|
סקירה של האופן בו ניתנים מרשמים לאופיואידים לאחר ניתוחים בעלי סיכון נמוך מספקת מבט נוסף על הדרך בה קלינאים רושמים משככי כאבים למטופלים, וכיצד השיטות הללו יתכן ותורמות להיווצרותה של מגיפה בארצות הברית.
האופיואידים היא קבוצת תרכובות הנקשרות לקולטנים במערכת העצבים ובמקומות אחרים בגוף והשפעתם המרכזית היא דיכוי מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים. מבין תופעות הלוואי שלהם ניתן להצביע על עצירות, גירודים, בחילות, הקאה ודיכוי נשימתי שעשוי להיות מסכן חיים.
לפי נתוני המרכז הלאומי לסטטיסטיקות בריאות בארה"ב (NCHS), בארה"ב נפטרו 18,893 אנשים במהלך שנת 2014 בעקבות אופיואידים שחולקו עם מרשם, עלייה של 16% לעומת 2013.
מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association ובוצע על ידי חוקרים מהמחלקה להרדמות וטיפול נמרץ בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה, חשף ש-80% מהמטופלים בארה"ב שעברו ניתוח בסיכון נמוך מימשו מרשם לאופיואיד בתוך שבעה ימים מיום השחרור שלהם. כמעט 87% מהמרשמים הללו היו לתרופות הידרוקודון או אוקסיקודון.
מובילת צוות מחברי המחקר, ד"ר Hannah Wunsch מהמרכז למדעי הבריאותSunnybrook שבטורונטי אמרה לפורבס שהחוקרים נדהמו משיעורי המרשמים עבור מה שנחשבות באופן יחסי כפרוצדורות רפואיות קטנות.
"הופתענו גם לגלות שכמות האופיואידים שנרשמת לחולים מדי יום עלתה לאורך הזמן – ושהעלייה הזו היא לא רק לגבי פרוצדורה רפואית אחת אלא נראה שהיא עקבית לגבי כולן," היא אמרה. "באופן ספציפי בנוגע למגיפה של שימוש באופיואידים, ציפינו לא למצוא שינוי, או למצוא ירידה בכמות המרשמים."
Fotolia :רופאים בארה"ב דואגים להשכיך את הכאב – אבל עד לאיזה גבול? | צילום
בעקבות השינוי שגילו במינון היומי הממוצע שניתן מהחומר, החוקרים העריכו כי התרחשה עלייה של למעלה מ-18% בכמות הממוצעת הכוללת של אופיואידים שחולקו.
"אנחנו לא יכולים לקבוע לפי המחקר שערכנו כמה מבין החולים הללו באמת הזדקקו למשכך הכאבים כשהשתחררו", אומרת Wunsch. "כן ניתן לומר שבחרנו לבחון רק פרוצדורות שכוללות חתכים קטנים יחסית, עם תקופת החלמה והתאוששות קצרה יחסית, מתוך הנחה שרבים מהחולים הללו לא יזדקקו לאופיואידים".
צוות המחקר, שכלל חוקרים מאוניברסיטת טורונטו, בחן את תביעות הביטוח של 157,297 אנשים מבוגרים שעברו בין השנים 2004 ל-2012 אחד מארבעה סוגי ניתוחי אשפוז נפוצים: שחרור התעלה הקרפלית, כריתת כיס מרה לפרוסקופית, תיקון בקע במפסעה ו-ארתרוסקופיה בברך.
"זו באמת רק ההתחלה", אומרת Wunsch. "אנחנו לא יודעים הרבה על המאפיינים של חלוקת מרשמים לאופיואידים לאחר ניתוחים. אנחנו לא יודעים כמה חולים מקבלים מידע על שיכוך כאבים מולטי-מודלי (מונח המתאר את ניהול הכאב לאחר ניתוח חריף, בשל תופעות לוואי של משככי כאבים אופיואידים אשר יכולים לחבל בהתאוששות), באיזו תדירות הם נוטים לפתח כאבים כרוניים בהמשך הדרך, או אפילו אילו חולים עשויים להימצא בסיכון גבוה לכאב לאחר ניתוח פשוט".
היא מוסיפה: "חלקו השני הגדול של המחקר נוגע לחולים שיתכן וייגשו לניתוח כשהם כבר נתונים תחת השפעתם של אופיואידים. כיצד לטפל בחולים האלו בצורה הטובה ביותר, תוך אספקה הולמת של הקלה בכאב, היא תחום אחר לגמרי".
בתקווה לסייע בניהול הכאבים של חולים לאחר ניתוח, פרסמה גם העמותה האמריקאית לטיפול בכאב (The American Pain Society) סט של קווים מנחים קליניים מטעמה עבור מי שמטפלים בכאב.
הצורך בהערכה מחדש של רופאים את האופן שבו הם רושמים אופיואידים ניכר בארצות הברית. "כדאי שרופאים אינדיווידואלים יעריכו האם הרגליהם בעת מילוי מרשם השתנו, ומדוע", אומרת Wunsch. "או שהתפיסה היא כי כאב לאחר הניתוחים הללו לא זכה לטיפול הולם עד כה, מה שהוביל לעליה בכמות האופיואידים שנרשמים מדי יום; או שהכאב טופל כראוי בקרב מרבית הפרטים, אבל הייתה נטייה לצמצם את כמות המטופלים שצריכים לעבור הערכה מחודשת לאחר השחרור".
"אם המצב הוא האחרון, אז אנחנו מקווים שהמחקר הזה יעזור לרופאים להעריך מחדש את שיטות העבודה שלהם".
|
