מבחן בגרות: הכירו את הצעיר שרוצה לעשות לפייסבוק בית ספר

בחירתו של קארפ מלמדת רבות עליו ועל טמבלר (Tumblr), פלטפורמת הבלוגינג שייסד לפני קרוב לשש שנים. הלופט, ששטחו 160 מטר רבוע בלבד ומחירו 1.6 מיליון דולר, הוא בחירה כמעט צנועה לבחור בן 26 ששוויו נטו, על הנייר לפחות, מעל 200 מיליון דולר. הרמז הבא על אישיות בעליו הוא המיקום: שכונת ויליאמסבורג בברוקלין, בירת ההיפסטרים העולמית, מקום שבו האירוניה חשובה יותר מצריכת הראווה. קארפ הוא כנראה הילד הכי עשיר בשכונה, אבל אם יש פרט שמעיד על אישיותו יותר מהכל, זה דווקא חלל הבית. כשנכנסים פנימה מגלים שהבית מכיל, למעשה, כלום. שום דבר.

 חדר שינה ספרטני עם ארון בגדים ריק למחצה. אזור הסלון מכיל רק ספה וטלוויזיה. הוויתור היחיד לטובת שפע הוא מטבח ברמה של מסעדה עבור חברתו, רייצ׳ל אקליי, שפית מיומנת. "אין לי ספרים. אין לי הרבה בגדים״, מושך קארפ בכתפיו. "תמיד מפתיע אותי לראות איך אנשים מעמיסים את הבתים שלהם בדברים״.

דיויד קארפ | צילום: רויטרס

"יש לו משהו כמו שלושה דברים״, מאשר מרקו ארמנט, העובד הראשון של קארפ בטמבלר, ובמשך תקופה ארוכה גם היחיד. "תמיד הוא מחפש איך יוכל להיפטר ממשהו״. אפילו גופו של קארפ כחוש באופן קיצוני. כשהוא מתנועע בעצבנות, מתנפנפת חליפתו האחת, אם כי המוקפדת, סביב גופו הרזה, המתנשא לגובה של 186 ס״מ. הוא מתנועע בעצבנות לעתים קרובות. אולי זה מה ששומר אותו צנום. "תמיד הייתי בתת־משקל של 18 ק״ג״, הוא אומר.

לעשות סדר בבלגן

חוסר הסובלנות של קארפ כלפי כל מה שאינו הכרחי מחלחל גם לטמבלר. בזמן שאחרים הסתכלו על המהפכות שהתרחשו בעולם הבלוגים והרשתות החברתיות וחשבו על יצירת כלים חדשים לתקשורת, קארפ חיפש דרכים להפוך הכל לפשוט יותר ואינטואיטיבי יותר. בצורה קיצונית. בטמבלר הורידו את הרף למינימום ההכרחי, ואיפשרו ליצור אתר אינטרנט יפהפה ודינמי.

אם פייסבוק הוא המקום שבו אפשר להתעדכן בכל הנוגע לחבריך מהחיים האמיתיים, וטוויטר הוא הדרך להתעדכן בכל הנעשה בעולם, ניתן לתמצת את טמבלר לאנשים שמבטאים את עצמם בפומבי. כמו שתי הרשתות האחרות, טמבלר מאורגן בצורת שרשורים של פוסטים, אבל הוא הרבה יותר חושי: מערבולת של תמונות, שירים, בדיחות פנימיות, סרטונים מונפשים והרבה תחושות וירטואליות חמימות ונעימות. בפיד הראשי של טמבלר תוכלו למצוא ברגע נתון יומן מצולם של אפגניסטן פרי עבודתו של צלם עיתונות, ומיד אחריו ציורים אימפרסיוניסטיים של דארת׳ ויידר שצייר אמן קומיקס, לצד גלריה של אוגרים שדומים לנשיא אובמה.

המשתמשים עושים סדר בתוהו ובוהו הזה באמצעות דש־בורד (dashboard), הממשק שמאפשר למצוא משתמשים אחרים ולעקוב אחריהם, כמו גם למעקב אחר התגובות שהפוסטים שלהם עצמם מקבלים. לבבות זה דבר טוב; ריבלוגס (reblogs) טובים אף יותר, ומעידים על כך שמשתמש אחר אהב את הפוסט שלך מספיק כדי לשתף אותו עם העוקבים שלו. הכלים ליצירת פוסטי המולטימדיה האלו פשוטים: שבעה מקשים שמאפשרים להוסיף טקסט, תמונות, קישורים, וידיאו, מוזיקה, דיאלוגים או ציטוטים. הכל בהקלקה אחת. המינימום ההכרחי, כבר אמרנו?

התוצאה: צמיחה חדה שהופכת תלולה יותר מדי חודש. בנובמבר פילס האתר את דרכו לעשרת יעדי האונליין המובילים, כשהוא נושף בעורפו של בינג של מיקרוסופט, ומושך כמעט 170 מיליון מבקרים אל הגלקסיה שלו, כך לפי נתוני חברת המדידה קוואנטקסט. עשרות מיליוני המשתמשים הרשומים של טמבלר יוצרים 120 אלף בלוגים חדשים מדי יום, ובסך הכל 86 מיליון בלוגים פעילים, והספירה נמשכת.

אמנות האסטתיקה הויזואלית | צילומים: מתוך אתר טאמבלר

כרגע מדובר ב־18 מיליארד צפיות דפים בחודש. סבב גיוס המשקיעים האחרון של האתר, בספטמבר 2011, העריך את טמבלר ב־800 מיליון דולר. חלקו של קארפ, קצת יותר מ־25%, שווה למעלה מ־200 מיליון דולר. ב־2012 הוכפלה התנועה באתר.

אלו נתונים מרשימים, אבל 2013 תהיה שנת המבחן של טמבלר, שבו יתבקש האתר להוכיח שלושה דברים: שהוא יכול להמשיך לצמוח, שהוא יכול לעשות כסף, ושדיוויד קארפ, הגאון היצירתי, הוא הבחור הנכון להוביל את טמבלר אל התהילה. "בצדי הדרכים מושלכות חברות מתות שעשו את הצעד השגוי בזמן השגוי, ה׳מייספייסים׳ של העולם״, אומר אנליסט גרטנר, בריאן בלאו. "הם חייבים להיות ממש זהירים״.

לקארפ יש מומנטום. כשהוריקן סנדי הציפה מרכזי ענק של נתונים בניו יורק וניתקה מהרשת את הפנגטון פוסט, Gawker ובאזפיד, עברו כל השלוש אל טמבלר, ששימשה כפלטפורמת ההוצאה לאור הזמנית שלהם. התופעה לא חמקה מעינה של הוליווד, ולא פחות משלוש סדרות טלוויזיה שנמצאות בשלבי הפקה, שאבו השראה מהסנסציות שנולדו בטמבלר והפכו ויראליות. וגם: כשחברת מילוני אוקספורד ארה״ב בחרה ב־״GIF״ כמילת השנה שלה ב־2012, היא העניקה קרדיט לטמבלר כמי שדחפה את המונח אל המיינסטרים. "הצמיחה שהיינו עדים לה בשנה האחרונה פשוט מאפילה על כל מה שבא לפניה״, אומר קארפ. "עם יד על הלב, זה מקום שמעולם לא חשבתי שנגיע אליו״.

במובנים מסוימים, זה גם לא מקום שהוא אי פעם קיווה להיות בו. טמבלר הולכת וצומחת, וכפי שיכול לומר לכם כל מי שיש לו תינוק, או משכנתה, פירוש הדבר סיבוכים יקרים. "אני ממש מחבב את דיוויד, אבל מצפה לו שנה ברוטלית״, אומר ניק דנטון, הבעלים של Gawker מדיה. "הלחץ על חברות מדיה אינטרנטיות להניב הכנסות גובר יותר ויותר״.
 
קארפ, שהתבטא לא פעם בעבר נגד פרסום, התיר לבסוף להעלות פרסומות בטמבלר, במאי האחרון. החברה סיימה את 2012 עם הכנסות של 13 מיליון דולר; השנה מצפים ממנה להגיע ל־100 מיליון. אם היא תצליח להגיע לנתון המכירות הזה, אמורים להגיע גם רווחים – אבן הבוחן המכרעת לחברות מדיה חברתית. לדברי קארפ, טמבלר הצליחה לחסוך את רוב 125 מיליון הדולרים שגייסה, אבל החברה הוציאה סכום מוערך של 25 מיליון דולר על פעילותה בשנה שעברה, ורוב הסיכויים שתצטרך להוציא עד 40 מיליון דולר נוספים השנה. ב־2013 צריך דיוויד קארפ להשתתף במרוץ. כעת השאלה היא האם יוכל לעבור לרווחיות לפני שיצטרך להושיט שוב את ידו בחיפוש אחר משקיעים?

שיפור קטן לחיים

כשרק התחיל לצעוד במסלול שהוביל לטמבלר, היה קארפ לא יותר מעוד נער חובב טכנולוגיה, חכם מדי אפילו בשביל התיכון היוקרתי שבו למד, ברונקס סיינס בניו יורק. אמו, מורה במנהטן, ואביו המוזיקאי, ידעו שבנם, הבכור מבין שני אחים, זקוק לאפיקים רבים כדי לפתח את תחומי העניין שלו. אמו פנתה לפרד סייברט, ידיד המשפחה שילדיו למדו אצלה. סייברט, מנהל ותיק באם.טי.וי נטוורקס ובהאנה־ברברה, ניהל חברה משלו להפקות אנימציה. "אמו של דיוויד אמרה, ‘פרד, בעסק שלך יש מחשבים, נכון?׳״ נזכר סייברט. "׳אתה יודע, הבן 14 שלי ממש מתעניין במחשבים. הוא יכול לבוא לבקר?".

פרד סיברט, הבוס הראשון של קארפ באם.טי.וי  

"הייתי מבועת״, נזכר קארפ בפגישה הראשונה ההיא. אבל ההתלהבות שלו מעבודתם של המהנדסים הכריעה את הפחד, והביקורים הפכו לשגרה, עד שיום אחד, נזכר סייברט, "הוא אמר ‘מעכשיו אני יכול להגיע כל יום, עכשיו אני עובר ללמוד בבית׳״.

קארפ בחן בקפידה את נתוני הכניסה לאוניברסיטאות והחליט שזהו הסיכוי הטוב ביותר שלו להתקבל ל־MIT. הוא גם התחיל ללמוד יפנית ולקח שיעורים פרטיים אצל מורה למתמטיקה, שיחד אתו עבד על כתיבת תוכנה לזכייה בבלאק ג׳ק ובפוקר. אבל הקלפים שלו לא כללו את MIT. בזמן שחבריו ללימודים כתבו מכתבי מועמדות, עבד קארפ כמנהל מוצר באתר האינטרנט להורים, אורבן בייבי.

לאחר ש־CNET רכשה את האתר ב־2006, השתמש קארפ בתקבולים ממכירת מניותיו כדי להקים חברת שירותי פיתוח קטנה משלו, דיווידוויל, שם גם עסק בפיתוח מוצרים שהגה. כשפיתח פלטפורמת בלוגינג מרובת משתתפים עבור החברה של סייברט, הוא לא היה מרוצה מהתוצאה. "יום אחד הוא הגיע ואמר, ‘הקטע הזה של הבלוגינג – זה לא יותר מדי קשה?׳״ נזכר סייברט, שלא היה לו מושג על מה קארפ מדבר. סייברט ידע שזה מעבר ליכולתו של קארפ ופנה למשקיע בשם ביג׳אן סאבט מספארק קפיטל.

"פרד התקשר אליי ואמר, ‘היי, אתה צריך להשקיע יותר זמן בדיוויד. הוא מוכשר בצורה שלא תיאמן׳״, נזכר סאבט. הם נפגשו, וקארפ הראה לו אפליקציית רשת שהמציא, שמפשטת בצורה יוצאת דופן יצירה ושיתוף של כל סוגי התוכן הדיגיטלי – טקסט, תמונות, וידיאו וקישורים. זה היה טמבלר. "פשוט נפלתי מהכיסא״, מספר סאבט. "מעולם לא ראיתי משהו מעוצב בצורה כל כך יפה״.

אבל היה קשה מאוד לגרום לקארפ להתחייב לרעיון שלו כעסק. "הוא לא רצה שיזהו אותו כאיש עסקים. דיוויד לא תפס את טמבלר כיותר מכלי לשפר את החיים שלו״, אומר סייברט. "הוא התלהב כבר מההתחלה, אבל זו לא הייתה התלהבות של בניית עסק״.

"בעצם ביליתי את קיץ 2007 בניסיונות לשכנע אותו להקים חברה סביב זה״, מוסיף סאבט. כשסאבט הביא לקארפ את מזכר ההבנות הראשון שלו להצעה להשקעת הון סיכון, קארפ נרתע ואמר שזה "יותר מדי כסף ויותר מדי לחץ״. אבל כשהסכום הופחת ל־750 מיליון דולר עם הערכת שווי של 3 מיליון דולר, בהובלת ספארק ויוניון סקוור ונצ׳רס, הידועה בגישה הידידותית למייסדים, קארפ הרשה לעצמו להשתכנע, או לפחות באופן חלקי. בזמן שטמבלר צמחה מעובר ללווייתן, היה עליו ללמוד להכפיף את האינסטינקטים והנטיות שלו לאלו של סייברט, סאבט ומשקיעיו האחרים, שאליהם הוא מתייחס באופן קולקטיבי כאל "המנטורים שלי״.

אחד מנושאי המחלוקת נגע למחיר ההולם של טמבלר. בשנתה הראשונה זו הייתה חברה של שני אנשים, קארפ וארמנט. באפריל 2008 הם צירפו את מארק לפונטיין כדי שיטפל בתמיכה למשתמשים, אבל הוא עבד מווירג׳יניה וחלפה יותר משנה בטרם הם נפגשו פנים אל פנים. בערך באותו זמן אמר קארפ לסאבט שהוא הסתכל על המבנים הארגוניים של חברות מדיה דיגיטלית אחרות, החל מקרייגסליסט, שהעסיקה 26 עובדים, ועד מייספייס ופייסבוק, שכל אחת מהן העסיקה בערך 1,000 עובדים. "והוא אומר, ‘אני יכול לעשות את זה עם ארבעה אנשים כל החיים שלי׳, והוא באמת האמין בזה״, אומר סאבט.

אבל המציאות נשכה. כשבסיס המשתמשים של טמבלר צמח לשבע ספרות, סבל האתר מבעיות יציבות הולכות וגוברות. "הייתי יותר מדי חכם לפעמים״, מודה קארפ. "העובדה שלא חזיתי מראש את הצורך להקים צוות מהנדסים גדול יותר עלתה לנו בחודשים רבים. הסיבה לכך שאנו הרבה יותר יצרניים כיום, היא שעכשיו יש לנו אנשים שכבר עסקו בדברים האלה בעבר״.

מבוגר אחראי לטמבלר

ככל שטמבלר גדלה, כך נאלץ קארפ לבלות יותר זמן בעשיית דברים שהוא פחות טוב בהם, כמו להתחנף ללקוחות, להמם אנליסטים, לרענן את השורות בקרב העובדים ולעורר בהם יראה. "מעולם לא ראינו אותו כועס״, אומר ריק ווב, שסייע לנהל את סוכנות השיווק הדיגיטלי ברבריאן גרופ לפני שהצטרף לטמבלר כ״יועץ הכנסות״.

במשך שנים, רוב המטלות של הצד העסקי טופלו בידי ג׳ון מאלוני, שאותו שכר קארפ כנשיא הראשון של טמבלר, לאחר שעבד עבורו באורבן בייבי. אבל כשהחברה שכרה מנהלים שיפקחו על התחומים האלו, אמר מאלוני לקארפ שהוא מוכן לעזוב. "זה הגיע לנקודה שבה היו הרבה אנשים בחדר״, אומר מאלוני, שעזב באפריל האחרון. ״רציתי ללכת ולעשות משהו משל עצמי״.
מה שמדיר שינה מעיניו של קארפ כיום זה לא תוכנה עם באגים אלא "עניינים של צוות העובדים. האם אני מנהיג טוב מספיק עבור החבר׳ה האלה? האם אני נותן להם את כל מה שמגיע להם ויוצר סביבה חיובית של שיתוף פעולה? כשיש תחושה שמשהו קצת משתבש, זה הדבר היחיד שאני מסוגל לחשוב עליו – עד שאני מתקן את זה״.

"לעקוב אחרי היוצרים של העולם"  | צילומים מתוך אתר טאמבלר

כל זה יכול להסתיים בנקודת ההתחלה. מאז שמאלוני עזב, גורמים בתוך החברה דנים באפשרות לשכור גרסה משודרגת שלו, מישהו בסגנון שריל סנדברג, "המבוגר האחראי״ של פייסבוק, ולהשאיר את קארפ פנוי להתמקד באסטרטגיה ובחזון. "זה רעיון טוב לגייס מספר 2 חזק״, אומר בראד ברנהאם, חבר במועצת המנהלים של טמבלר. "אבל יהיה צורך באדם מיוחד, שיוכל להשלים את הצדדים החזקים של דיוויד״.

עבור טמבלר, הצלחה מרהיבה מצטמצמת כרגע למדד אחד: רווחים. עד 2009 עדיין היה אופנתי להטיל ספק בכך שפרסום או מסחר יכולים לשגשג בפלטפורמות חברתיות או בכך שהמשתמשים יתמרדו נגד פלישות לשיחות הפרטיות שלהם ונגד שימוש מרתיע בשיטות של פילוח התנהגותי. לפי מכאובי הגדילה המתועדים היטב של פייסבוק, היא הוכיחה את יעילות מודל ההכנסות של הפלטפורמה החברתית שוב ושוב – כשעברה לראשונה לרווח ב־2009, ומאוחר יותר, כשחשפה שמאמצי הפרסום שלה בפלטפורמה הניידת, הנמצאים רק בראשית דרכם, כבר מניבים הכנסות של 3 מיליון דולר ביום. טוויטר, אמנם קטנה יותר, נמצאת על אותו מסלול, עם תחזית ליותר מ־545 מיליון דולר הכנסות מפרסום ב־2013.

טמבלר, לדברי סאבט, נמצאת "היכן שטוויטר הייתה לפני שנתיים־שלוש״. כעת על החברה להתפתח לכדי מכונת מכירות, וברור שזה לא הצד החזק של קארפ. זה מסביר מדוע טמבלר חטפה את לי בראון מגרופון, שאחרי עשר שנים ביאהו מונה לתפקיד ראש מערך המכירות של טמבלר. היא חימשה אותו בתריסר אנשי מכירות, תוך התמקדות בהבאת נותני חסות כמו אדידס, ג׳נרל אלקטריק וקוקה קולה.

והשינוי הזה הגיע בזמן: עד שהפסיקה את חרם הפרסומות שלה במאי, הכסף של טמבלר הגיע בפועל מאנשים אחרים. יותר מ־50 כותבים מינפו את הבלוגים שלהם בטמבלר לספרים, וחלקם חתמו על עסקאות בטלוויזיה, כולל לורן בכליס, ש־Hollywood Assistants שלה אומץ על ידי CBS. המסחר בתוך טמבלר הוא בעיקר סביב יצירה ורישוי של "נושאים״ הקשורים לעיצוב עבור משתמשים שמעוניינים להדר את הדפים שלהם. "עבור האנשים שיוצרים את הנושאים האלה, זה רווחי בצורה שלא תיאמן״, אומר כריס מוהני, עורך ראשי של סטוריבורד, הגוף החדשותי המנוהל בתוך הארגון. אבל זה פחות רווחי עבור טמבלר עצמה, שחלקה במכירות מסתכם בפחות מ־5 מיליון דולר מדי שנה, לפי חברת המחקר פריבקו.

המתמטיקה של המותג

גם אם מאמציה של טמבלר להרוויח כסף היו צנועים עד כה, השאיפות שלה עצומות. קארפ מציע להמציא מחדש את הפרסום באינטרנט, ולעשות זאת תוך הימנעות מהמסלול שהציתו גוגל, פייסבוק וטוויטר. קארפ לא חוסך את שבטו בהשמיעו דברי ביקורת על מה שמציעות החברות האלו. "היפר־היפר הפניות של קישורים כחולים קטנים״, הוא מתייחס אליהן בביטול.

ב־2010 הצהיר בפומבי שהפרסום ברשת עושה לו בחילה ולעולם לא יגיע לטמבלר, הצהרה שאותה הוא נדרש להסביר עכשיו למשקיעיו, שכבר שלחו אנשי מכירות למשרדי הפרסום בשדרות מדיסון.

לדבריו היום, ה״קישורים הכחולים הקטנים״ האלו יעילים, אבל רק באופן המוגבל ביותר, בקצהו הצר של מה שמכונה משפך הקניות. "זה נועד לתפוס אותך ברגע שאתה מוכן לקנות״, הוא אומר. גוגל, פייסבוק וטוויטר יכולים להשתמש בשילוב של פילוח התנהגותי ורלוונטיות חברתית כדי לעשות זאת במידה רבה של הצלחה, אבל אין להם הרבה השפעה על עמדותיהם ורגשותיהם של הצרכנים. זהו התפקיד של מה שקרוי "פרסום מותג״. כרגע, למרות הנדידה הגדולה של זמן וכסף אל האינטרנט, כמעט כל מסרי המותגים עוברים דרך המדיה המסורתית – ובמיוחד הטלוויזיה. "ישנם 50 מיליארד דולר במותגים, אבל שום דבר מזה לא באמת נמצא ברשת״, אומר ווב, שאחראי על ההכנסות בטמבלר.

אלה שמוציאים את 50 מיליארד הדולרים האלו, אומר קארפ, ממתינים לפורמטים של פרסום אמנותי שיעצב קשר רגשי עם הצרכנים, "שיגרום להם לצחוק, לבכות, או להתקשר לאמא שלהם״. אותם הכלים שהופכים את טמבלר לאטרקציה, הם אלו שמאתגרים היום את המפרסמים.
טמבלר מציעה שני אפיקים למפרסמים: הראשון הוא "ספוטלייט״ (הצעות לפרופילים שכדאי לעקוב אחריהם) וה״רדאר״ (בחירות של העורך).

שני המקומות האלו מייצרים יחד יותר מ־120 מיליון צפיות ביום. רוב הגולשים פונים לתכנים פופולריים בסיסיים, שכ־%5 עד %20 מתוכם מקורם בקידום מכירות שעולה כסף. התעריפים גבוהים: העלות של אלף התרשמויות (CPM) נעה בין 4 ל־7 דולרים. לשם השוואה, בפייסבוק יעלו אלף התרשמויות 30 סנט לבאנרים בסיסיים קטנים, ועד עשרה דולרים לפרסומות חברתיות שמועברות באמצעות מכשירים ניידים – הפרימיום של הרשת.

סוכנות הפרסום Droga5 השתמשה בטמבלר כדי לקדם את השקת iD, מותג המסטיק החדש של קראפט, המיועד לבני נוער. פיסת תוכן אחת שנוצרה עבור הקמפיין, קובץ GIF עם אנימציה של דינוזאור, קודמה באמצעות ה״רדאר״, וקיבלה יותר מ־40 אלף אינטראקציות, כך לפי צ׳ט גולאנד, מנהל האסטרטגיה הדיגיטלית של הסוכנות. כמחצית היו "ריבלוגים״, כלומר המשתמשים בעצם העלו מחדש את הפרסומות בדפים שלהם ושיתפו אותן עם חבריהם. "זה מרגש שיש לך פלטפורמה כזאת, שבה אתה יכול להגיע לקהל עצום שכולל בדיוק את האנשים המתאימים, והם נלהבים להיות מעורבים בזה״, אומר צ׳ט.

הקמפיין של iD רץ גם בפייסבוק, בדומה לטמבלר. אולם שינויים שנעשו באחרונה באלגוריתם שאחראי על פיד החדשות הראשי של פייסבוק, מקשים על החברות לגרום למותגים שלהן להיראות מבלי לשלם עבור תוספת קידום; היו מי שהשוו את זה לסחיטה. מארק קובן, בעליה של ה״דאלאס מווריקס״, כתב בבלוג שלו פוסט זועם על השינויים האלו, וציין שכדאי למותגים לשקול את טמבלר כפלטפורמה חילופית. "דיוויד עשה עבודה נהדרת בהפיכת טמבלר לבסיס לצעירים, עד לנקודה שבה עבור רבים היא מחליפה את פייסבוק כיעד יומיומי״, אומר קובן.

ביג'אן סאבט, ספארק קפיטל | צילום: ספארק קפיטל

גם הפרטיות מבדילה בין טמבלר לבין הרשתות האחרות: בעוד שפייסבוק מנצלת את נתוני המשתמשים כדי להפוך אותם יעד לפרסומות ספציפיות, טמבלר אינה עושה זאת, וגם לא תתחיל, אומר ווב. "אנחנו לא מעוניינים להתלכלך בעולם הפרטיות המשוגע והמפחיד שבו נמצאת פייסבוק״, הוא אומר. "זהו קו אדום עבה עבורנו״.

בעוד שטמבלר אכן מתכננת לקיים רמה מסוימת של סימון משתמשים כמטרה בעתיד הנראה לעין, ספק רב אם תתקרב אי פעם לקהל של פייסבוק, ועוד פחות מכך להכנסות שלה. בעוד שהחברה של צוקרברג נאבקת "להפוך את העולם למחובר יותר״, המוטו של טמבלר מזמין את המשתמשים "לעקוב אחר היוצרים של העולם״. הפנייה לאמנים העניקה לטמבלר זהות ושוק מן המוכן, אבל בטווח הרחוק, היא נמדדת במאות מיליוני משתמשים, ולא במיליארדים. "אני באמת תוהה איך הם הולכים לבצע מעבר מהמקום שבו הם נמצאים כיום״, אומר בלאו. "טמבלר צריכה לשנות את התפיסה, לפיה הם מיועדים רק לקהל הקריאטיבי״.

האתגר העיקרי העומד לפני טמבלר בעתיד הוא אותו אחד שאתו מתמודדת כל תופעה של מדיה חברתית: באיזו מידת הצלחה תוכל להתאים עצמה לקהל שעובר במהירות מלאפטופים וממחשבים שולחניים לטאבלטים ולסמארטפונים – וללמוד להרוויח מזה כסף. אף שהעיצוב המינימליסטי של טמבלר והניווט האינטואיטיבי שלו מציבים אותו בנקודת התחלה טובה יותר, עדיין מדובר בצומת דרכים קריטי. "החברה הזו נולדה ברשת״, אומר סאבט. "זו לא הייתה חברה שנועדה לניידים״.

אפליקציות ניידות שזכו לציון נמוך, ושפותחו באאוטסורסינג, שופרו בתוך החברה, והן מקבלות כיום מהמשתמשים ציונים גבוהים יותר. טמבלר עדיין לא ממש מצאה דרך לתרגם לעולם האפליקציות כמה מהתכונות הפופולריות ביותר שלה, כבר היום הצמיחה שלה במכשירים ניידים גדולה פי שלושה מהצמיחה ברשת. "נקודת המפנה שאנו צופים היא תחילת 2014, אז רוב האפליקציות יהיה ניידות, ואנו דוחפים לשם״, אומר קארפ.

הוא לומד מהר. חוץ מזה, המנטורים שלו לא חוששים לתקן אותו כמו שצריך כשהם חושבים שהוא זקוק לזה. "בזכות כל הלימוד שלי כיצד להיות מנכ״ל, אני עושה הרבה פחות טעויות״, הוא אומר, הודות ל״מערכת התומכת הזו שאני סומך עליה שתתפוס אותי מאחור בחולצה ותאמר, ‘דיוויד, אתה צריך לשים לב׳״.