המיקום: דירה רחבת ידיים, דמוית מוזיאון, באפר ווסט סייד בניו יורק. אחת מדירות המגורים הנדירות במנהטן שבהן אתם באמת יכולים ללכת לאיבוד. המסדרונות המפותלים מלאים ביצירות אמנות נהדרות בסגנונות קוביזם, מודרניזם ועוד "איזם" למיניהם, שנפסקות פה ושם כדי לפנות מקום ללא מעט פסלי ברונזה ענקיים.
השחקנים: תשעה אורחים והמארח ג'ון לוי, המבלה את ימיו כמנהל אסטרטגיה דיגיטלית ב"רודייל גרואו", סוכנות שיווק התוכן השייכת להוצאה לאור Rodale. האורחים אינם מכירים זה את זה. מעטים מהם מכירים את המארח. כל אחד מהאורחים הגיע לאחר שקיבל אי מייל מסתורי למדי.
האירוע: "ארוחת ערב של משפיעים", כך זה קרוי. מעין מסיבה עם כלל אחד: במשך השעה הראשונה אסור לאיש לספר מי הוא או מה הוא עושה למחייתו. לפחות אדם אחד מתבדח על כך שאנו נמצאים בסרט אימה על פי ספר של אגאתה כריסטי, וזה רק עניין של זמן לפני שהאורות ייכבו ומישהו יצנח מת עקב "רצח מתועב ביותר".
חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן
ברגע שהם פטורים מהמתכונת של "מה אתה עושה", המאפיינת את אירועי הנטוורקינג הטיפוסיים, האנשים מתיידדים במהירות. אנחנו מכינים יחד גוואקמולי, הופכים קופסה של תערובת עוגיות לקינוח של הערב ועורכים שולחנות עם בחור בשם אנדרה שמתברר כמי ששיחק את המלשין המכור להרואין "באבלס" בסדרה "הסמויה".
האוכל מוכן. אנחנו מתיישבים. מלבד אולי כמה שמות פרטיים (ופה ושם סלבריטאי מוכר מדי מכדי להתעלם ממנו), אנו עדיין לא יודעים מי הבחור שיושב לידינו.
ג'ון לוי המארח עם השחקן אנדרה רויו
החשיפות מגיעות במהלך משחק קבוצתי של מיון: האורחים הולכים כל אחד בתורו סביב השולחן ומנחשים את זהויותיהם הסודיות של בני לווייתם לשולחן האוכל, בעודם מנשנשים טאקו שזה עתה הוכן.
הקהל נחשף. העיניים מתרחבות, יחד עם ההבנה שמעכנו אבוקדו יחד עם כמה חבר'ה די מעניינים. מובילי התעשייה וענף הפיננסים, טייקוני תקשורת, ענקי טכנולוגיה. בין האורחים בעבר ניתן למצוא את אגדת האם.טי.וי מאט פינפילד, אלוף הפוקר אנדי פרנקנברגר, משקיעת ה"אנג'ל" המפורסמת אסתר דייסון ומייסדת "מייק לאב נוט פורן" ומרצה ב-TED, סינדי גאלופ. "שטפתי כלים עם קמרון וינקלווס", מספר לי רוב ברנט, מייסד ומנכ"ל אתר הווידיאו האינטרנטי My Damn Channel.
ג'ון לוי – שאתרשל אם לא אזכיר שעבד פעם כדוגמן בפרסומות מסוג "לפני ואחרי" – אירח את הארוחה הראשונה שלו לפני ארבע שנים כמעט. הייתה לו אז בעיה ניו יורקית מאוד. "כולם היו מצטיינים מדי", הוא אומר. "ברגע שאנשים החלו לדבר על הקריירה שלהם, הם הרגישו יותר מדי חשובים. כולם נהנו, אבל חסרו החוויה, השיתופיות ויצירת הקשר שלהן קיוויתי".
לוי ייסד אפוא את הכלל שבבוא היום החל להגדיר את האירועים שלו. "כתוצאה מכך נאלצו כולם ללמוד כיצד ליצור קשר מבלי למסור את התיאור העצמי שלהם שאותו שיננו להפליא", הוא אומר.
"הנחת היסוד כולה הייתה שובת לב: הכן ארוחה עם קבוצה של זרים, והימנע מלדבר על העבודה שלך", אומרת שרה פורבס, אוצרת מוזיאון הסקס של ניו יורק. "זה קשה במיוחד לקבוצה של אנשים שעבודתם שזורה עמוקות בזהות שלהם. הייתה זו אחת ההתנסויות החברתיות הייחודיות ביותר שנטלתי בהן חלק מעודי".
עד מהרה החל האירוע להתפתח, ולהתרחש בתדירות גבוהה יותר (כיום מארח לוי לארוחות ערב פעם או פעמיים בחודש). הופעות המתקיימות אחרי הארוחה הפכו דבר נפוץ: שחקנית ברודוויי קייל פוסט (כוכבת "קינקי בוטס") הדהימה לאחרונה אורחים עם הופעה מאולתרת מתוך "רנט", והקוסם הקומיקאי ג'וש בקרמן ניחש איכשהו את המספרים הסדרתיים של שטר עשרה דולרים שלי, מבלי לגעת בו.
חותכים לעצמם סלט, משתתפי ארוחת הערב
לעיתים קרובות עורך כיום לוי לאחר ארוחת הערב מסיבת קוקטייל מעט פתוחה יותר לקהל, שבה אורחי עבר וחבריהם חופשיים להיפגש ולהתערות בחברה. לעיתים יש ריקודים. לעיתים מוזיקאי ידוע מתיישב ליד הפסנתר.
כוכב האם.טי.וי מאט פינפילד קוצץ עגבניות יחד עם לורן סטקיאס, מנהלת תערוכות ומימון תוכניות במוזיאון לאמנות מודרנית.
האם יש מילה שנשחקה במסעה דרך מכונת הקלישאות כמו "משפיעים"? האשמה מוטלת על סוכנויות שיווק באמצעות מדיה חברתית, האובססיביות לגבי "קלאוט" (שירות המדרג השפעה חברתית באינטרנט), שגדלות פרא בשנים האחרונות. מה שבטוח: אפילו בסטנדרטים של ניו יורק, צריך דרגה מבהילה של העזה כדי לקרוא לאירוע שלך "ארוחת ערב של משפיעים".
אבל ממה שאני יכול לומר, האורחים יוצאים מחויכים, ואפילו עם השראה. "לכל הפחות זוהי ארוחת ערב מהנה עם כמה אנשים מעניינים מאוד. לכל היותר, זה מחולל תמורה עמוקה", אומר ג'יימס פורד, כתב השטח זוכה פרס אמי בחדשות PIX11 הניו יורקיות.
במסיבות היי טק יש בדרך כלל אנשי היי טק. מסיבות פיננסיות; אנשי פיננסים. מסיבות אופנה; אנשי אופנה. נראה כי רשימות המוזמנים של לוי מאורגנות בכוונה תחילה כדי לפגוש את המזל; הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. תירוץ עבור אנשים יוצאי דופן שאחרת אולי מעולם לא היו נפגשים.
לוי טוען שהקשרים שנוצרו באירועים שלו מובילים ליחסים רומנטיים, להקמת חברות סטארט אפ, וכפי שהוא מנסח זאת, "אני חושב שתוכנית טלוויזיה נמצאת בשלבי הפקה". בעתיד ייתכן שתהיה זו אף יותר מארוחת ערב. לוי אומר כי הוא מקווה להשתמש ברשת הקשרים שלו, המורכבת מאורחים בארוחות קודמות, במטרה להקים סוג של רשת חברתית פרטית, המיועדת לעודד אורחי עבר מארוחת הערב להשתמש בפלטפורמות וברשתות שלהם כדי לסייע זה לזה.
"האורחים יוכלו להעלות בקשות זה לזה, וכאשר החברים יספקו תמיכה הם ירוויחו קארמה", אומר לוי. "החברים עם הכי הרבה קארמה יזכו לתגמולים מיוחדים מאוד. כפי שאתה יכול לדמיין, בתוך קהילה כזאת מדובר בתגמולים שמימיים: סיור פרטי במוזיאון גדול, לעלות אל אחורי הבמה אחרי הקלטת תוכנית טלוויזיה, שיעור בישול משף מפורסם.
לוי עוצר לרגע. "ואם הם לא ישתתפו, לכל הפחות אני מקווה שהם טעמו גוואקמולי ראוי לשמו".
|