Forbes Israel Logo

לשמור על הסטטוס קוו: הודו ויפן מהדקות את הקשרים ביניהן בתגובה להתעצמות הסינית באסיה

ההתעצמות הצבאית הסינית בשנים האחרונות מעוררת דאגה רבה אצל שכנותיה. היא באה לידי ביטוי בהגדלת הוצאות הביטחון שלה ובפעולות אשר מאיימות על הסטטוס קוו שהיה קיים עד כה במחלוקות בין סין למדינות הסובבות אותה, בעוד שארה"ב אינה מתערבת באופן אפקטיבי. בינתיים, הודו ויפן מחזקות את הקשרים המדיניים, הצבאיים והכלכליים שלהן, בניסיון לאזן את ההשפעה הסינית.

המחלוקות של סין עם שכנותיה

בין סין ליפן, שכנתה ממזרח, ישנה מחלוקת טריטוריאלית על איי "סנקוקו". מחלוקת זו הובילה, בין היתר, את ראש ממשלת יפן לשנות את החוקה הפציפיסטית של המדינה. על פי החוקה היפנית, כפי שהתגבשה לאחר מלחמת העולם השנייה, יפן התחייבה להימנע ממעורבות בסכסוכים בינלאומיים. כעת בעקבות השינוי, יפן יכולה להיות מעורבת צבאית בסכסוכים בינלאומיים ולתמוך צבאית בבנות הברית שלה, במידה והן נמצאות תחת איום, כמו תקיפה מצד סין. בכך יפן מחזקת את ההרתעה שלה מול ההתעצמות הסינית האזורית.

בין סין לשכנותיה בדרום מזרח – וייטנאם, מלזיה, טאיוואן, ברוניי והפיליפינים – ישנו סכסוך טריטוריאלי על שטחים בים סין הדרומי, ובפרט על הארכיפלג ספראטלי. סין בונה בארכיפלג הזה קבוצת איים מלכותיים, על מנת לחזק את תביעת הבעלות שלה. כמהלך התרסה כנגד סין, נשלחה באוקטובר האחרון משחתת אמריקאית לשטח ימי הסמוך לאיי ספראטלי. כשנשאל על מהלך זה, דובר משרד החוץ האמריקאי ג'ון קירבי אמר בתגובה: "אתה לא צריך להתייעץ עם אף מדינה כשאתה מממש את הזכות לשוט בחופשיות במים בינלאומיים".

זאת ועוד – בין סין להודו, שכנתה מדרום מערב, הולכת וגדלה התחרות על ההשפעה באוקיינוס ההודי, בשל החשיבות האסטרטגית שלו. נתיבי הסחר בו, המחברים בין אפריקה, המזרח התיכון ואירופה לדרום מזרח אסיה, הינם קריטיים לזרימת המסחר העולמי. כ-40% מייצור הנפט הימי העולמי מגיע מהאוקיאנוס ההודי, כאשר הוא משמש בין השאר כנתיב מעבר מרכזי של נפט המגיע מהמפרץ הפרסי ומאינדונזיה. שתי המעצמות מייבאות את רוב מקורות האנרגיה שלהן באמצעות נתיבי מסחר אלו, על מנת לשמר את הצמיחה הכלכלית שלהן.

התחרות בין המדינות באה לידי ביטוי בעיקר בחיזוק קשרים עם מדינות קטנות יותר באזור, שנועדו להבטיח את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלהן. קשריה של סין למשל, העמיקו וכוללים הזרמת הון סיני לפרויקטים של בנייה בבנגלדש, מיאנמר, פקיסטן וסרי לנקה. סין אף הרחיבה את נוכחות כוחות חיל הים שלה באזור תחת הטענה שהצעד נעשה לטובת פעילות נגד פיראטים. בנוסף, סין מוכרת נשק לשכנותיה של הודו, ביניהן פקיסטן אויבתה. מנגד, גם הודו מחזקת את הנוכחות הימית שלה באזור והבטיחה להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוח הצי הימי שלה. הודו אף משקיעה משאבים רבים בטיפוח הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים שלה עם מדינות חוף באוקיאנוס ההודי.

במקביל להתעצמותה של סין, האמינות של ארה"ב באזור נפגעת בשל עמימות ממשל אובמה בכל הקשור לתמיכה גלויה בהגנה על איי סנקוקו. כתוצאה מכך, בכירים הודים ויפנים טוענים כי פעילותה של ארה"ב מבוססת בעיקר על דיבורים ולא על פעולות ממשיות להתמודדות מול התעצמותה של סין. לכן, כדי לפעול בעניין, המדינות החוששות מהתעצמות סינית הבינו כי עליהן לשתף ביניהן פעולה.

הזרימה הון כדי לחזק קשרים עם מדינות קטנות באיזור. סין | צילום: fotolia

התחזקות היחסים בין הודו ליפן

שתיים מהמדינות שהבינו כי עליהן לשתף פעולה, על רקע הסוגיות האלו, הן הודו ויפן, אשר הולכות ומהדקות את היחסים ביניהן. במישור המדיני, היחסים ביניהן טובים מאד וראשי הממשלות שלהן נפגשים בתדירות גבוהה. סגן שר החוץ היפני הצהיר כי המדינות מגדירות את יחסיהן כשותפות עולמית, מיוחדת ואסטרטגית, ויש להן חזון משותף במספר סוגיות בינלאומיות. באופן ספציפי, הוא אמר כי יפן והודו חולקות פחות או יותר את אותה השקפה בנוגע לסין. דוגמא לסוגיה בינלאומית בה הן משתפות פעולה, היא רפורמה במועצת הביטחון של האו"ם אשר תעניק לכל אחת מהן כיסא קבוע במועצת הביטחון.

במישור הביטחוני, שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות מתחזק. שר ההגנה ההודי הצהיר בביקורו ביפן כי האחרונה היא שותפה מועדפת על הודו כספקית של ציוד ביטחוני וטכנולוגיה. כך למשל הודו בוחנת רכישה של צוללות דיזל יפניות מסוג Soryu והיא מוכנה לרכוש 15 מטוסים ימיים מסוג 2-US. במהלך אותו ביקור, שרי ההגנה של המדינות דנו בשיתוף פעולה צבאי כדי להבטיח ביטחון ימי באוקיאנוס ההודי.

באוקטובר האחרון, ארה"ב והודו צירפו את יפן לתרגיל הימי השנתי שהן מקיימות – ״Malabar״, שהתקיים במפרץ בנגל באוקיינוס ההודי. אמנם יפן צורפה לתרגיל בעבר, אך הפעם הוכרז כי מעתה היא תשתתף באופן קבוע. בכירים בשלושת המדינות אמרו כי התרגיל אינו מכוון נגד מדינה ספציפית, אלא שהמטרה שלו היא להבטיח חופש תנועה ימי מסביב לעולם. בעצם, צירוף יפן לתרגיל ממחיש את התהדקות היחסים הצבאיים בין המדינות, ואת החשיבות שהודו וארה"ב רואות בשיתוף פעולה צבאי עם יפן פעולה המאזנת את ההתעצמות הסינית.

בתגובה להצטרפות יפן לתרגיל, דובר משרד החוץ הסיני אמר כי סין אינה שברירית ויש לה מערכת יחסים תקינה עם הודו וארה"ב. הוא הוסיף כי סין מקווה שהפעילות תתרום ליציבות האזורית. בינתיים, מאמר בעיתון הסיני הממלכתי, Global Times, הזהיר את הודו מההשלכות. לפי המאמר, הודו צריכה להיות דרוכה ולהיזהר מכוונותיהם של גורמים שמנסים לגרור אותה למחנה ״אנטי-סיני״.

שיתוף הפעולה בין הודו ויפן מתחזק גם בפן הכלכלי. באפריל האחרון השתיים חתמו על הסכם כלכלי במעמד שרי המסחר והכלכלה, במטרה לקדם את המסחר וההשקעות בין המדינות. השר היפני ציין כי ההשקעה של חברות יפניות בחברות הודיות תוכפל תוך חמש שנים. שיתוף הפעולה מתבטא בין השאר גם בתחום התחבורה. מזה חמישה עשורים מפעילה יפן בהצלחה תעשייה של רכבות ״קליע״, והיא להוטה להחיות את מערכת הרכבות של הודו. באוקטובר האחרון שר התחבורה היפני הודיע כי הושלמה בדיקת ההיתכנות המשותפת לפרויקט רכבת במהירות גבוהה, בין הערים מומבאי ואחמדאבאד. זאת ועוד, יפן אף הציעה לממן באמצעות הלוואה רכה את פרויקט רכבת ה"קליע" הראשונה של הודו בעלות המוערכת ב-15 מיליארד דולר, בריבית של פחות מ-1%, על מנת לזכות במכרז על הפרויקט.

כל אלו מראים כי מערכת היחסים האסטרטגית הנרקמת בין הודו ליפן, היא ניסיון להוות משקולת מאזנת אל מול התעצמותה של סין ופעילויותיה באזור. מערכת זו נחוצה במיוחד לאור האמינות הנמוכה של ארה״ב בעיני הודו ויפן, והיא אף מהווה תכנית גיבוי למול הססנות אמריקאית עתידית מול סין. ימים יגידו כיצד מערכת היחסים בין הודו ליפן תשפיע בפועל על מאזן הכוחות באסיה, והאם פעילויותיה של סין באזור יתמתנו כתוצאה מברית חזקה בין המדינות.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.