מאיר שביט: "בתוך שנה לפחות חברת ביטוח אחת תיכנס לקשיים"

שביט ידוע בלשונו החריפה וכמי שאינו חוסך במילים בוטות כדי להצדיק את עמדותיו. נפגשנו עם שביט כדי לשמוע ממנו מה קורה בענף הביטוח שנאנק תחת רגולציה מכבידה ותזזיתית, סובל מתדמית ירודה בציבור הרחב ומירידה ברווחיות.

מה מטריד היום את חברות הביטוח?

"משק מפותח נבדל ממשק מתפתח ביחס בין גודל הסקטור הפיננסי לסקטורים מסורתיים דוגמת חקלאות. במשק מפותח, חלק משמעותי מהתוצר חייב להיות זה של הסקטור הפיננסי. הפונקציה הבסיסית של ייצור היא הון וכוח אדם. אם אתה רוצה כוח אדם בלי הון, אז יהיו לך כאן מתפרות וחקלאים. אבל אם אתה רוצה סביבת הייטק מפותחת, אז אתה צריך סקטור פיננסי חזק. לכן, משק וקהילה לא יכולים להרשות לעצמם שלסקטור הפיננסי ייצא שם של 'שודדים וגנבים'; וזה לצערי מה שקורה בציבוריות הישראלית היום – ה'בון טון' זה לתקוף את חברות הביטוח ואת הבנקים".

"שונאים את ענף הביטוח מספיק, אם לא יותר", קובע שביט כשנשאל על היחס העוין כלפי חברות הביטוח. "הבנקים נותנים ערכים מוחשיים יותר – אתה שם כסף, מקבל כסף. הביטוח מוכר רוח, התחייבות לכל מיני מקרים ואסונות בעתיד. אם אתה לא מבין את ההתחייבות, אז אתה שונא את הביטוח. לאנשים הביטוח הוא לא מוחשי, למרות שהצריכה של ביטוח כל הזמן עולה. אנשים לא יודעים שענף הביטוח משלם מאות מיליוני שקלים בכל שנה לציבור המבוטחים רק כפנסיות, בלי קשר לתביעות. ענף הביטוח מפרנס עשרות אלפי משפחות ישירות ובעקיפין. כל משפחה כזאת שמקבלת את השכר שלה מענף הביטוח והולכת לקנות עם זה במכולת ובשוק, זה צריכה פרטית, והיא חשובה לתוצר כמו צריכה ציבורית וחיסכון. בנוסף, ענף הביטוח משתלב דרך שוק ההון במימון היצוא, במימון היבוא ומניע את המשק. אם כל הזמן רודפים אחרי חברות הביטוח ואומרים לראשי החברות – אתם מרוויחים יותר מדי, אתם חזירים, אז בסוף הם לא יעשו כלום ויפלו".

שביט לא חוסך במילים בוטות

עם זאת, לצד הטענות על "חזירות" מצד חברות הביטוח, התוצאות שלהן רק הולכות ומדרדרות. "ב-2015 הייתה ירידה משמעותית ברווחיות", אומר שביט. "אם 2016 תהיה שנה לא טובה בשוק ההון ואם 2017 תהיה שנה לא טובה ולא נביא תשואה של 2%-3% לפחות, לא אתפלא אם נראה בתוך שנה שלפחות חברת ביטוח אחת תיכנס לקשיים, לבטח עם כל הגזירות המתוכננות על דמי הניהול, תעריפי רכב חובה, דרישות העתודות וההון ועוד. גם בלי הגזירות ניראה שחיקה משמעותית ברווחיות. הגודל בחברת ביטוח לא מגן עליה; הייתה לנו חברה גדולה עם תיק לא טוב והיא קרסה, חברת הסנה. אם העסקים לא טובים אז הגודל הוא דווקא לרועץ. הרבה עסקים לא טובים זה הרבה יותר גרוע מקצת עסקים לא טובים. ממה נובעת השחיקה ברווחיות? מרגולציה ותשואות שוק ההון. צועקים עלינו היום – אתם גנבים ואתם חזירים. חברות הביטוח היום כמעט לא מרוויחות מהחיתום. הן מרוויחות מהמעט שאפשר להרוויח מהתשואות בשוק ההון".

במקביל לדיווחים על המצב הנוכחי בו הרווחיות של חברות הביטוח רק הולכת ויורדת, נשמעים קולות התוהים האם נראה בקרוב שליטה של גופים זרים על חברות ביטוח ישראליות. לדעתו של שביט אין בכלל שאלה. "מי שיקנה חברת ביטוח ישראלית במצב הרגולציה הנוכחי הוא אידיוט", הוא קובע. "פה חל הכלל של גראוצ'ו מרקס לפיו – אני לא רוצה להתקבל למועדון שמוכן לקבל אותי. יש לא מעט חברות על המדף, אבל אף אחד שראוי שהמפקחת תתן לו אישור לקנות חברת ביטוח, לא יהיה מוכן לקנות אותן".

התמונה המלאה

כפי שאומר שביט, איומים רבים מרחפים היום מעל ראשו של ענף הביטוח. כך למשל, רוצים כאמור להוריד את דמי הניהול בחיסכון לטווח ארוך, בעיקר באמצעות חוקים פרטיים. "כנסת ישראל היא אלופת החקיקה הפרטית בכל הפרלמנטים בעולם", אומר שביט. "כשבא חבר כנסת שרוצה להוריד לרוחב את דמי הניהול לקרנות הפנסיה ב-3%-5% הוא לא רואה בהכרח את התמונה המלאה. אפילו ארגון ה-OECD קבע שישראל נמצאת בחלק הנמוך יותר של דמי הניהול בקרב המדינות החברות בו. הם סבורים שאנחנו לא חזירים".

נראה שעצם העובדה שחברי כנסת יכולים להציע הצעות חוק כאלה היא זו שמסעירה את שביט. "לא שואלים אותם על מה הם מסתמכים – זו שערורייה. די בקריאת דברי ההסבר להצעת החוק, ורואים שזה שרירותי לגמרי".

אבל לא מדובר רק בהצעות חוק פרטיות. לאחרונה מנסה משרד האוצר, יחד עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, ליזום קרן פנסיה ברירת מחדל. מטרת היוזמה היא להפחית את דמי הניהול עבור עובדים לא מאוגדים, שבדרך כלל לא מחזיקים בכוח מיקוח ומשלמים דמי ניהול גבוהים. במסגרת הרפורמה מבקש האוצר לקבוע קרן פנסיה אליה יצטרפו כל העובדים, אלא אם אלו בוחרים אחרת. משרד האוצר יבחר במכרז שתי קרנות (או יותר) שיציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר. "לאחר פרסום הנוסח הראשון הלכתי לאוצר ודיברתי עם אנשי הפיקוח על הביטוח", מספר שביט. "בנוסח הראשון אפילו לא היה כתוב שדמי הניהול צריכים להיות גבוהים מאפס. שאלתי אותם – אתם תקבלו הצעות עם דמי ניהול שליליים? אז תיקנו לאפס אחוז. ואפס תקבלו? אפשר לנהל קרן פנסיה עם 0% דמי ניהול? אז צריך להיות מינימום כלשהו".

יש קרן פנסיה שתציע דמי ניהול הפסדיים?

"למה לא? אני שומע שמועות על גורמים שמתכוונים להתמודד וטוענים – אולי אני אפסיד מקרן הפנסיה, אבל אגיע להרבה עמיתים ואמכור להם ביטוחים ושירותים אחרים; מכאן אני ארוויח ומהפנסיה אני אפסיד. אני שואל שאלה אחרת – את היית מוכנה שאת הכסף שלך, את הפנסיה שלך, ינהל מישהו שלוקח ממך 0.1% דמי ניהול והוא צריך להשיג לך תשואה טובה? כדי להשיג תשואה טובה הוא צריך להביא אנשים טובים, וכדי לתת שירות – אנשי שירות טובים".

בדרך לקטסטרופה

שביט מתאר מצב בו בעוד חמש שנים, אנחנו עלולים לראות שקרן ברירת המחדל של האוצר תעשה תשואה של 3% פחות מכל השוק בגלל שלא הושקעו מספיק משאבים בניהול ההשקעות. "אין ארוחות חינם", פוסק שביט. "רק לבנות תיק השקעות שעוקב אחרי מדד עולה יותר מ-0.2% מגודל התיק. אז אני שואל את הממונה שעושה את המכרז, איך תסתכלי לאנשים בעיניים בעוד כמה שנים, אם יתברר שהקרן עשתה ביצועי השקעה נחותים? הרי זו קרן פנסיה שאת אמרת לאנשים להשקיע בה את כספי עתידם".

סלינגר. מונעת משכרון כוח בלבד?

לדברי שביט, העובדה שבקרן ברירת המחדל מתייחסים רק לדמי הניהול, תפגע בעובדים. "אני עשיתי כ-100 מכרזים לבחירת קרנות פנסיה עבור גופים שונים", הוא מספר. "כשאני בודק קרן פנסיה אני בודק 70 פרמטרים בלפחות שבעה ראשי פרקים כמו תשואה, עלות, הרכב אקטוארי של העמיתים בקרן שזה מאד חשוב, משאבי ניהול, יציבות פיננסית של הקרן ובעליה והוראות תקנון. מאיפה הם יביאו את כל זה ב-0% דמי ניהול, או 0.1%? בעוד חמש שנים אנו עלולים להתעורר לקטסטרופה. יש מי שיגידו שאני מנסה סתם להפחיד. הרי הייתי הממונה על שוק ההון והביטוח, אז מישהו יכול לבוא ולומר שאני לא מבין ביציבות של חברות ביטוח וחברות מנהלות? קרן פנסיה ברירת מחדל זה הימור מטורף על חשבון הציבור לטובת הורדת דמי הניהול בטווח הקצר. אם היו עושים את זה נכון לא הייתי פוצה פה".

זו אחת הסיבות בגללן שביט עוזב את תפקידו כמנכ"ל האיגוד – הוא פשוט לא מצליח לשנות. "אתם באמת חושבים, אחרי המקרים של ענבל אור ושל גולן טלקום, שחסרים משקיעים חסרי אחריות?", הוא שואל. "אני עוד לא יודע מי הזוכה שייבחר במכרז קרן ברירת מחדל, אבל הוא עלול להתברר בעתיד כמנהל חסר אחריות".

ההתנגדות שלו היא לא לעצם הקמת קרן ברירת מחדל, הוא מבקש להבהיר, אלא לאופן בו היא מוקמת. "אני אומר לפיקוח – תוכיחו שבדקתם את עצמכם ואתם בונים את זה נכון. הרי יש יתרון לגודל, גם מבחינת דמי ניהול", טוען שביט. "הקרנות הסגורות שבניהול האוצר (הקרנות הוותיקות דוגמת מבטחים ומקפת. ר.מ.) לוקחות דמי ניהול שערורייתיים כי יש שם בזבוז, סליחה – הוצאות גדולות של כספים. בניהול של 30 מיליארד ושל 3 מיליארד יש הוצאות שלא משתנות והן דומות. שהאוצר יבוא ויאמר שקרן בגודל זה וזה צריכה לקחת דמי ניהול בשיעור כזה וכזה, ולכן אני רוצה לאפשר לקרן קטנה לקחת דמי ניהול יותר גבוהים; אבל הממונה רוצה ללחוץ על כל השוק באותה מידה. מה שיקרה זה שקרן ברירת מחדל תרזה את השמנים אבל תהרוג את הקטנים שהאוצר רוצה לשמור עליהם".

גם האיומים על סוכני הביטוח לא חמקו מעינו. "איום אחד הוא הטכנולוגיה שמייתר את הצורך במתווך", הוא אומר. "חברות הביטוח חייבות לפתח שיווק אלקטרוני ישיר, ודבר לא יעזור לסוכנים, אלא אם הם ישתלבו בכך. שנית, הגישה הצרכנית הקיצונית שמובילים שר האוצר וסלינגר שגורמת לכך שסוכני הביטוח מאוימים מכל הפעולות שמאיימות על חברות הביטוח עקב הגישה הזאת. כל הפעולות המאיימות על חברות הביטוח פוגעות גם בסוכנים, ואם הם לא משתפים אתנו פעולה, אז הם לבד ואנחנו לבד. זה ייגמר בכך שהסוכנים יתוגמלו בסוף כמו יועצי פנסיה בבנקים".

"התחקור הוא אדיוטי"

נושא נוסף שמטריד את מאיר שביט, לאו דווקא כנציג חברות הביטוח הוא הביטוח הסיעודי. "עצרו את ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים וכל פעם מאריכים אותם בשנה כי חוששים שהמבוטחים יעשו מהומת אלוהים", הוא מתאר. "אני סבור, שהביטוח הסיעודי המתאים לתוחלת החיים הארוכה היום חייב להיות לכל החיים – בלתי מוגבל לתקופה ובלתי מוגבל בגיל – כמו בפנסיה. בפנסיה לא אומרים לבן אדם שמגיע לגיל 90 – סליחה, אתה חי יותר מתוחלת החיים שלקחנו בחשבון ואנחנו מפסיקים לשלם. קרנות הפנסיה וחברות הביטוח משלמות, למרות שקוראים להם חזירים. הביטוח צריך להיות עד המוות. זה כמובן יעלה יותר כסף ויצטרכו לחסוך לשם כך מגיל צעיר – כמו פנסיה – אבל זה הביטוח המתאים למציאות של היום".

"מה שאני לא יודע לפתור בסיעוד של חברות הביטוח ושל הביטוח הלאומי זה את הבדיקות המשפילות בהגדרת מצב סיעודי", הוא ממשיך. "כיום אין ברירה, כי הבודק צריך לבוא עם רשימת שאלות ולמלא אותה. אני מזדהה עם מה שסלינגר אמרה – שאחרי שגמרת לשאול את כל השאלות מהדף, תרים את העיניים, תסתכל על הבנאדם ותחליט אם הוא סיעודי לא רק לפי המספרים היבשים. אין דבר חשוב יותר לאדם שהיה פעיל עד לפני חצי שנה מאשר העצמאות שלו, ובראש ובראשונה העצמאות הפיסית. אין השפלה גדולה יותר לאדם מבוגר מאשר ללבוש חיתול, לכן רבים אינם מודים שהם מוגבלים בתנועה או לא שולטים בסוגרים. את זה אני לא יודע לפתור. אולי כדאי להטיל על צוות מקצועי שימצא מבחנים אובייקטיביים שמחשב יכול לעשות או רופא, כמו בבדיקות דם וגלי מוח. אל תשאלו שאלות, אל תתחקרו. התחקור הוא אידיוטי. אי אפשר לקבל בו תשובות אמתיות. אסור לקבוע סיעוד בשאלות".

ומה עמדתן של חברות הביטוח בנושא זה?

"זה רק עניין של כסף. שר הבריאות, יעקב ליצמן, רוצה חוק סיעוד ממלכתי. אם הוא רוצה שחברות הביטוח יספקו את הביטוח, הן יעשו את זה כמו בפנסיה, בתנאי שזה יהיה כדאי כלכלית עבורן. מפרישים היום 17.5% לפנסיה חובה, קחו 20% ותנו גם ביטוח סיעודי. אני בעד הרעיון של ליצמן. זה הדבר היחיד ההוגן וההגיוני. אתם רוצים שחברות הביטוח ינהלו את זה? בשמחה רבה".

"אני בעד הרעיון של ליצמן. זה הדבר היחיד ההוגן וההגיוני" | צילום: הדס פרוש

למרות זאת יש חברות שמעדיפות לא להיכנס בכלל לביטוח הסיעודי. "בעולם יש חברות ביטוח שלא מוכרות ביטוחי סיעוד, כי הן מגדירות את זה כסיכון למוניטין", מספר שביט. "בארץ, לאחרונה, החברות לא צמצמו את הכיסוי אלא ביטלו הטבה שהעניקו בעקבות נייר העמדה של המפקחת שהרחיבה את ההגדרה של מצב סיעודי.

"אני במקום חברות הביטוח לא הייתי ממשיך למכור ביטוח סיעודי – אתה הורס לך את המוניטין ואתה מאמלל אנשים. האוצר צריך לחייב פוליסות ביטוח סיעודי לכל החיים, ולהתחיל לשלם עליה מגיל צעיר כדי שהפרמיה לא תהיה גבוהה מדי בגיל מבוגר".

ומה לגבי קופות החולים?

"לקופות החולים אין בעלי מניות. הן ניזונות מתקציב המדינה ויכולות לצבור גרעונות עתק. יש מי שיממן. לחברות הביטוח יש בעלי מניות ודירקטוריון. אם חברה מחליטה שהיא תמשיך עם הקיים או תקל, או תוריד את הפרמיה ובדיעבד יתברר שהיא הפסידה כסף, בעלי המניות יתבעו את החברות – אם ידעתם שאתם הולכים להפסיד, אז תביאו את הכסף מהבית. אם קופות החולים יפסידו, ההסתדרות תלך לממשלה ויתנו להן כסף. זו גם הסיבה שחברות הביטוח מתרעמות כשנותנים הטבות לשב"נים (שירותי בריאות נוספים הקרויים גם ביטוח משלים בקופות החולים. ר.מ.), שהם נטולי אחריות לחלוטין, כדי שיתחרו בחברות הביטוח".

בתחום הבריאות מטרידות את שביט גם הפוליסות האחידות שדורשת המפקחת. "המפקחת עצרה את הביטוח ודרשה פוליסות אחידות; אני לא אוהב אחידות ולא אוהב את ההחלטה הזאת", הוא אומר. "שוק הביטוח במדינת ישראל יהיה כמו סופרמרקט קומוניסטי במוסקבה של שנות השמונים – יש הרבה מדפים ארוכים אבל ריקים".

חבורת בובות במקום ועדה

לאחרונה נשמעים קולות השואפים להפוך את הפיקוח על הביטוח לרשות עצמאית. קולות בעד ונגד נשמעים בכל הכיוונים, כשחלקם טוענים ההצעה טומנת בחובה מתן סמכויות רחבות מדי לממונה על הביטוח, ללא בקרה מספקת. "עם הרעיון עצמו אין לי בעיה", אומר שביט. "הבעיה היא שההצעה הזאת כוללת הרחבה מקיפה ומתן סמכויות גדולות לממונה ללא בקרות ואיזונים. על פי ההצעה, כל הסמכויות של שר האוצר עוברות לממונה; חובת התייעצות עם ועדת הכספים מבוטלת; ועדה מייעצת הופכת להיות חבורת בובות של עובדי מדינה במקום ועדה מייעצת רצינית; המועצה המייעצת נעלמה".

שביט מתאר מצב בו ליו"ר הרשות, לראשונה בישראל (שכן אין עוד רשות במעמד כזה) יהיו כל הסמכויות – החל מחקיקה, פיקוח, חקירה, אכיפה. "היום מתקנים תקנות רק שרים ובענייני שוק ההון – שר האוצר ובמקרים מסוימים גם נגיד בנק ישראל", הוא מסביר. "אבל הממונה לוקחת לעצמה סמכויות לתקן תקנות, וזה טירוף. לדעתי זה בא משיכרון כוח בלבד. אני לא מבין איך שר האוצר ויתר על סמכויותיו מבלי להבין שסמכויות מגלמות גם אחריות שלא ניתן לוותר עליה".

שביט מציע להרחיב את הוועדה המייעצת שלה. "ההוראות של הפיקוח משפיעות על שוק הפנסיה, על שוק ההון, על בנק ישראל", הוא מסביר. "למה שבוועדה המייעצת של הממונה לא יישבו יו"ר הרשות לניירות ערך והמפקח על הבנקים? למה שיישבו פקידי ממשלה מדרג נמוך שלא מבינים מהחיים שלהם? הרי זו ועדה מייעצת. נכון שחברים בה שני נציגי האקדמיה המשמשים כשני עלי תאנה".

בתקנת הסולבנסי ש"מעתיקים" בישראל מאירופה יש כוונה של הפיקוח להתאים את הדירוג של ישראל לדירוג הבינלאומי בו מדרגים חברה במדינה על פי הדירוג שלה בכפוף לדירוג של המדינה. "אם יש לי בנק שמדורג A, שזה שתי דרגות מתחת למקסימום שהוא טריפל A, והמדינה שלו מדורגת A, אז בדירוג הבינלאומי הוא יהיה מדורג 4 דרגות מתחת לטריפל A, שזה משהו כמו BB", מסביר שביט. "אם לוקחים את כל החברות בישראל ומכפיפים אותן לדירוג של ישראל שהוא A או A+, זה יגרום לכך שכל נייר ערך פה יהיה נחות מנייר ערך באנגליה, בגרמניה, בצרפת או בבלגיה. מה יקרה? אומרות החברות – ביום שאני אצטרך לעמוד בדירוג הזה ולהשלים הון, אני אקח את כל הכסף שלי ואעביר לחו"ל. למה שאני אשקיע פה? ומה יקרה אם חברות יעבירו את ההון שלהן לחו"ל? הרי מדובר בהמון כסף שמושקע גם במניות – זה ימוטט את הבורסה הישראלית. כשאמרתי את זה לאנשי רשות ניירות ערך, הם התפלצו".