מבינים בביוטק ומדברים ווייטנאמית? הנה הזדמנות פז להשקעה

כשהבנק העולמי מעטר אותה בכינוי 'סיפור הצלחה פיתוחי', ווייטנאם נכנסה לאחרונה לעשירון הנמוך-בינוני של הכנסות משקי הבית, מה שגם העלה בה את הדרישה למוצרי צריכה איכותיים.

על-פי דו"ח עדכני לשנת 2016, שאת הנתונים בו ליקטה פירמת מחקרי השווקים ההונג-קונגית Cimigo, מספר משקי הבית הווייטנאמיים שהם בעלי הכנסה גבוה מ-500 דולר בחודש עלה מ-1.8 מיליון עד ליותר מ-4 מיליון במשך 10 החודשים האחרונים.

זאת ועוד, מספר הסופרמרקטים בווייטנאם עומד גם הוא בסימן צמיחה, במקביל לצמיחתו של כוח הקנייה במדינה. ב-2005 היו במדינה רק 47 סופרמרקטים, ואילו כעת המספר הזה הגיע כבר ל-975.

המספרים הללו חשובים במיוחד לענף החקלאות ולעסקי המזון, הן אלו שפועלים בשוק המקומי והן אלו המיובאים, אשר מנסים לעשות כסף מהצורך של הצרכנים בבטיחות מזון מוגברת בווייטנאם.

ד"ר Dao The Anh, מנהל במרכז למחקר ופיתוח חקלאי בהאנוי הבירה, אמר שהשינוי הזה קשור לשרשרת הייצור המתארכת – הודות לעניין המוגבר שמביעים הצרכנים במקור המזון שלהם.

התוצרת אולי איכותית, אבל הצרכן העירוני רוצה לדעת מהיכן באה | צילום: Fotolia

"בעבר הייתה שרשרת ייצור קצרה מאוד, אבל כעת היא ארוכה יותר, והצרכנים דורשים עוד ועוד תיוג על הירקות שלהם. בשווקי העיר ניתן לייצר במחיר נמוך יותר, אבל כעת, עם עלייתה של ההכנסה הממוצעת בערים, הצרכנים עוברים לקנות יותר בסופרמרקטים. כתוצאה, יש צורך בתיוג נאות של המוצרים – אבל עד עכשיו, ישנו מידע חסר הנוגע למקור של המוצרים, כך שלעתים הצרכנים לא סומכים עליהם", הוא אומר.

מאז 2005 הדאגות הנוגעות לבטיחות מזון במדינה רק הלכו וגברו, וחברות מקומיות גדולות, כמו Vineco מבית VinGroup, ביצעו השקעות בהתאם. האחרונה שבהן הייתה הזרמה של 44 מיליון דולר לתחום ייצור הירקות הטריים-היגייניים, אותה עשתה על מנת להבטיח את שרידות רשת הסופרמרקטים הקטנים שלה, VinMarts, שיוכלו להיות מצוידים בתוצרת מקומית בטוחה.

בעוד שהחוות בווייטנאם עוברות באופן הדרגתי לשימוש בדשנים אורגניים, ד"ר דאו מסביר כי המוצרים הללו מצויים בכמויות נמוכות בשוק המקומי, ולכן החקלאים יצטרכו לייצר אותם בעצמם. ייצור דשנים אורגניים לוקח נכון לעכשיו כחודשיים-שלושה, דבר המאתגר חקלאים שצריכים לשמור על יצרנות בשביל שהעסק שלהם ימשיך לפעול. זה המקום שבו הטכנולוגיה יכולה להיכנס ולהציל את המצב.

"אנו עובדים עם חברות יפניות וקוראניות על מנת לייבא טכנולוגיה מיקרו-ביולוגית שתפחית את הזמן מחודשיים-שלושה ליום אחד בלבד. זה מאוד חשוב משום שלחקלאים בווייטנאם יש שטחים קטנים מאוד, כך שאם יצרנותם תהיה נמוכה, ההכנסות שלהם תהיינה נמוכות מאוד, והם לא יוכלו להישאר חלק מהמגזר החקלאי. כך שאנו צריכים לעבוד על טכנולוגיה ירוקה ולעזור לחקלאים להגדיל את ההכנסות שלהם מייצור אורגני", אומר ד"ר דאו.

שטחים קטנים מצריכים ייצור דשנים מהיר ותכוף כדי לשמור על רווחיות | צילום: Fotolia

החקלאים, לפי ד"ר דאו, נאבקים על מנת לעמוד בקצב של הדרישה הגוברת מצד הצרכנים למוצרי מזון בטוחים – אבל הם יאלצו להסתגל לכך אם הם לא רוצים למצוא את עצמם נותרים מאחור.

"ההתנהגות הצרכנית משתנה מהר מאוד – אבל התנהגויותיהם של החקלאים משתנות בקצב איטי. אם ברצונם לעמוד בדרישות השוק, ויש להם יכולת מיתוג ואריזה טובה למוצריהם, הם יוכלו גם למכור במחיר גבוה יותר", הוא מוסיף.

"אם חקלאי רואה שהשכן שלו מחיל על מוצריו מדיניות אריזה וסימון מוצלחת, אז גם הוא יחליט לעשות את אותו הדבר, וכך זה הופך למעיין תנועה חברתית".