| הכנסת תצא בשבוע הבא לפגרה עם טעם מר בפה. זו אינה רק המחלוקת בעניין חוקי המשילות, השוויון בנטל וחוק משאל העם. התופעה המדאיגה יותר נוגעת לבעיית המשילות בתוך הממשלה עצמה. מדהים היה לגלות השבוע כיצד שרים מתעלמים מתחומי אחריותם ומנסים לגלגל את בעיות המשק לעבר עמיתיהם.
את מתקפת הקיטורים מוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכנס התאחדות התעשיינים לפני שבועיים התלונן נתניהו בפני קהל אוהד על עודף הרגולציה. "200 רגולטורים שונים פועלים בעצם כקרטל", הטעים לקול מחיאות הקהל.
הרגולציה חוטפת ממנו ובצדק. לדוגמה, השבוע המליץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, לקבוע תקרת שכר בגופים מוסדיים ובבנקים, שם קשה להסביר את השכר. אז האם תיקון 20 לחוק החברות שיזם להחמרת הליכי אישורי שכר כבר אינו מוצא חן בעיניו?
אבל נתניהו מקטר על הרגולציה כאילו הוא מבקר טלוויזיה או מבקר המדינה ולא ראש הממשלה. בפועל, את התלונות על עודף הרגולציה הוא צריך להפנות בעיקר לעצמו. האחריות לחוק הריכוזיות, שנקטל בטענה שלא רק שלא יפחית את יוקר המחיה אלא גם ימנע ביצוע עסקים והשקעות, היא שלו.
בראיונות לטלוויזיה יצר נתניהו השבוע את הרושם שהוא לפתע נחשף למצב המשק. הוא שכח שיוקר המחיה הפך לבלתי נסבל ומתנהג כאילו בועת הנדל"ן הפתיעה אותו. סקר "פאנלס פוליטיקס" שנערך עבור "סופהשבוע") ומתפרסם היום בעמ' 2־3 (מראה ש־%91 מהנשאלים אינם מרוצים מטיפול הממשלה בסוגיית יוקר המחיה. %91 גם אינם מרוצים מהטיפול במחירי הדיור. ובכל זאת, נתניהו עדיין מופתע.
נתניהו. הכל מילים | צילום: רויטרס
כשנשאל על ידי אודי סגל בערוץ 2 על מחירי הדיור הגבוהים, השיב נתניהו: "צריך להמשיך במאמצים עד שייתנו תוצאות. אנחנו צריכים תוצאות ולא חלוקת האשמות. אצטרך לטפל באופן אישי ואינני מתכוון להפקיר את החזית הזאת". על הביקורת לאחריותו ליוקר המחיה הגיב: "יש סיבות שונות, חלקן בשליטתנו וחלקן לא בשליטתנו. נטפל בזה. צריך לפתוח את המונופולים הממשלתיים כדי לשחרר יותר קרקעות. צריך לעשות סדר גם ברשתות. הורדנו את יוקר המחיה למשפחות עם ילדים עד גיל 3".
ייתכן שנתניהו כיוון את דבריו להשתתפותו הצפויה בקבינט הדיור ב־24 במרץ (בעוד כעשרה ימים) שם יוצעו פתרונות נקודתיים כמו קביעת מחיר מטרה לדירות. דבריו היו מתקבלים בהבנה לו מדובר היה בראש הממשלה בתחילת הדרך. אלא שנתניהו התחיל לפני שנה את הקדנציה השלישית ובקרוב ישבור את השיא של דוד בן־גוריון בראשות הממשלה.
האחריות לבועת הדיור מוטלת בעיקר לפתחו (וכמובן גם לפתחו של בנק ישראל). משנת 2009 (תחילת כהונתו השנייה) ועד תחילת 2014 עלו מחירי הדיור ב־%60.
נתניהו פיזר רפורמות בנמלים )"הנמל האחרון שהוקם היה על ידי הורדוס"), בחשמל ("פועלת כמו טרקטור סובייטי"), במרפסות והיכן לא. הכל מילים.
השרים מביטים על ראש הממשלה ומחקים אותו. שר השיכון אורי אריאל עשה לעצמו מנהג קבוע. כל אימת שנשאל על מחירי הנדל"ן הוא מפנה את האצבע המאשימה כלפי שר האוצר יאיר לפיד. ביריד נדל"ן השבוע, כשנשאל על מחירי הדיור, ענה אריאל: "תשאלו את לפיד". הלו? מי האחראי העיקרי לשוק הנדל"ן ולמינהל מקרקעי ישראל אם לא שר השיכון?
נכון שלפיד הוא יו"ר קבינט הדיור, אבל הוא גם שר אוצר המתנגד לפתרונות אינסטנט כמו פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה. לפיד לקח על עצמו עם כניסתו לממשלה שני הימורים: האחד, הסכמתו להתמנות לשר האוצר; השני, הסכמתו להצמיד את האחריות למחירי הדיור ליוקרתו האישית. הוא מאמין שמדובר בהימור בטוח ושבסופו של דבר יגרוף את כל הקופה.
שר נוסף שמתעלם מתפקידו כשר הכלכלה הוא נפתלי בנט. היחסים בינו לבין שר האוצר לא משהו. לפיד כבר הורידו מדרגת אח לבן דוד. בנט הגיב כשאמר שטוב שכן קרוב מאח רחוק. בשנה האחרונה מתפקד בנט לא כפטרון התעשיינים אלא כשר לענייני יהודה ושומרון ולענייני יוקר המחיה.
בנט אינו מוטרד מסגירת מפעלים בארץ או שהייצור יועבר לחו"ל, ובלבד שיוקר המחיה ירד. זה חשוב, אבל הבעיה היא שמפעלים נסגרים ויוקר המחיה ממשיך לעלות. ב"יום הצרכן" שנערך השבוע בכנסת בישר בנט על כוונתו לפקח על שוק תחליפי חלב האם, שלדבריו עולים כמו שמפניה. תחליפי חלב נמצאים בראש סדר העדיפויות שלו, כשהתעשיינים והיצואנים נאנקים תחת הדולר הקורס שהגיע לשפל של שנתיים וחצי.
דווקא לפיד הופך בהדרגה לכותל המערבי של התעשיינים ונאלץ להסביר בכל פעם מחדש מה הוא עושה למענם.
בנט. השר לענייני יהודה ושומרון וענייני יוקר המחייה | צילום: מרק ישראל סלם
ועוד סיפור לסיום. ועדת השרים לחקיקה דנה השבוע בהצעת ח"כ גילה גמליאל להכיר בטיפול בילדים כהוצאה לצורך מס. יחסי גמליאל עם לפיד ידעו מורדות ומורדות. כמרכזת הקואליציה בוועדת הכספים היא קיצונית בעמדותיה כלפי שר האוצר אפילו יותר מזהבה גלאון. למרות זאת, התפלאה מדוע לפיד טרפד את הצעתה.
מנכ"ל המזרחי רואה שחורות
רבים מהבנקאים היו מוכנים להתחלף כיום עם אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות. פרשר, שנכנס לניהול הבנק באוגוסט 2013, החליף את אלי יונס. דוחות הבנק שפורסמו השבוע הצביעו על מדדי יעילות מצוינים, תשואה דו־ספרתית, רווח אפקטיבי של 1.2 מיליארד שקל ומדיניות דיבידנד נדיבה.
בהתחשב בסביבת הריבית האפסית שבה פועלת המערכת הפיננסית, השורה התחתונה של התוצאות יוצאת דופן לחיוב. אולם מנכ"ל הבנק אינו מסתפק במה שהושג, ובמבט צופה פני עתיד הוא חושש לבאות. פרשר מזהיר מירידה בהשקעות, דעיכת הצמיחה ועודף הרגולציה במערכת הבנקאית: "בתחום המשכנתאות שוגרו בשלוש השנים האחרונות מבנק ישראל תשע הנחיות ובקרוב תשוגר ההנחיה העשירית. 'ועדת זקן' סיימה לפני שנה את עבודתה. מסקנותיה המיושמות אחת לאחת גרמו לנו לאובדן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים. אם המפקח על הבנקים קובע עמלת עו"ש אחידה, זה לא מעודד את התחרות אלא פוגע בה".
אלא שמנכ"ל הבנק מוטרד במיוחד ממצב המשק. הוא אינו מדבר כאנליסט אלא כבנקאי העומד בקשר שוטף עם לקוחותיו העסקיים ושומע מדי יום את הסיפורים. "קרן המטבע קבעה כי זאת השנה החמישית שבה אנחנו נמצאים בסביבת ריבית ריאלית שלילית. יש במדיניות זאת סיכונים מהותיים. מדברים על עליית המחירים בשוק הדיור, אבל מי שקנה את מדד ת"א 25 או השקיע במניות בנק המזרחי עשה טוב יותר", הוא אומר.
פרשר ממשיך ומזהיר: "יש שינוי בטעמי הציבור. הפיקדונות קטנו ותיק ניירות הערך גדל. תקדימי העבר והמתרחש בשוק קרנות הנאמנות מוכיחים מחדש שהציבור הוא האחרון להצטרף למגמה, והוא הראשון שעלול להיפגע אם המגמה תתהפך". במילים אחרות, פרשר מזהיר מהתפתחות בועה בשוק המניות.
פרשר. "אין תוכניות השקעה או פיתוח של המגזר העסקי" | צילום: יוני רייף
הירידה בהיקפי האשראי העסקי היא מבחינתו הסימן הבולט לירידת הצמיחה במשק: "אין תוכניות השקעה או פיתוח של המגזר העסקי. לא מקימים מפעלים חדשים. הגידול היחיד באשראי מגיע מתחום הנדל"ן והתשתיות. זה חמור כי כוחה של המדינה הוא בצמיחת הסקטור העסקי. ללא צמיחה, לא נייצר רווחים, וההכנסה לנפש תרד".
אתה נפגש עם אנשי עסקים. איך הם מסבירים את עצירת ההשקעות?
"חלקם מוטרדים מהיחלשות הדולר, המהווה מכה אנושה לתעשייה. הסביבה הרגולטורית בישראל בעייתית והפכפכה, וכך קשה לעשות עסקים. אנשי עסקים צריכים יציבות. גם במערכת הבנקאית זה מכביד עלינו. כדי להשקיע ולפתח אנחנו צריכים סביבה תחרותית שתאפשר גם להרוויח. היום מנסים להקטין את הרווחים של המגזר. לא כדאי להשקיע אם לא מרוויחים. לחברות מצליחות יש הרגשה שרודפים אותן".
מה דעתך על מחירי הדיור והאם צפוי שינוי במגמה?
"שוק הדיור נמצא ברמת מחירים גבוהה. לפי רמת הביקוש וההיצע הקיימים ומחירי הנכסים כיום, אני לא צופה עלייה או ירידת מחירים מהותית. שוק המשכנתאות קרוב למיצוי ואנחנו בבנק מחפשים אפיקי צמיחה חדשים )המזרחי מחזיק בנתח של %36 משוק המשכנתאות – י"ש(. עלייתריבית או גידול באבטלה עלולים לפגוע במקבלי המשכנתאות, אבל הסיכון הגדול ביותר הוא עלייה אפשרית באבטלה".
דוח על דוח
ועדת השרים לחקיקה דנה השבוע בהצעתו של ח"כ אראל מרגלית (העבודה) לחייב גופים עסקיים פרטיים המוגדרים מונופולים בפרסום דוחותיהם, אף שמניותיהם אינן נסחרות בבורסה. המידע הנוסף בדוחות, כך מקווים, ילמד על רווחיותם ואולי יעודד תחרות.
אם ההצעה תאושר אזי חברות כמו קוקה קולה, יוניליבר או טמבור, עם מכירות העולות על 500 מיליון שקל, יתחילו לפרסם דוחות. הדיון נדחה בחודש על רקע השאלה מי יפקח על הדוחות (רשות ההגבלים או רשות ני"ע) ומהם הקריטריונים הנוספים לפרסום.
הצעתו של ח"כ מרגלית הגיונית. כבר היום מחייב הרגולטור את חברות הביטוח ובנקים שאינם נסחרים בבורסה לחשוף את הדוחות. חברות הביטוח חייבות לעשות זאת משום שהן מגייסות מהציבור פיקדונות ומוכרות פוליסות. הפרסום, כך קיוו, יסייע בהבטחת יציבותן הפיננסית. אבל כשהבנק למסחר (הפרטי) קרס, התברר שהפרסום לא עזר הרבה.
גם תאגיד תנובה הפרטי מפרסם החל מ־2012 את המאזנים, והשבוע אכן פורסמו דוחות 2013. ההחלטה על חשיפת דוחות תנובה התקבלה בעקבות המחאה החברתית בתום מאבק משפטי לא פשוט. קרן אייפקס (בעלת תנובה) נכנעה בתואנה שנתח מהותי ממניותיה מוחזק על ידי מבטח שמיר הציבורית.
אייפקס שולטת גם בבית ההשקעות פסגות, אף היא חברה פרטית. דוחותיה הכספיים המלאים אינם נחשפים, אף שחלקם (דוחות הגמל או חבר הבורסה) מתפרסמים. פסגות מנהלת תיקים ב־190 מיליארד שקל עבור יותר ממיליון לקוחות. חשיפת הדוחות דרושה לשיפור השקיפות, כפי שהנהלת פסגות דורשת זאת מהחברות שבהן היא משקיעה.
יו"ר פסגות בית השקעות, אהוד שפירא, גילה לי שסוגיית פרסום הדוחות אכן עומדת על סדר היום וכי ההחלטה אמורה להתקבל בקרוב.
|
