מאחורי הרמיזות של ברננקי יש תוכנית עם בשר

משקיעים רבים משוכנעים שברננקי הולך לעשות את הטריק הזה ושמתחת לפירה הוא באמת מסתיר איזו חתיכת בשר ענקית בשם QE3, כזאת שתשים סוף לכל הצרות בעולם, תעלה את השווקים, תוציא את הכלכלה מהדשדוש, תציל את אירופה, תעצור את התחממות כדוה"א, תוזיל את האשראי, תחליש את הדולר, תעלים את החובות ותעלה את מחזורי המסחר.

אלא שברננקי, כך נראה, כבר מפוחד מהציפיות הגבוהות שיש לתוכנית והוא מתחיל לפחד מהיום שבו המשקיעים יגלו שמתחת לפירה יש בסה"כ חתיכת קציצה קטנה בלי רוטב. אתמול נאם ברננקי מול חברי הקונגרס וניסה לשכנע אותם שיש לו דברים אחרים לאכול, כל מיני צעדים מוניטארים אחרים שימריצו את הכלכלה. זה לא יעזור לו וכשינאם היום מול בית הנבחרים, המשקיעים ימשיכו להאמין שמתחת לפירה יש המון בשר.

נגיד הבנק הפדרלי, בן ברננקי | צילום: רויטרס

בנוסף, סקר הקבלנים בארה"ב שפורסם אתמול והפתיע בעליה מ-29 נק' ל-35 נקודות, התאוששות של שוק הנדל"ן האמריקאי, עשוי להיות אותו גורם בעל פוטנציאל לטרוף את הקלפים ולמשוך את הכלכלה האמריקאית קדימה. אצלנו, פירוק הממשלה תומך בהחלשות השקל וזה חוצה את רמת ה-4 שקלים לדולר. 

האינפלציה לא תומכת ב-QE3

מחירי הסחורות בעולם ובראשם הנפט ירדו במהלך השנה האחרונה ומשכו את האינפלציה לירידה, אלא שהמדיניות המוניטארית בארה"ב לא נקבעת לפי האינפלציה כולה, אלא רק לפי אינפלציית הליבה. בעוד שיטת הניכוי הזאת איפשרה לבנק הפדרלי לשמור על מדיניות מוניטארית מרחיבה, הכוללת ריבית נמוכה, גם בתקופות בהן האינפלציה הייתה גבוהה אך אינפלציית ליבה מרוסנת, התופעה כעת הפוכה – האינפלציה אומנם נמוכה אך אינפלציית הליבה דווקא לא.

אתמול פורסם כי בחודש יוני האחרון נותר מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב ללא שינוי, אך מדד הליבה, כלומר בניכוי מזון ואנרגיה, עלה ב- 0.2%. אינפלציית הליבה הגבוהה תקשה על הפד לנקוט כעת בהרחבה מוניטארית נוספת.

איזו מדיניות מוניטארית אפשר לעשות מלבד QE3?

שלושה חודשים רצופים של נתון משרות חדשות נמוך מ-80 אלף (שיעור האבטלה יורד לאחר תוספת משרות של כ-150 אלף) , צמיחה ברבעון השני נמוכה מ-2% במונחים שנתיים, ירידה במדד אמון הצרכנים, ירידה במדד מנהלי הרכש מתחת ל-50 נק' (שהוא קו פרשת המים בין איתות על התרחבות להתכווצות סקטור התעשייה), כל אלה ועוד לא הספיקו כדי לשכנע את הפד לחדש את רכישות האג"ח (תוכנית שתכלול רכישות אג"ח מגובות משכנתאות או אג"ח ממשלתיות ארוכות). בנאומו אתמול מול חברי ועדת הבנקאות של הסנאט אמר ברננקי, כי הפד שוקל נקיטת צעדים נוספים. אבל באילו צעדים נוספים, חוץ מ-QE3, יכול כבר הפד לנקוט?:

1. מתן הלוואות דרך "חלון ה-FED", סוג של מקבילה ל-LTRO האירופית.

2. הפחתת הריבית אותה הוא משלם לבנקים על רזרבות עודפות.

3. מתן הצהרות נוספות לגבי מדיניות מוניטרית עתידית, כדוגמת הבטחה לריבית אפסית עד סוף 2014, או רמזים על תוכניות מוניטאריות שנזכרו, כולל על QE3.

אין שום דבר שברננקי יכול לעשות בנוגע לשתי הבעיות הגדולות

אינפלציה וריבית אלה לא הבעיות הגדולות של ארה"ב כיום, הריבית על משכנתאות בשפל והאינפלציה יציבה לגמרי. שני הסיכונים עיקריים שעומדים בפני ארה"ב כיום הם כנראה המשבר פיסקלי באירופה, הכולל גם את האטת הסחר העולמי, והסיכון השני הוא סיכון צוק הכספים, כאשר ב-1 בינואר יפוג חוק שיגרום לעלייה בשיעור המס השולי של כמעט של כל האמריקאים וכתוצאה יכניס באופן אוטומטי לתוקף שורה של קיצוצים בהוצאות הממשל. כלומר הביקושים ירדו משמעותית, הוצאות הצרכנים ירדו והוצאות הממשלה ירדו.

לפד אין כבר כלים להילחם בשתי הבעיות הללו ומה שנותר לבררננקי הוא רק לדחוק בחברי הקונגרס להתמודד עם החלק שבידייהם, הוא האתגרים הפיסקליים. ברננקי אמר להם כי "ככל שתטפלו בבעיה מוקדם יותר, כך תביאו להפחתת אי הוודאות ולהגדלת אמון משקי הבית והעסקים." אך כמובן שהפוליטיקאים ימשכו את ההחלטה עד לרגע האחרון, ינסו ללחוץ ולגרום לצד השני למצמץ ראשון. הדמוקרטים מצידם רוצים העלאת מס על עשירים והרפובליקנים מתנגדים לכך. איך שזה נראה כעת, הם יגיעו לפשרה בכיוון של פחות מס הכנסה על עשירים (עד 40%) אך יותר מס על דיבידנדים (עליה מ-15% ל-20%). כלומר, אנחנו לא נותנים משקל גדול לסיכון של צוק הכספים.

Buyback – מוסיפה ערך או משמידה ערך?

רכישה עצמית (Buyback) הינה מצב שבו חברה רוכשת מכספה מניות שהיא עצמה הנפיקה בעבר. הייתם אולי מצפים שחברה תחליט לרכוש את מניותיה כאשר היא חושבת שהן זולות, אלא שהשיקולים הם אחרים לגמרי: ראשית, החברה מקווה שבאמת תחשבו שהמניה זולה – מסר חיובי לשוק, סביות אחרות נקשרות לניסיונות להציג רווח גדול יותר למניה או תשואה גבוהה יותר להון, בניסיון להשפיע על המודלים של האנליסטים או על מודל תגמול הבכירים בחברה, דילול המניות בשוק או הגדלת ההשפעה של בעלי המניות הקיימים.

אלא שבשורה התחתונה, האם הודעה על Buyback אכן מוסיפה ערך או הורסת ערך? מחקר שבצע בנק ההשקעות קרדיט סוויס ובדקה Buyback שבצעו חברות ממדד ה-S&P500 משנת 2004 ועד שנת 2011, בסכום כולל של 2.7 טריליון דולר מצא שבממוצע הרכישות האלה "לא הוסיפו ערך רב לבעלי המניות הנותרים". השאלה היחידה שצריך לשאול את עצמו משקיע לאחר הודעה על Buyback, היא אם הוא רוצה להוסיף לתיק שלו עוד מניות של אותה חברה במחיר הנוכחי.

השקל נחלש ומשנה קידומת ל-4.00

הדולר הצליח להתחזק בשנה האחרונה מול כל המטבעות בעולם ולא בגלל שהריבית עליו עלתה, להיפך, הציפיות למתווה הריבית העתידית על הדולר ירדו. אך מנגד, בשאר העולם, ההפתעות כלפי מטה היו משמעותיות יותר, הרבה כנראה גם בגלל שהיה להן מאיפה לרדת. בישראל, נתוני התוצר שפורסמו השבוע והצביעו על ירידה מפתיעה ביצוא, רק הוסיפו עוד לסיבות שגם ככה לא היו חסרות להצדיק סביבת ריבית נמוכה יותר.

בין שאר הסיבות שתומכות בסביבת ריבית נמוכה יותר בישראל ניתן למנות את הפחתת ריבית בנק ישראל כשלעצמה, סביבת האינפלציה הנמוכה (בולטת ההפתעה כלפי מטה במדדים של מאי ויוני), אי יציבות הממשלה, פריצת הגרעון וברקע, הסיכון הגיאופוליטי שלא הופך בין כה וכה את השקל למטבע כל כך אטרקטיבי. לכן, כל עוד הכלכלה העולמית מאטה, מבריחה את המשקיעים לארה"ב ומפחיתה את מחירי הסחורות, המגמה האחרונה, של החלשות המטבעות בעולם מול הדולר סביר שתמשך.