מברלין עד וושינגטון: הקרבות הפוליטיים שיכריעו את גורלה של אוקראינה

לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כנראה נמאס מולדימיר פוטין. היא החליטה כי נראה שלא ניתן לבטוח בראש הקרמלין וכי פתרון פוליטי למשבר באוקראינה אינו נראה בטווח הקצר. לאחר בריסביין, מרקל החליטה לדבוק בסנקציות ולהבהיר לפוטין בפומבי איך נתפסת התנהגותו במערב ומה מוטל על כף המאזניים. המערב חייב להעביר מסר ברור לשותף למשא ומתן ש"חי בעולם אחר".

הקרב על המדיניות הגרמנית כלפי רוסיה

מרקל לא בררה במילים היום בבונדסטאג כאשר היא התייחסה לנושא רוסיה: "אין תירוצים" לסיפוח של חצי האי קרים, בדיוק כפי "שאין צדק להשתתפותה של רוסיה בקרבות במזרח אוקראינה. מדיניותה של רוסיה היא הפרת החוק הבינלאומי וקריאת תיגר על סדר השלום האירופאי".

שותפיה הסוציאל-דמוקרטים של מרקל לקואליציה, המובלים על ידי שר החוץ, פרנק-וולטר שטיינמאייר, אינם רואים איתה עין בעין. הם מעוניינים בהמשך המשא ומתן ובהצגת גמישות כלפי רוסיה. שטיינמאייר רוצה להימנע מהתגרות ברוסים. הוא חושש שצעדים כאלו עלולים להכניס את מוסקבה להלך רוח מתגונן יותר ולסבך את שיתוף הפעולה איתה בתחומים אחרים כמו המשא ומתן הגרעיני עם איראן. (דעתו מזכירה את מחשבתו של ברק אובמה).

לא מסכימים. מרקל ושר החוץ פרנק-וולטר שטיינמאייר | צילום: thinkstock

סכסוך הקואליציה הגרמני הולך ומתחמם כבר מאז פסגת ה-G20 בבריסביין. בזמן שמרקל הקשיחה עמדותיה כלפי פוטין, שטיינמאייר נסע למוסקבה בכדי לעסוק בדיפלומטיה אישית, אחד-על-אחד עם פוטין בכדי להגיע ל'פתרון שליו' למצב באוקראינה. ובראיון שנתן שטיינמאייר לפני מספר ימים הוא 'זרק' את אוקאינה מתחת לאוטובוס כאשר הכריז: "אני יכול לראות יחסי שותפות של אוקראינה עם נאט"ו, אך לא חברות של אוקראינה בארגון".

דבריו של שטיינמאייר היוו בגידה באוקראינה, שאיבדה אלפי חיילים בעימות האלים שפצחה רוסיה לאחר שאוקראינה התכוונה לחתום על הסכם התאגדות עם האיחוד האירופי. וכעת, ממשלת גרמניה מכריזה כי הכל היה לשווא וכי אוקראינה לא תתקבל לאיחוד האירופי ועליה לשכוח מנאט"ו, בידיוק כאשר הדעה הציבורית באוקראינה הפכה לטובת ההצטרפות לנאט"ו.
מרקל לא הגיבה בהבנה למהלכים של שותפיה הקואליציוניים – בתגובה היא ביטלה את האירוע השנתי שמתקיים משנת 2001 – הדיאלוג הרוסי-גרמני ובכדי לוודא שהנקודה שניסתה להעביר ברורה לכל, היא דרשה ארגון מחדש של החברים בדיאלוג עם רוסיה, כך שתומכיו של פוטין יוצאו מהרשימה ואילו פעילי זכויות אזרחים יחליפו אותם. אחרי ששינויים אלו יכנסו לתוקף נראה כי פגית פטרסבורג-מינכן השנתיות תהפוכנה ממפגש ידידותי לעימות.

הקואליציה הגרמנית לא יכולה להמשיך לפעול כששתי מדיניות חוץ מתחרות שולטות בה. מרקל וראש מפלגת האחות הבווארית קראו לראש מפלגת הסוציאל-דמוקרט לאשר את השותפות הקואליציונית ביניהם, כאשר המדיניות הרוסית של מרקל היא המדיניות הקואליציונית. למרות ביצועיו העלובים של היריב שלה בבחירות האחרונות לפרלמנט, מרקל זקוקה למפלגה הסוציאל דמוקרטית על מנת לשמור על "הקואליציה הרחבה" – מפלגת הנוצרים הדמוקרטים של מרקל קצרים בכמה מנדטים בכדי להוות רוב מוחלט.

אם הקואליציה הגרמנית תישבר, מרקל צפויה להיות המנצחת בבחירות החדשות. גם המפלגה הגרמנית השלישית – מפלגת הירוקים – שותפה לסלידה הקיצונית של מרקל מפעולות רוסיה באוקראינה. פוטין משחק באש ומהמר בסיכון גבוה – הוא יכול להתמודד בעתיד הקרוב עם ממשלה גרמנית שכולה נגדו ובראשה אנגלה מרקל אחת, עצבנית במיוחד.

הקרב של ארה"ב – לספק נשק לאוקראינה או לא?

בארה"ב הקרב על אוקראינה מתנהל בין ממשל אובמה והקונגרס החדש. ב-4 לנובמבר חיזקו הרפובליקנים את שליטתם בבית הנבחרים וזכו בגביע הקדוש של הרוב בסנאט.
הוויכוח בארה"ב בנושא הוא לא על הסנקציות, שכן שני הצדדים תומכים בנקיטת צעד זה, אלא האם לספק נשק קטלני לאוקראינה. ממשל אובמה בחר במילים ריקות של תמיכה ולא מציע שום סיוע צבאי אמיתי, ואילו בית הנבחרים והסנאט (כולל דמוקרטים) בעד מתן עזרה לאוקראינה בדמות אמצעי להגנת עצמית מפני התוקפנות הרוסית. התסכול האוקראיני גדל יחד עם המחוות המילוליות נטולות הפעולה של אובמה והאחרונה שבהם שכללה ביקור של סגן הנשיא באוקראינה וביטויי התמיכה חסרי המשמעות שלו – אוקראינה מודאגת והיא אינה מעוניינת במילים וביטויים נעימים אלא בפעולה.

יטיל וטו? אובמה | צילום: thinkstock

כאשר הקונגרס יתכנס בתחילת ינואר, הצעת חוק אחת בעד הספקת נשק לאוקראינה כבר עברה את בית הנבחרים, ללא התנגדות כמעט. הצעת החוק בסנאט לא תוכל עוד להידחק על ידי המנהיג הדמוקרטי המודח וכנראה תעבור גם שם, אך ללא רוב של שני שלישי מחברי הסנאט, ולכן התרחי הסביר ביותר יהיה וטו של אובמה. הרוב הרפובליקני ימשיך לשאוף לספק נשק קטלני לאוקראינה אלא ידי הצעות חוקים חדשות שעשויות להיות מצורפות לחוק שעליו לנשיא לא תהיה ברירה לחתום.

הגבלת הסיוע לאוקראינה – התירוצים

מרקל ואובמה הביעו התנגדותם מספר פעמים בנושא אספקת נשק קטלני לאוקראינה. במידה רבה, בטענה שהדבר יעודד את אוקראינה לחפש לבעיה הרוסית פתרון צבאי ומהחשש שמסירת הנשק תגרום לפוטין להיות אפילו יותר אגרסיבי.

אף מרקל ואובמה מתמודדים כעת עם מציאות חדשה. תוקפנותו של פוטין רק הולכת וגוברת על אף ניסיונות הריסון המערבי. רוסיה ממשיכה לשפוך נשק וכוח אדם בצפון אוקראינה, אל אף הכחשותיו של פוטין. בחודש אוגוסט רוסיה פלשה לדרום מזרח אוקראינה עם חיילים סדירים ועברה בקלות את ארגון האנטי-טרור האוקראיני באזור, במטרה לכבוש מחדש את לאונסק ודונצייק. אוקראינה בתגובה הסיגה את כוחותיה לעמדות הגנתיות בלבד. בזמן שאוקראינה מחזקת את עמדות ההגנה שלה מפני התוקפנות הרוסית, התעמולה הרוסית מזהירה מפני פלישה קרובה של האוקראינים – תירוץ עתידי לחידוש המתקפה הרוסית על אוקראינה.

יסכים לפתרון מדיני רק אם אוקראינה תאיים על כוחו. פוטין | צילום: thinkstock

התירוצים לאי הענקת סיוע משמעותי לאוקראינה התחלפו מלחץ על אוקראינה לחפש פתרון דיפלומטי וריסון פוטין לכך שאוקראינה חייבת קודם לסדר את הבית הפוליטי שלה. ביידן עזב את קייב מבלי שום תקווה לסיוע צבאי אמיתי, במקום זאת הוא הטיף לאוקראינה על הסדר הפוליטי שבה.

הרציונל החדש לכך שאוקראינה אינה מקבלת תמיכה כספית וצבאית חיונית היא העבודה כי עליה לפתור קודם את בעיות השחיתות והניהול הכושל, ארוכות השנים שמתחוללת בפוליטיקה שלה – והכל בזמן שאוקראינה נלחמת על עצם קיומה נגד העוצמה הצבאית והכלכלית הרוסית.

אירופה וארה"ב חייבות להבין כי הדרך היחידה לבלום את התוקפנות הרוסית היא ליצור אוקראינה חזקה שתשמש כמגדלור של ממשל טוב והצלחה כלכלית לאותם מדינות ואזורים הנמצאים תחת הדרכה רוסית. אוקראינה כזו היא הסיוט הגדול ביותר של ולדימיר פוטין.
פתרון דיפלומטי אינו יכול להיות מבוסס על חולשה. פוטין יגיע לשולחן המשא ומתן רק כאשר הסנקציות הכלכליות והתמותה של חייליו באוקראינה יאיימו על אחיזתו בשלטון. עד אז, הוא יתעקש לכבוש את הפדרציות הרוסיות באוקראינה שיתנו לו וטו על מחוזות קייב ויעניקו לו את הלגיטימציה להתערב בכל מקום בעולם שבו רוסים זקוקים להגנה.

אם אירופה וארה"ב מעוניינות במצב עולמי בו קונפליקטים קפואים רבים מאיימים להפשיר בכל עת, הן צריכות להמשיך במדיניות השמירה על אוקראינה חלשה. אך אם הן רוצות לראות פתרון אמיתי הן צריכות לספק לאוקראינה נשק על מנת שתוכל להגן על עצמה ולספק לה את האמצעים הכספיים המתאימים לכך.

נראה כי מנהיגי המערב החליפו את המוטו של רייגן "שלום באמצעות כוח" בדרכו של צ'מברליין "שלום בזמננו". יכול להיות שמרקל תעמוד על שלה והסנאט האמריקאי ינצח – אני לא סומך על זה.