעת הריבית על ידי הועדה המוניטרית של בנק ישראל נלקח בחשבון מצב המשק בכללותו”.

עוד אומרים בבנק: “ברור לכל כי המדיניות המוניטרית אותה הנהיג בנק ישראל מנעה מיתון כבד ושיעורי אבטלה גבוהים, מצב שהראשונים להיפגע ממנו היו הזוגות הצעירים שהם בדרך כלל האחרונים להיכנס לשוק העבודה והראשונים להיפלט ממנו בעת משבר כלכלי. לולא בנק ישראל נקט במדיניות זאת, התייקרות מחירי הדירות היתה הבעיה הקטנה של רוכשי הדירות הצעירים. האם היו”ר הנכבד שאל את עצמו מה היה קורה במשק הישראלי אם ריבית בנק ישראל היתה עומדת על רמה של כ-5% בעוד הריביות במשקים המרכזיים נמצאות ברמות אפסיות? מה היה מצבו של היצוא, מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי והאחראי למספר רב של מקומות תעסוקה?? בניגוד ליו”ר הנכבד, אחריות בנק ישראל היא הרבה יותר רחבה”.

“חשוב לציין כי צעדי הפיקוח על הבנקים בתחום המשכנתאות מפחיתים את הסיכון למשבר במערכת הפיננסית, מהסוג שהיינו עדים לו בארה”ב ובמקומות נוספים”.


אוהד דנוס | צילום: יח”צ

מנגד, התאחדות התעשיינים דווקא תומכת בהחלטה להוריד את הריבית. שיא התאחדות התעשיינים ויו”ר לשכת התיאום צביקה אורן ברך על החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.25% בפעם השנייה החודש.

לדברי אורן, “הנגיד, פרופ’ סטנלי פישר, שב והפגין אחריות, בכך ששקל שיקולי צמיחה ותעסוקה לצד שמירה על יעד האינפלציה. שתי הפחתות הריבית האחרונות מסייעות לבלימת מגמת התחזקותו של השקל, אשר איימה על כושר התחרות של המגזר העסקי ופגעה ביצוא. מאז ההחלטה הקודמת באמצע מאי, חל פיחות של כ- 4% בשערו של השקל ביחס לדולר, אשר קיזז במקצת את השפעת מגמת התיסוף המתמשכת”.

אורן הוסיף וציין כי “החלטה זו מתיישבת גם עם רמת האינפלציה ששררה במשק ב- 12 החודשים החולפים (0.8%), אשר נמצאת מתחת לגבול התחתון של יעד המחירים וכן עם תחזית האינפלציה לשנה הקרובה, אשר למרות העלאות המיסים הצפויות עומדת על כ- 2%”.

אתמול הודיע בנק ישראל על הורדהב-0.25% עד לרמה של 1.25. זאת לאחר שלפני שבועיים הוריד הבנק את הריבית במפתיע ל-1.5%. בתגובה להודעה עבר הדולר מירידה של 0.3% לעלייה של 0.2%, והוא חצה את רף ה-3.7 שקלים ונסחר סביב 3.704 שקלים. היום לא נקבע שער יציג בשל יום הזיכרון בארה”ב.


סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל | צילום: מרק ישראל סלם

בין הגורמים העיקריים להחלטה הפערים בין ריבית בנק ישראל לריביות המשקים המרכזיים בעולם, המשך המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים והתחזקות השקל. “מדיניות הריבית נועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית”, נאמר בהודעת הבנק. “תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין”.