התמורה מאיגרת חוב המתויגת כירוקה חייבת להיות מנותבת לפרויקטים בעלי ערך סביבתי, כגון חיסכון באנרגיה, מניעת זיהום, התייעלות חקלאית וכן הלאה. אין עדיין סטנדרטים רשמיים מלאים לתיוג כאג"ח ירוקה, וכאלה עדיין מתהווים, אך רבות מאגרות החוב ייחשבו כירוקות כאשר הייעוד שלהן הוא כזה המאפשר הטבות מס למחזיקים בהן, כלומר כאשר הפרויקטים שעבורם גויסו הכספים הם בעלי אופי התורם משמעותית לסביבה. בכל הנוגע לשאר המאפיינים של אגרות חוב ירוקות, הם זהים לאלה של אגרות חוב רגילות, כלומר נסחרות בצורה דומה, עם אותם חובות כלפי המחזיקים בהן.
אגרות חוב ירוקות סחירות, הקיימות בשוק, כבר חצו את רף ה־100 מיליארד דולר בשנת 2017, ולפי קצב ההנפקות, אף עשויות להגיע לכ־200 מיליארד דולר ב־2018. קצב גידול ההנפקות של אגרות חוב מסוג זה הוא מהיר מאוד, כך שהשוק הכפיל עצמו בין 2016 ל־2017 וכעת צפוי לעשות זאת שוב. מדידה זו מתייחסת רק לאגרות חוב נסחרות, אך ישנן גם אגרות חוב אשר אינן נסחרות בבורסות, ועל פי ההערכות, נאמדות אף הן בכמה עשרות מיליארדי דולרים.
אפל. הנפיקה אג"ח ירוקה בסכום של 1.5 מיליארד דולר | צילום: shutterstock
צרפת בראש
מעבר ליעודה, איגרת חוב ״ירוקה״ היא איגרת חוב רגילה לכל דבר ועניין, כך שתמיד קיים הסיכון כי החברה המנפיקה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, והמשקיע עלול לאבד את כספי ההשקעה שלו. הפעם הראשונה שאג"ח ירוקה שמטה חובותיה היתה בשנת 2014, כאשר חברת אבנגואה הספרדית, אשר עסקה בפרויקטים סולאריים, פשטה את הרגל. לכן חשוב תמיד להקפיד על פיזור ההשקעה בתחום זה, במיוחד כאשר רוכשים אגרות חוב בדירוג נמוך.
מרבית אגרות החוב המונפקות מקבלות דירוג אשראי מסוכנויות הדירוג הגדולות בעולם. שני שלישים משוק זה מדורגים בדירוג השקעה גבוה של A ומעלה, אך מספר זה מתחיל לרדת בשל הנפקות רבות של ממשלות וחברות בשווקים מתעוררים, בניגוד להנפקות רבות בעבר של ממשלות מערביות בלבד.
מרבית ההנפקות הן כאלו המשותפות לכמה מדינות ומתבצעות על ידי הבנק העולמי. אם בוחנים מדינות בודדות, צרפת בולטת מעל כולן עם כ־15% מהשוק. גרמניה וארה״ב מהוות כל אחת כ־12% ואילו סין, דרום קוריאה, הודו, ברזיל ומקסיקו מהוות יחד כ־6% מההנפקות בתחום זה.
תפוח ירוק
החברות המובילות בהנפקת אג״ח ירוקות הן, באופן לא מפתיע, מתחום התשתיות והאנרגיה והן מהוות כ־20% מההנפקות. חברות פיננסים ונדל״ן, אף הן גילו את התחום ומתחילות בהנפקות מסוג זה, כאשר חברות הנדל״ן משתמשות במימון לבניית בניינים ״ירוקים״, ובנקים – בעיקר למימון פרויקטים בתחום המים, האנרגיה הסולארית ואנרגיית רוח.
לאחרונה גם חברות טכנולוגיה נכנסו לתחום, כך למשל חברת אפל הנפיקה אג״ח ירוקה בסכום של 1.5 מיליארד דולר, כאשר המטרה העיקרית היא צמצום ההשפעה של החברה על שינויי האקלים, בעיקר על ידי שימוש באנרגיה מתחדשת ומחזור האשפה בבנייני המשרדים של החברה.
מעודד לראות כי תחום השקעה זה גדל בקצב מהיר מאוד בשנים האחרונות, וכי מלבד ממשלות, יותר ויותר חברות מסקטורים שונים נכנסות אליו. השימוש באגרות חוב אלו אינו פוגע בדבר בעת בניית אסטרטגיית השקעות, וניתן לייצר תשואה זהה לאגרות חוב אשר אינן ירוקות. להשקעה, כמובן, ישנו ערך מוסף חשוב של תרומה לסביבה, וככל שהמודעות לנושא זה עולה, כך גם נפח ההנפקות בתחום זה.
הכותב הוא מנהל דסק ב־UBS Wealth Management Israel
מובהר כי אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והם אינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות על-ידי מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני"ע.
מובהר, כי ייתכן שלכותב ו/או ל־UBS Wealth Management Israel קיים עניין אישי בנושא ו/או שברשותם ני"ע המוזכרים בכתבה, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה־1995.
|
|