|
גולת הכותרת של המהפכה הנשית שעברה על צמרת הבנקאות הישראלית היתה בחירתה של ד"ר קרנית פלוג לתפקיד נגידת בנק ישראל. פלוג היא הצלע האחרונה המרכיבה את רביעיית הנשים העומדת בראש רשימת הנשים המשפיעות של פורבס לשנת 2014 – רקפת רוסק עמינח מלאומי, סמדר ברבר צדיק מהבינלאומי ולילך אשר טופילסקי מדיסקונט, ואילו האחרונה היא כלכלנית העומדת בראש בנק ישראל, הגוף האחראי לניהול המדיניות הכלכלית, שאחד מתפקידיו הוא פיקוח על הבנקים.
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
הנגידה ד"ר פלוג היא זו שמכתיבה מהלכים שמטרתם השגת יציבות מחירים במשק, היא זו שאחראית על ניהול המדיניות המוניטרית ויתרות המטבע של ישראל והיא אף משמשת כיועצת כלכלית לממשלה. היא עובדת בצמוד לראש הממשלה בנימין נתניהו, על אף חילוקי הדעות ביניהם בנוגע למדיניות הכלכלית, ויש לה השפעה רחבה על השיח הכלכלי. נתניהו בתחילה לא רצה בה לתפקיד – הוא הכריז על שני מינויים אחרים בטרם העניק אותו לפלוג. בראיון לערוץ 2 הודתה פלוג כי הליך הבחירה שלה היה "לא נעים", אך הוסיפה כי זה מאחוריה: "אם הייתי עסוקה בזה, אני מניחה שלא הייתי מקבלת על עצמי את התפקיד", אמרה. נעים או לא, בסופו של דבר, יושבת כיום ד"ר פלוג בעמדת מפתח, עם אחריות עצומה על הכתפיים. והיא האישה הראשונה בישראל שעושה זאת.
על אף שמתחילת דרכה בתפקיד, לא נמנעה פלוג מלהביע את עמדותיה, ואף להתעמת עם נתניהו ולפיד אשר מינו אותה (כברירת מחדל), היא נתפסה אולי בשל אופיה הנעים, כנגידה חלשה – בוודאי ביחס לכוח העצום ממנו נהנה קודמה, פישר. כל זאת היה נכון עד אתמול, אך עם המהלך הנועז והמפתיע שביצע אתמול בנק ישראל כאשר הוריד את הריבית במשק לשפל היסטורי של 0.25%, נראה כי פלוג מיצבה עצמה לראשונה כגורם המרכזי והמוביל של המדיניות במשק הישראלי שהולך ונכנס לתקופת משבר. כעת נותר יהיה לראות האם תצליח לעמוד על עקרונותיה מול שר האוצר לפיד גם בנושא גיבוש התקציב ודרישתה כי לא יורחב הגירעון התקציבי.
כנגד כל המתנגדים
זמן קצר לאחר שבארה"ב נרשמה היסטוריה וג'נט ילן מונתה ליו"רית הבנק הפדרלי, גם בישראל נבחרה לראשונה אישה לעמוד בראש הבנק המרכזי. וכמו במקרה של ילן, גם כאן הדרך לתואר הנחשק לא היתה נטולת אי נעימות. עם פרישתו המליץ פרופ' סטנלי פישר (שמכהן כעת כסגן החדש של יו"רית הפד) על סגניתו, ד"ר קרנית פלוג, והיא אף זכתה לתמיכתו של שר האוצר יאיר לפיד. אלא שנתניהו לא ראה עמם עין בעין, והחל לחפש במרץ מחליף אחר לנגיד הפורש – בזמן שפלוג שימשה באופן זמני כממלאת מקומו.
פלוג. מהלך הורדת הריבית האחרונה חיזק את מעמדה כמובילת המדיניות הכלכלית בישראל | צילום: אריק סולטן
נתניהו מעולם לא הסביר בפומבי מדוע הוא מעדיף אחרים לתפקיד, אך פרשנים כלכליים העריכו אז שביקורת שמתחה פלוג בעבר על תפקודו הכלכלי מרחיקה אותה מהתפקיד: ב־2004 היתה ד"ר פלוג ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל. נתניהו היה אז שר האוצר שהתגאה בשורה של צעדים כמו קיצוץ בתקציב, שחיזקו, לטענתו, את צמיחת הכלכלה. אולם דוח של מחלקת המחקר ייחס את החזרה לצמיחה להתאוששות הסחר הבינלאומי, לענפי הטכנולוגיה העילית ולרגיעה יחסית בתחום הביטחוני. הדוח אף מתח ביקורת על תכנית הקיצוצים של נתניהו, וטען כי היא פוגעת בשכבות החלשות.
בסופו של דבר, רק לאחר שפרופ' ליאו ליידרמן ופרופ' יעקב פרנקל הסירו את מועמדותם בנסיבות מביכות, הכריז נתניהו באוקטובר 2013 כי פלוג תהיה הנגידה התשיעית בישראל. עד מהרה התברר שהניסיון של נתניהו ופלוג חוזר על עצמו: לא עברו ארבעה חודשים וכבר מתחה פלוג ביקורת על המדיניות הכלכלית של הממשלה, והמליצה – בניגוד לדעתו – על העלאת מסים ועל הגדלת השירותים הציבוריים והחברתיים. חודש לאחר מכן, במארס האחרון, קבע דוח של בנק ישראל שצעדי המדיניות שנוקטות ממשלות ישראל מתאפיינים בחוסר יציבות, ואף הזהיר מקיצוץ בקצבאות הילדים מחשש שיעלה את תחולת העוני. גם שר האוצר לא זכה לחסד: בתחילת יולי מתחה פלוג ביקורת על "תכנית מע"מ אפס", שמקדם לפיד, בטענה כי היא עלולה להגביר את הביקושים לדירות חדשות ולהביא לעליית מחירים נוספת בשוק הנדל"ן.
בטרם מונתה למשנה לנגיד, כיהנה פלוג כראש מחלקת המחקר בבנק ישראל במשך כעשור. עבודות המחקר מעידות על עמדותיה: היא הרבתה לעסוק בפערי ההכנסות ובהבדלים בשיעור התעסוקה בין נשים לגברים, במצוקת הדיור ובעשירונים הנמוכים. היא רואה בפערים החברתיים את אחד האיומים הגדולים על המשק, ומרבה להתריע על כך. במהלך הקריירה שלה כיהנה בכמה וכמה ועדות ממשלתיות וציבוריות חשובות, הנוגעות בנושאים בוערים, בהן הוועדה להגברת התחרות, הוועדה לתקציב הביטחון, הוועדה להעלאת גיל הפרישה של נשים ועוד.
נבחרה כברירת מחדל. פלוג. "אם הייתי עסוקה בזה, אני מניחה שלא הייתי מקבלת על עצמי את התפקיד" | צילום: אריק סולטן
פלוג, 59, נולדה בפולין וגדלה בירושלים. את לימודי התואר הראשון והשני בכלכלה סיימה בהצטיינות באוניברסיטה העברית, ואת תואר הדוקטורט קיבלה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. היא נשואה לפרופ' שאול לאך, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, ואם לשניים. אביה, נח פלוג, עבד במשרד האוצר והיה ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה. אמה, דורותה, היתה רופאת ילדים.
עושה רושם כי לאט לאט משתלטות הנשים על עמדות המפתח בעולם הפיננסים הישראלי: מנכ"לית למשרד האוצר כבר יש, גם חשכ"לית, ובראש בנק ישראל עומדת נגידה, ולה משנה לנגידה שזה אך נכנסה לתפקיד. מעניין לראות שדווקא בשני הבנקים הגדולים שבשליטת נשים – הפועלים שבשליטת אשת העסקים שרי אריסון ומזרחי־טפחות שבו שותפה ליאורה עופר בגרעין השליטה – עדיין לא יושבת אישה בכס המנכ"ל, אבל אולי גם זה עוד ישתנה בעתיד. בינתיים, אחוז הנשים המנהלות בשדרת הניהול של מזרחי־טפחות עומד על 45, ואחוז הנשים בהנהלה הבכירה של הבנק עומד על 46%.
סביר להניח שבשנים הבאות כוחן של הנשים במערכת הבנקאות ילך ויגדל, אבל היום שבו נשים יכהנו כשוות בין שווים בתפקידי מפתח בעולם הפיננסי ובכלל, יהיה ככל הנראה היום שבו לא נרגיש עוד צורך לציין כי נבחרה אישה לתפקיד. יספיק להגיד שנבחר האדם המתאים ביותר.
הדירוג המלא מופיע בגיליון יולי-אוגוסט של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
|
