Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

מדוע הציור הזה של נתח בקר מדמם עולה יותר מ-20 מיליון דולר?

זה לא חדש שאנשים מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף על אומנות – ולמען האמת, גם על נתח בשר איכותי. לכן, ברגע הראשון זה כמעט ברור מאליו מדוע אנשים היו מוכנים לשלם כ-28 מיליון דולר עבור הציור "Le Bœuf" (הבקר), שצייר חיים סוטין ב-1923 והוצע למכירה פומבית השבוע בכריסטיס, ניו יורק.

אבל מבט שני על היצירה כבר מעלה ספקות. אחרי הכל מדובר בציור וולגרי למדי של נתח בקר נא ומדמם, שלא ממש נעים לעין ומעורר תחושות לא נוחות. אך הסיבה למחירו הגבוה היא בדיוק הייחודיות של היצירה הזו, שסוחבת איתה סיפור מעניין, שמשתלב ללא קושי בסיפור חייו המרתק של הצייר.

"הבקר". דוחה או מעורר השראה? | קרדיט: CHRISTIE'S IMAGES LTD. 2015

דרק גילמן, סגן נשיא בכיר בכריסטיס מסביר כי הציור הפולשני הזה מעורר הרבה מאישיותו המסקרנת של הצייר היהודי שחיי ופעל בתחילת המאה העשרים. חיים סוטין נולד ב-1893 כבן עשירי למשפחה חרדית בבלרוס. הוא גדל בכפר קטן בקרבת מינסק ומשחר ילדותו נמשך לעולם האומנות, על אף התנגדותם הנחרצת של הוריו. לאחר שעזב את ביתו בצעירותו ולמד באקדמיה לאומנות בווילנה, הגיע סוטין לפריז, שם פגש את האמנים היהודים מארק שאגאל ואמדאו מודליאני, איתם התחבר ויצר את מה שכונה לימים "אסכולת פריז".

עם השנים הפך סוטין לאמן אקספרסיוניסטי נודע, ופיתח סגנון ייחודי שיצר גשר בין הסגנון המסורתי ובין האקספרסיוניזם האבסטרקטי. אך בניגוד לעמיתיו שנטו לצייר נופים, לפי דרישת הקהל, סוטין התמקד יותר בנושאים קיומיים הקשורים לחרדה ותאמו את אורך חייו, שהתאפיין במחסור תמידי ובעוני.

"המפתח לערכו של הציור הזה טמון בסיפור שלו ובאופן בו שמר האמן את נתח הבקר בסטודיו שלו", אומר גילמן. מסתבר כי בזמן שסוטין עבד על הציור (ועל מספר ציורים נוספים של אוטו האובייקט), הוא הקפיד לשפוך דם על נתח הבשר כדי לשמר את הצבעים הטבעיים שלו. הוא פיתח הרגל לצום תוך כדי התבוננות על הנתח הגדול וכאשר הפך רעב, היה מתחיל לצייר בפראות.

עם הזמן הבשר החל להירקב ולהפיץ ריח רע. המצב החמיר כל כך עד ששכניו של סוטין נאלצו להזמין את המשטרה. לבסוף הוא נאלץ לסיים את עבודתו לאחר שהזריק לבשר חומר משמר. כשתמה המלאכה, קבר סוטין את הנתח איתו חלק את חייו במשך זמן כה רב.

דיוקן של חיים סטין, שצוייר על ידי עמיתו אמדאו מודליאני (1916)

מדוע בחר סוטין דווקא במושא הציור המורכב הזה, שגרם לו כל כך הרבה צרות? "הרבה מהערך כאן מקורו באתגר של העברת נתח הבשר הגדול אל הקנבס", מסביר גילמן. יותר על כן, מדובר כאן בסוג של מחווה לציורו של "המאסטר הגדול", רמברנט, שבציוריו הופיעו לעיתים נתחים כמו אלה. "כשאתה מצייר ארנב על שולחן כמו 'טבע דומם', זה פשוט לא יוצר את אותו הרושם, כמו שיוצר הציור הזה". מעבר לכך, אומר גילמן, היצירה הזו משקף בצורה מסוימת את תחושת חוסר הנוחות שאנו חווים היום ולכן, אולי, קל לאנשים להתחבר אליו.

חיים סוטין נאלץ לברוח מפריז עם הכיבוש הנאצי ונפטר ב-1943. כיום נקראים על שמו רחובות בתל אביב ובחיפה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן