מבונד ועד באטמן: המכוניות המדהימות של טייקון הנדל"ן

איש האבטחה של מוזיאון דזר בצפון מיאמי ((Dezer Collection Museum and Pavilion מקבל את פניי בברכה חמה. הוא אומר לי לחכות בלובי בזמן שהוא מחפש את הבוס שלו. עד כאן שום דבר חריג. אולם כעבור כמה דקות מופיע הבוס, טייקון הנדל״ן מייקל דזר, כשהוא רוכב על כיסא של קטנוע ממונע, מהסוג שקשישים משתמשים בו לאחר שהם עוברים ניתוח.

דזר, 72, אינו סובל מפגיעה כלשהי; הוא פשוט נהנה מהרכיבה. הוא לבוש מכנסיים קצרים, קרוקס, חולצה עם שרוולים קצרים וצווארון פתוח, ומקושט בערבוביה של שרשראות זהב. פניו שזופים מאוד וגזרתו רחבה. הוא מביט אליי למעלה מכיסאו במבט חקרני ושובב. "מי את?״ הוא תובע לדעת. ככל הנראה ציפה למישהו אחר.

אבל הוא מפשיר במהירות, ועד מהרה אנו יוצאים לסיור במוזיאון שלו, המשתרע על פני 23 אלף מ״ר. (אני הולכת ברגל; הוא על הקטנוע). אנחנו חולפים על פני אוסף הווינטג׳ שלו, שכולל מכוניות קרייזלר ומוסטנג ישנות ("תסתכלי על הסנפירים האלה!״ הוא אומר בהתלהבות) ואת כל סוגי המכוניות הקטנות: סיטרואן, פיאט, דאף וסברה.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

בתוך המוזיאון יש קולנוע דרייב־אין. אגף "המכוניות של הוליווד״ מציג לראווה את הפורד מודל 1948 מ״גריז״, את הקדילק 1959 "אקטו־1״ מ״גוסטבאסטרס״, את הדלוריאן 1981 מ״בחזרה לעתיד״, וכמובן, את ה״באטמוביל״. מחלקת ג׳יימס בונד כוללת את הלנד־רובר המחוררת מכדורים מ״סקייפול״, טנק T־55 סובייטי מ״גולדן איי״ ושש מכוניות אסטון מרטין.

בסך הכל יש לדזר יותר מאלף כלי רכב בשווי מוערך של 30 מיליון דולר (הוא מסרב לפרט את השווי המדויק). המוזיאון, לפחות עד כה, אינו מרוויח כסף, אבל לא נראה שזה משנה לו משהו. את פילוסופיית האיסוף הוא מסכם בפשטות: "אם אני רואה משהו שמוצא חן בעיניי, אני קונה אותו״.

מכונית וולגה, 1967 | צילום: Dezer collection

האוסף שלו, כך אני לומדת מאוחר יותר, מכיל יותר ממה שהוא מציג במוזיאון; לדזר יש גם מכוניות רולס רויס, למבורגיני, בוגאטי ויירון, "כמה יאכטות״, 4G, והחלק שאולי חביב ביותר כולל המון פריטי וינטג׳ של וספות ואופניים.

מחיל האוויר למיאמי ביץ׳

לדזר יש בהחלט את האמצעים לספק באופן יסודי את התיאבון שלו לאספנות. הוא נולד וגדל בתל אביב, והשתייך למשפחה ממעמד הפועלים. לארה״ב היגר ב־1962, מיד לאחר שירותו הצבאי בחיל האוויר. בהמשך ייסד את דזר פרופרטיז, חברת נדל״ן ניו יורקית שסייעה להפוך את שכונת צ'לסי במנהטן ממחוז תעשייתי למרכז אמנות. דזר הוא גם הבעלים של סוכנות מכוניות היוקרה מנהטן מוטוקארס.

את הכסף הגדול עשה מבנייני מגורים. באמצע שנות ה־80, מתוך ראיית הנולד, החל לרכוש נכסים מול הים במיאמי ביץ׳. מאז פיתח שם מגוון קומפלקסים עבור ידידו דונלד טראמפ, לרבות טראמפ טאוארס ב־900 מיליון דולר, טראמפ גרנד אושן ריזורט אנד רזידנס ב־600 מיליון דולר וטרמפ אינטרנשיונל ב־166 מיליון דולר.

דזר עדיין מחזיק בזכויות הפיתוח עבור 120 דונם ליד הים בסאני איילז ביץ׳. ב־2016 הוא מתכנן לפתוח שם את "פורשה דיזיין טאואר״ שמחולל רעש תקשורתי רב. מדובר במגדל בן 132 יחידות דיור שדייריו ישתמשו במעליות למכוניות כדי להגיע אל הדירות שלהם ולצאת מהן.

הכל התחיל בווספה

בחזרה לאוסף שלו. בשלב הבא דזר לוקח אותי למחסן שעבר הסבה במיאמי. אנחנו בוחנים כמה ממכוניות הפקארד והאסטון מרטין שלו. אחר כך אנו מאטים, כשהוא מראה לי שורות על שורות של אופני וינטג׳, חלקם ממונעים, בעיקר משנות ה־20 וה־30. יש לו את כל המותגים הקלאסיים: ויזר, שווין, ראלי, דארקופ, סטפקה ורודמאסטר. כמה מהגרסאות הממונעות כוללות מנועי 50 סמ״ק קטנים, ובימים הטובים הן הגיעו בקושי למהירות של 45 קמ״ש.

מייקל דזר | צילום: יח"צ

משם אנחנו עוברים לתשוקה הוותיקה ביותר שלו: אוסף של 70 וספות, שלטענתו הוא הגדול ביותר בעולם, במגוון צבעים של ירוק, כחול וצהוב. "וספה היא האהבה שלי מאז שהייתי בן 16״, הוא אומר. אביו קנה לו אחת ב־1957 תמורת 300 דולר, וזה היה הרכב הראשון שלו. הוא רכב פעם על מודל 1959 בטיול קמפינג של חודשיים ברחבי אירופה.

מאוחר יותר, בניו יורק, הוא יחמוק מהמשרד שלו להפסקת צהריים של שעתיים כדי לרכוב ברחבי הסנטרל פארק. ועכשיו, כשהוא לא נמצא על הכלי הממונע שלו, רוכב דזר ברחבי מיאמי על מודל 2008. "אנשים מסתכלים עליי ואומרים, ‘האם זה לא הבחור שיש לו רולס רויס ולמבורגיני? ועכשיו הוא על וספה?׳״, הוא מספר. "אבל אני אוהב את זה. זה הרבה יותר טוב, בהתחשב באוויר הצח! ובמיוחד בפלורידה, משום שאתה לא צריך קסדה״.