במשך שנים חברות טלפוניה מסביב לעולם – מ-AT&T האמריקאית, דרך Vodafone הלונדונית ועד Bharti Airtel ההודית – צפו חסרות אונים באפליקציות המסרונים, שנסקו מאוד ברמת הפופולאריות שלהן ויצרו חורים גדולים במחזורי ההכנסות שלהן מ-SMS.
אף אחת מהחברות הללו, כך נראה, לא הייתה מסוגלת להוציא אפליקציית שיחות טובה משלה. לכן, במקום זאת הן תיעלו את מאמציהן לכיוון הרגולטורים, מהם ביקשו שיסדקו את חוסנן של ענקיות התקשורת החדשות מעמק הסיליקון, כמו ווטס-אפ, פייסבוק, סקייפ ו-וויבר.
מאוחר יותר בהמשך השנה הנוכחית, יתכן שחברות התקשורת הישנות יצליחו סוף סוף להגיע לאן שהוא.
הנציבות האירופית, המוציאה אל הפועל של המדיניות עליה מצביעים חברי האיחוד האירופי, נערכת להכריז בהמשך השנה על סקירה חדשה של חוק הפרטיות של האיחוד האירופי. הסקירה תכלול אמצעים חדשים, שיכריחו שירותי מסרונים הפועלים מעל לרמת הרשת הסלולארית (אלו המכונים over-the-top services" ") לפעול לפי אותם סוגי כללים שתקפים גם לגבי הספקיות הישנות.
התשתית של החברות הוותיקות, הרווח של האפליקציות החדשות | צילום: Fotolia
האפליקציות הללו מכונות "over-the-top" משום שהן מורצות, הלכה למעשה, על גבי התשתית התקשורתית שהניחו ספקיות התקשורת הוותיקות, כמו Vodafone. ספקיות התקשורת הביעו כבר מזמן את תרעומתן על האופן שבו פירמות מעמק הסיליקון, כמו פייסבוק, יכולות לגרוף מחזור רווחים של מיליארד דולר, בעוד שהן לא משלמות דבר עבור הגישה שיש להן לתשתיות שהן עצמן השקיעו מיליארדים כדי לבנות.
הגבלת החירויות של שוק האפליקציות האלו יכולה להיות אולי הדבר הבא הטוב ביותר עבורן. לפי מסמכים פנימיים שהגיעו לידי העיתון The Financial Times, אפליקציות מסרונים יצטרכו בעתיד למלא אחר "הוראות אבטחה וסודיות" חדשות שיקבע האיחוד האירופי.
ההשלכות, כך לפי אנליסט המחקר הבלתי תלוי Cyrus Mewawalla, תהיינה כי אפליקציות מסרונים כמו ווטס-אפ יתכן ותידרשנה למקם את מרכזי המידע שלהם עבור לקוחות אירופאיים באירופה. יתכן שהם גם יאלצו לאפשר לשירותי הביטחון של האיחוד האירופי לגשת לשיחות שקיימו חשודים בטרור על גבי הפלטפורמות שלהן, שהן לעתים קרובות מוצפנות.
"אירופה ניצבת בפני איום טרור ממשי", אומר Mewawalla. "מפקדי צבא אירופאיים רבים מתלוננים על כך שאפליקציות מסרונים אמריקאיות, כמו ווטס-אפ, מתפקדות בעצם כמרכזי פיקוד ושליטה (חפ"קים) עבור ארגוני טרור. זה אך טבעי שהאיחוד האירופי ירצה להטיל רגולציה על האפליקציות הללו, על בסיס רקע של ביטחון לאומי".
הדיווח של ה- Financial Timesבנוגע למסמכים המודלפים לא אמור להפתיע במיוחד אף אחד. כבר בשנה שעברה ביטל האיחוד האירופי את "הסכם הנמל הבטוח" שלו עם ארצות הברית, מה שמאפשר את העברת המידע האישי של אזרחים אירופאיים שנעשה בו שימוש על ידי ענקי טכנולוגיה כמו אפל ופייסבוק. מוקדם יותר החודש, האיחוד האירופי פרסם את תוצאות הסקר הציבורי שנערך ברשות לפרטיות אלקטרונית, ושמתקיים כבר מ-2002, והתוצאות הראו כי הרוב הגדול של המשיבים תומך ברגולציה חדשה שתוכל להבטיח ביטחון בפלטפורמות תקשורת דיגיטליות.
באופן מעניין, המשיבים נשאלו האם חברות טכנולוגיות עוקבות אחריהם באמצעות 'עוגיות', אבל לא נשאלו האם עוקבים אחריהם גם שירותי הביטחון הממשלתיים. הדבר אומר שהאיחוד האירופי עדיין יכול לטעון שיש לו מנדט ציבורי לקבוע חוקים חדשים עבור אפליקציות מסרונים, אבל בה בעת להמשיך ולשמר מדיניות של שיתוף מידע פרטי עם סוכנויות ביטחון.
אירופה: האפליקציות של עמק הסיליקון הן איום, גופי הבטחון מארה"ב הם עזר | Fotolia
גם לברקזיט יש קשר כלשהו לכל זה.
"בריטניה היא המדינה היחידה שבאמת ניצבת לצד חברות הטכנולוגיה האמריקאיות, משום ששאר היבשת מאמינה יותר ברגולציה מאשר בשווקים חופשיים", אומר Mewawalla. ובכל זאת, כשבריטניה רק הצביע לאחרונה לפרוש מהאיחוד האירופי, תהיה לה כעת הרבה פחות השפעה במשא ומתן על דברים כמו מדיניות הפרטיות הדיגיטלית.
"כעת כשלבריטניה יש פחות השפעה בתוך אירופה גופה, זה כמעט וודאי שאירופה תפנה יותר ויותר לכיוון של פרוטקציוניזם", הוא מוסיף, "כדי להגן על מפעילות תקשורת אירופאיות על חשבון חברות הטכנולוגיה האמריקאיות".
|